מאבק על תוכנית התעסוקה הבאה: מפעילות ויסקונסין עושות לובינג בממשלה
באוצר ובתמ"ת יתחיל השבוע גיבוש התוכנית שתחליף את ויסקונסין, והחברות המפעילות לוחצות להשתלב בה. המודל שייבחר עשוי להיות הקמת רשות משולבת לממשלה ולחברות פרטיות
חברת הלובינג גלעד יחסי ממשל ולובינג, המייצגת את ארבע החברות שהפעילו עד יום שישי האחרון את תוכנית ויסקונסין, מעבירה את עיקר מאמציה לטובת החברות למשרדי האוצר והתמ"ת - כך נודע ל"כלכליסט". המשרדים, בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה, יגבשו בזמן הקרוב תוכנית חלופית לויסקונסין ("אורות לתעסוקה"), שבוטלה ביום חמישי האחרון בוועדת העבודה של הכנסת. חברת הלובינג פועלת לשילובן של החברות בתוכנית החדשה.
בעוד כמה שבועות תגיע התוכנית החדשה לכנסת, ועם תחילת הדיונים בה בוועדת העבודה תשוב חברת גלעד יחסי ממשל ולובינג לפעול מול הח"כים. עבודת הלוביסטים צפויה להיות לא קלה, על רקע ההתנגדות החזקה בוועדה, בראשות ח"כ חיים כץ, להפרטת שירות התעסוקה. על הרקע הזה סירבה הוועדה לאשר את הרחבת תוכנית ויסקונסין לכל רחבי הארץ. בוועדה נדחתה גם בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את הרישיון להפעלה מצומצמת של התוכנית לשלושה חודשים נוספים. את המאבק בתוכנית הובילו בוועדה חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ואורלי לוי (ישראל ביתנו).
הפגנה נגד תוכנית ויסקונסין צילום: אלכס קולומויסקי
חוזרים למבחן תעסוקה
החל מהיום צפויים משתתפי אורות לתעסוקה לחזור לטיפולו של שירות התעסוקה. הפעילות במרכזים של החברות הפרטיות תיפסק לחלוטין, למעט הפניית המשתתפים לשירות התעסוקה וטיפול במענקי התמדה שצברו המשתתפים. כדי לקבל את גמלת הבטחת ההכנסה לחודש מאי יידרשו המשתתפים להתייצב בשירות התעסוקה, שם יעברו מבחן תעסוקה לקביעת זכאותם.
חברי הכנסת של ועדת העבודה יכולים להיות מרוצים. כפי שתיארה ח"כ יחימוביץ', הם עמדו מול לחץ אדיר מצד משרדי האוצר והתמ"ת להכשיר את התוכנית. ההסתייגויות העיקריות שהעלו הח"כים ביחס לתוכנית נגעו לשני נושאים עקרוניים: עצם ההפרטה של שירות שאמור להיות באחריות המדינה, ואופן הפעילות של החברות הפרטיות, שלטענת המתנגדים התעמרו במשתתפים כדי להגדיל את הרווחים.
לטענת המתנגדים להפרטת השירותים, שירות התעסוקה סובל ממחסור תקציבי המונע ממנו להיות יעיל יותר בפתרון בעיית הגידול במקבלי הבטחת ההכנסה. התומכים בהפרטה טוענים מנגד כי אף ששירות התעסוקה השתפר בשנים האחרונות, הוא עדיין לא מסוגל להתמודד עם מקבלי הבטחת הכנסה המצויים זמן רב מחוץ למעגל העבודה. לכן, הם טוענים, יש הצדקה להוצאת הטיפול בהם לחברות פרטיות.
ראוי לציין כי כמו כל גוף ממשלתי, גם שירות התעסוקה נתון תחת שורה של תקנונים, נורמות וערכאות שיפוטיות, המקשות עליו להיות גמיש ויעיל כפי שנדרש בעבודה עם האוכלוסייה הקשה של מקבלי הבטחת הכנסה. כך, לדוגמה, יכול היה פקיד באחת החברות הפרטיות של ויסקונסין להחליט כי אם חד־הורית בעלת מוטיבציה גבוהה לעבוד תקבל מימון מלא למעון לילדיה, בעוד שאם חד־הורית שאינה מראה רצון לצאת לעבודה לא תקבל את המימון.
החלטות כאלה לא יכולות להתקבל בשירות התעסוקה בגלל הקריטריונים והנהלים הנהוגים בו. אם התוכנית החדשה תפעל באמצעות שירות התעסוקה היא עלולה להתמוסס, שכן במקום לחלק את תקציבי ההטבות, המענקים וקורסי ההכשרה באופן היעיל ביותר, השירות יתמקד בשמירה על השוויון כדי לא להיות מסוגל להגן על עצמו בבית המשפט.
יש צורך במודל משולב
מצד שני הוכיחו החברות הפרטיות לא פעם כי הן מוכנות ללכת רחוק מאוד בשביל עוד כמה גרושים, גם אם זה אומר דיווח על מקבלי קצבאות כלא כשירים לעבודה בגלל מחלה ללא הצדקה; השמת מובטלים בחברות כוח אדם נצלניות; או כפייה על מקבלי קצבאות רבים לצאת ל"התנדבות" בגני חיות, בתי ספר ועוד, על מנת שירכשו כישורי עבודה, אף כי הם לא זוכים על כך לשכר. התלונות על התוכנית לא פסקו גם כאשר השתנה המודל הכלכלי לפני כשנתיים וחצי, כך שהחברות קיבלו את כספן לא משלילת קצבאות אלא מהשמה בעבודה.
התוכנית החדשה שתגובש במשרדי התמ"ת והאוצר צריכה להתחשב בכל הנקודות הללו. פתרון לפלונטר עשוי לבוא מתוכנית שגיבש משרד התמ"ת לפני כשנה, והמתיחסת להכנסת מינהלת אורות לתעסוקה לתוך רשות תעסוקה גדולה, שתכיל גם את שירות התעסוקה עצמו. לרשות זו אמורים להינתן כלי פיקוח טובים הרבה יותר מאלו שניתנו עד היום, בעיקר באמצעות רואי חשבון ומבקרים חיצוניים שיעשו ביקורי פתע בחברות המפעילות את התוכנית.
רשות כזאת תוכל לאזן טוב יותר בין האינטרס של שמירת שירות תעסוקה ממשלתי חזק, לבין הצורך בגמישות בטיפול במקבלי הקצבאות הקשים להשמה. במישור הפוליטי, הידיעה כי מנכ"ל שירות התעסוקה מעורב בנעשה בתוכנית הפרטית תיקל על חברי כנסת רבים, גם אם על לא כולם, להצביע על אישורה.
