המשטרה: "שטיינמץ מחזיק נכסים בנאמנות ובשרשור ואינו רשום כבעליהם"

"בני שטיינמץ מחזיק בנכסים בשרשור באמצעות חברות ובאמצעות נאמנים, כאשר אינו מופיע כבעלים, למעט בבית מגוריו", כך טוענים ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה) במסגרת בקשה שהגישו שלשום לבית המשפט לחייב את המיליארדר — החשוד בעבירות שוחד והלבנת הון בהיקף של 30 מיליון דולר — להעביר לידי קרן החילוט של משרד המשפטים 120 מיליון שקל במזומן.

הבוקר (ד') ניתנה החלטה בעקבות המחלוקת בין הצדדים. שופט בית משפט השלום בראשל"צ, עמית מיכלס, הורה למיליארדר בני שטיינמץ ולמשטרה לנסות לגבש הסדר חלופי מוסכם לגבי הכספים שעל איש העסקים להעביר לקרן החילוט של משרד המשפטים. על הצדדים להציג את ההסכם בבית המשפט עד ליום 11.1.17. "ככל שלא יעלה בידי הצדדים לגבש הסדר חדש, תעביר המשטרה עד ה-15.1.7 התייחסות מפורטת לכל אחת מטענות שטיינמץ מאתמול", כתב מיכלס בהחלטה.

המשטרה דורשת את העברת הכספים, שלטענתה שטיינמץ התחייב להעביר ביום פתיחת החקירה נגדו במסגרת פרשת המכרה בגינאה, כדי להבטיח את חילוטם במידה שיורשע בעתיד.

שטיינמץ, באמצעות סנגורו עורך הדין יובל ששון, אינו מכחיש כי התחייב להעביר את הכספים אך טוען כי אין באפשרותו להעביר סכום כזה במזומן. על כן הוא מציע לבית המשפט לאשר הסדר חלופי, במסגרתו יעמיד אחזקות במגדל המילניום בתל אביב בשווי 88 מיליון שקל; אג"ח לא סחיר של חברת סקורפיו נדל"ן בשווי 25 מיליון שקל; ושתי וילות בארסוף שכבר הוקפאו על ידי המשטרה בשווי מצרפי של כ־190 מיליון שקל (וילה הרשומה על שטיינמץ בשווי 160 מיליון שקל ווילה הרשומה על שם חמו בשווי 32.3 מיליון שקל). לדבריו, ביחד עם הנכסים שהקפיאה המשטרה, שווי הנכסים בידיה יעמוד על כ־305 מיליון שקל, והיא תוכל לשחרר נכסים אחרים שתפסה לו דוגמת חשבונות בנק הקשורים לחברות שבשליטתו. אולם, לטענת המשטרה, הנכסים אינם משמשים אלטרנטיבה ראויה, ואין בהם כדי להבטיח את מטרת התפיסה, היא חילוט עתידי במידה ושטיינמץ יורשע.

צילום: אוראל כהן

החקירה הגלויה נגד שטיינמץ, ששוחרר שלשום ממעצר בית, נפתחה לפני כשבועיים. חוקרי יאח"ה פשטו אז על ביתו בארסוף ועל משרדי החברות שלו בהרצליה פיתוח. שטיינמץ נלקח למשרדי יאח"ה בלוד, ונחקר שם באזהרה בחשד למתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. על פי החשד בפרשת המכרה — שהתעורר במסגרת חקירה שמתנהלת במקביל בארצות הברית, שוויץ וגינאה — חברת הכרייה BSGR של שטיינמץ שילמה שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה לשעבר נאסנה קונטה ולאישתו ממאדי טור. בתמורה לשוחד, שהועבר על פי החשד בין השנים 2006־2012, קיבלה BSGR זיכיונות לכריית ברזל במדינה שהניבו לה רווח של מאות מיליוני דולרים.

מספר שעות לאחר מעצרו לפני כשבועיים, הובא שטיינמץ לדיון שחרור בערבות בבית משפט השלום בראשון לציון. השופט עמית מיכלס שחרר אותו למעצר בית של 14 יום, והורה לו להפקיד ערבות של 100 מיליון שקל (50 מיליון שקל במזומן ו־50 מיליון שקל ערבות מגובה בנכסים). בנוסף, שטיינמץ הורחק ממשרדי החברה בהרצליה פיתוח למשך 30 יום, ונאסר עליו לצאת מהארץ למשך 180 יום. דרכוניו הישראלי והצרפתי הופקדו במשטרה. מלבד שני הבתים בארסוף וחשבונות הבנק, באותו הערב הקפיאה המשטרה מספר בתים בנתניה וכן מטוס פרטי ששטיינמץ טוען כעת שהוא לא שלו.

החשש מהירטבות יצירות האמנות

המחלוקת סביב העברת 120 מיליון השקלים לקרן החילוט נחשפת בהתכתבויות מהימים האחרונים בין סנגורו של שטיינמץ למפקד יאח"ה תנ"צ כורש ברנור ולראש מחלק אכיפה כלכלית ביאח"ה רפ"ק ענת גלוטמן. מההתכתבות עולה כי באותו הערב בו נעצר ושוחרר למעצר בית, הוצא צו חיפוש לביתו של שטיינמץ לצרכי חקירה ואכיפה כלכלית. הצו, אשר ניתן במעמד צד אחד על ידי בית המשפט, אפשר למשטרה לתפוס "תכולת כספות, מזומן, המחאות ומטלטלין יקרי ערך, תכשיטים, תמונות וחפצי אמנות, מסמכים בנקאיים וחשבונאיים וכן כל מסמך או חפץ בבעלותו ובחזקתו הנחוצים לצרכי חקירה".

כך, באותו הערב הגיע אל ביתו של שטיינמץ צוות מיחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ובו שמאית, אורזים ומשאית לאיסוף הנכסים. אולם, לטענת המשטרה, שטיינמץ ביקש לעצור את החיפוש עוד בכניסה לביתו מחשש "שימצאו בביתו מיטלטלין יקרי ערך בשווי של מיליוני דולרים שהשמאית שהייתה נוכחת אינה יכלה לאמוד את שווים האמיתי".

לפי סנגורו של המיליארדר, "שטיינמץ חזר לביתו מלווה על־ידי חוקריו לאחר יום חקירות מתיש ועמוס. זה היה יום גשום במיוחד ובאותה השעה השתוללה סופה ליד ביתו. במהלך החיפוש לפתע נמסר לו כי הגיעו לביתו נציגי האפוטרופוס ובהם שמאית אמנות, מלווים במשאית, במטרה לתפוס נכסים". לטענת עו"ד ששון, שווי הנכסים אותם הגיעו לתפוס היה נמוך עשרות מונים מן השווי שהתפיסה הייתה אמורה להבטיח ועמד על פחות מ־10 מיליון שקלים. עוד הוסיף ששון כי "הוצאות הנכסים באותו היום, בתנאים ששרו בחוץ, הייתה פוגעת בערכם ובשווים ויהיו אמצעי הזהירות שהיו ננקטים אשר יהיו".

לפי המשטרה, שטיינמץ ביקש "לפנות את הצוות המיוחד מהבית ולהגיע להבנות עם המשטרה ובלבד שלא יילקחו חפצים מהבית". כך חתם שטיינמץ על הסדר, שבהמשך קיבל תוקף של החלטה על ידי בית משפט, לפיו יעביר 120 מיליון שקל במזומן בשקלים ובמט"ח לחשבון קרן החילוט של משרד המשפטים. ואולם, במכתב ששלח סנגורו של שטיינמץ למפקד יאח"ה ברנור, הוא טען כי "באותו הערב בו הסכים שטיינמץ להסדר הוא לא עמד על מהות הדרישה כפי שהיא, וזאת בשל הלחץ והמצוקה בהם היה שרוי ובהתחשב בנסיבות".

עם זאת, על פי המשטרה, בהסכם ציין שטיינמץ בכתב ידו כי "הסכמה זו מייתרת את תפיסת הנכסים בחיפוש הנערך כעת במעונו". בשל החתימה על ההסכם, כך המשטרה, היא ביטלה את הפעילות המתוכננת של הצוות.

המשטרה טענה בפני בית המשפט כי שטיינמץ פעל בחוסר תום לב בעניין הבטחתו להעביר כספים לקרן החילוט במקום החרמת הרכוש מביתו. "על פי התנהלותו לא היה בכוונתו לקיים את ההסכם מלכתחילה", טענה המשטרה בפני בית המשפט. עוד לפי המשטרה, במסגרת ההסכם התחייב שטיינמץ להעביר את הכספים בתוך שבעה ימים, אולם בסמוך לכך ביקש הארכה ולאחר מכן הגיש את בקשה לשינוי תנאי ההסדר ושחרור חשבונות הבנק. המשטרה טוענת כי הדבר מוכיח את חוסר כוונתו מלכתחילה של שטיינמץ לעמוד בהסדר, ומדגישה כי שטיינמץ עצמו הודה כי "אין באמור (בהסכם — ת"ג ונ"צ) משום הסכמה כי נכסים אלה הינם נכסים של מר שטיינמץ".

נזק אדיר לחברות או טענות ללא ביסוס

כאמור, שטיינמץ מבקש כעת מבית המשפט לבחון הסדר חלופי, במקום העברת 120 מיליון שקל במזומן לקרן החילוט. באמצעות עורך הדין ששון מציין שטיינמץ כי "בשל החקירה המתנהלת נגרם לעסקיו נזק אדיר, ועקב כך נפגעה יכולתו להעמיד סכום בסדר גודל המדובר במזומנים, וכן לזכות באשראי לצורך העמדת סכום כזה". המשטרה טוענת מנגד כי הנכסים שהוצעו כחלופה להסדר אינם משמשים אלטרנטיבה ראויה, ואין בהם כדי להבטיח את מטרת התפיסה, היא מניעת הברחת הרכוש וחילוט עתידי במידה ושטיינמץ יורשע. לטענתה, רק בהסדר הקודם שאושר על ידי בית המשפט, במסגרתו יעביר שטיינמץ 120 מיליון שקל במזומן לקופת החילוט, יש בכדי להבטיח את האפשרות לחילוט עתידי.

אך שטיינמץ כאמור מסרב וטוען כי נגרמה פגיעה קשה לעסקיו בעקבות הקפאת חשבונות הבנק שלהם. כך, למשל הוא מציין כי הוקפא חשבון של קרן אניאס ובני שטיינמץ, קרן התורמת לדבריו מיליוני שקלים מזה למעלה מעשור לעמותות בעבור חינוך לגיל הרך ונוער בסיכון; חשבון של חברת סקורפיו נדל"ן בע"מ (SRE), המצויה בהסדר חוב, שהקפאתו מונעת לדבריו העברת תשלומי לבעלי אג"ח ועשויה לגרום להפרת ההסדר; חשבון של בשג ייזום וניהול בע"מ, החברה שמחזיקה בסקורפיו נדל"ן ובעלת השקעות עצמאיות; חשבון של סיטי מיליונים טאוור המחזיקה בשרשור ב־51% ממגדל המיליונים בתל אביב; וחשבון של סיטי השקעות מילניום בע"מ המחזיקה בסיטי מילניום טאוור.

בעקבות מה שמכנה סנגורו של שטיינמץ "הנזק האדיר שההקפאה מסיבה לחברות, לנושיהן ולעובדיהן", הוא מבקש לשחרר את כלל חשבונות הבנק. "המשמעות של הקפאת החשבונות וחוסר היכולת לשלם משכורות או תשלומים לספקים היא פיטורין מידיים ונזק בלתי הפיך לחברות", נטען בפני בית המשפט. מנגד, טוענת המשטרה כי טענותיו של שטיימנץ לפגיעה בעסקיו "הינן טענות בעלמא ללא כל ביסוס, שלא היו נטענות מלכתחילה אילו היה עומד בתנאי ההסדר כפי שקיבל תוקף של החלטה בבית המשפט".

במקביל לעונשי מאסר: פוגעים בצינור החמצן של העבריינים

בעבירות כלכליות כמו עבירות מס או הלבנת הון, נוקטת המדינה גם בשיטה של תפיסות וחילוטים במקביל למהלכים במישור הפלילי. הרציונל הוא שבשביל להילחם באופן אפקטיבי בפשיעה לא מספיק לשים עבריינים מאחורי סורג ובריח, אלא חשוב לגעת בכספם וברכושם במטרה לשלול לצמיתות את האחרון, ולנתב אותו למטרות ראויות בתחום הלחימה בפשיעה החמורה והאלימה.

הכסף שנתפס מועבר לשלוש קרנות בהתאם לסוג העבירה: סמים, ארגוני פשיעה וטרור והלבנת הון. משם הוא חוזר, בהתאם לדרישה, לרשויות האכיפה. הקרן להלבנת הון היא הגדולה מבין השלוש והכסף שמועבר אליה מנוהל על ידי ועדה ציבורית בפיקוח האפוטרופוס הכללי ורואה חשבון.

גם הרכוש שמשמש לביצוע העבירה, כמו למשל מכונית ששימשה לביצוע שוד, וגם הרכוש שהוא מפירות העבירה, כמו יצירת אמנות שנרכשה באמצעות כספי עבירה, מוקפאים ומועברים לקרן החילוט. הרשויות תופסות את שלילת הרכוש לא רק ככלי לענישה והרתעה, אלא גם ככלי שנועד לפגוע בצינור החמצן של העבריינים, במטרה להפוך את הפשיעה ללא אטרקטיבית וללא רווחית.

לעומת הקלות היחסית בה ניתן להעביר כספים לקרנות חילוט, כשמדובר בנכסים העניין מסתבך. אחד הגורמים המרכזיים למורכבות הוא שהרכוש שנתפס צריך לשמור על ערכו — הן למקרה שיוחזר לחשוד שממנו נלקח והן אם אכן יחולט ויימכר לבסוף. לכן, על אנשי יחידת החילוט של משרד המשפטים לעשות את מירב המאמצים על מנת לשמר את מצבו. גם חשבונות הבנק זוכים לטיפול, כשבמשרד המשפטים יש יחידת השקעות שתפקידה להשקיע את הכספים שנתפסו ולנהל אותם.