המשבר בסין: סכנת הדומינו

בעוד העולם לומד איך אומרים "לא" ביוונית ומפתח מומחיות ברזי הפוליטיקה של האיחוד האירופי, הדרמה האמיתית מתרחשת בסין. בדומה ליוון, שם הדרמה התפתחה לאורך שנים עד שהגיעה לשיאה במשאל העם שלשום, גם על "סוף מודל הצמיחה" הסיני דובר כבר לא אחת בעבר. אלא שבמקרה הסיני, הסימנים להתממשות תרחיש האימים מתחילים להתגלות לעין המערבית רק כעת עם קריסת שוק המניות בשנגחאי לאחר התפוצצות הבועה הגדולה שהתנפחה שם בשנים האחרונות. ההבנה כי אירועים אלה ישפיעו על הכלכלה העולמית הרבה יותר מקריסתה האפשרית של יוון, צפויה להגיע לשווקים כבר בזמן הקרוב.

שאלת אמיתות נתוני המאקרו בסין עולה כבר שנים ארוכות, אבל המספרים שיצאו מתחילת 2015 לא מעודדים — גם אם עברו ייפוי. ברבעון הראשון צמחה הכלכלה הסינית ב־5.6% בלבד, ולראשונה זה שנים ארוכות המדינה הציגה קצב צמיחה שמתחיל בספרה חמש, מתרחקת עוד ועוד משיעורי צמיחה דו־ספרתיים שאפיינו אותה.

ככל שסין צמחה במהירות חריגה בעשורים האחרונים, כך גם עלו רמות השכר והחיים ונרשמה גאות חסרת תקדים בשוק המניות. הפריחה הכלכלית שהיתה תולדה של הפיכתה של סין למפעל הייצור הגדול של העולם, היטיבה עם אזרחיה, אבל כעת, כשמצב האזרח השתפר, סין עצמה בבעיה. היא כבר אינה כה זולה כפי שהיתה בעבר, ומדינות עניות יותר עם כוח עבודה זול הרבה יותר כגון בנגלדש וקמבודיה תופסות את מקומה.

בניגוד ליוון, שחשיבותה לכלכלת גוש היורו מוטלת בספק, הרי שסין היא שחקנית מרכזית ורבת־תארים בכלכלה העולמית. אחד מהם, למשל, הוא היותה צרכנית המתכות הגדולה בעולם. ברגע שסין תיכנס להאטה או אף למיתון, סכנה שמתחילה לרחף מעליה כעת עם כניסתה של הבורסה לטריטוריה דובית, פעילותה הכלכלית תתכווץ והדבר יורגש באופן מיידי מארה"ב ועד גרמניה.

שי ג'ינפינג, ראש ממשלת סין צילום: רויטרס

השילוב בין הקלחת היוונית לקלחת הסינית הרסני במיוחד לשווקים, שעדיין קרובים לרמות שיא היסטוריות, ועלול ליצור אפקט דומינו מסוכן. באופן אירוני, התקווה הגדולה של המשקיעים כעת היא אותו המפלט מקפיטליזם המוחלט וחסר הפנים שהם תמיד מחפשים בעתות משבר – הממשלות. בינתיים קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל והממשל הסיני מתאמצים למנוע את הקריסה המוחלטת והשאלה היא רק למי ייגמר הכסף קודם.