בשל הסיכון לקבלת שוחד ושחיתות: בנקים יידרשו לזהות חשבונות של אנשי ציבור
כך עולה מטיוטת הנחיות בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שפרסם בנק ישראל. הסיבה: בכירים כמו ראשי ממשלה וראשי עיר בסיכון לקבלת שוחד ומהווים סיכון לבנק
בנקים יידרשו לזהות חשבונות של בכירים בשירות הציבורי - כך עולה מטיוטת הנחיות בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שפרסם אתמול (ב') בנק ישראל. הסיבה לזיהוי הבכירים בשירות הציבורי היא התפיסה כי הם נמצאים בסיכון לקבלת שוחד או שחיתות, ולכן הם מהווים סיכון עבור הבנק, שיכול להיות מואשם בסיוע להלבנת הון. על פי ההנחיות בנק ישראל, ראש ממשלה, נשיא מדינה, ראשי עיר, חברי כנסת ושרים נחשבים ככאלה שחשבונם יצטרך להיות מזוהה. גם חשבונות של קצינים בכירים במשטרה ובצה"ל, וכן בכירים בחברות ממשלתיות, יזוהו על ידי הבנק.
הבנקים יצטרכו לזהות גם את חשבונותיהם של בכירים לשעבר בשירות הציבורי. הזיהוי, כך על פי הנחיות בנק ישראל, יעשה על ידי בירור ישיר מול הלקוח ו"ככל הניתן גם באמצעות חיפוש מידע זמין לציבור ברשת האינטרנט וכן באמצעות מאגר מידע מסחרי ממוחשב".
עד היום, ההנחיה הייתה קיימת רק לגבי אישי ציבור בכירים זרים, אולם במטרה לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים של איסור הלבנת ההון ומימון טרור, בנק ישראל חידד את ההנחיות גם לגבי בכירים ישראלים.
הנחיית בנק ישראל מפרטת כי אם הבנק יזהה כי איש ציבור מקומי הוא "לקוח בסיכון גבוה" — כלומר מלבד זיהוי של האדם כבכיר ישנם מאפיינים נוספים שהופכים את החשבון לכזה העלול להיות בעייתי מבחינת הלבנת הון — מנהל בכיר בבנק יידרש להכריע אם לסגור את חשבונו או להמשיך להפעילו. מעבר לכך, הבנק יידרש לנקוט באמצעים לבירור מקור הכספים שיופקדו בחשבונות המזוהים כשייכים ל"לקוח בסיכון גבוה", כמו גם את מקור העושר של אישי הציבור בסיכון טרם פתיחת חשבון הבנק. הבנק יצטרך גם לקבל מידע והסברים, "ובמקרה הצורך גם אסמכתאות בכתב התומכות בהסברים אלו לפעולות שבוצעו או יבוצעו בחשבון". ככלל, הבנק יבצע פיקוח הדוק יותר על פעילות החשבון.