פרשנות: הכל תלוי בפישר
חוק בנק ישראל תלוי במידה רבה בתבונתו ובעורמתו של פישר. למזלו, יש לו מהן לא מעט
חוק בנק ישראל החדש, שעל עצם חקיקתו נלחם פישר קרוב לארבע שנים, מעניק לנגיד כמה הישגים בולטים, ולצדם גם כמה תבוסות כואבות. אולם פרט לדחיית בקשתו להתנתק מפיקוח האוצר על שכר עובדי הבנק, והפקעת גודל יתרות המט"ח מסמכותו, בכל יתר הסעיפים החשובים נחל למעשה פישר ניצחון,
אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של פישר, נושא שכמעט לא דובר בו עד היום, הוא מינוי ועדה מוניטרית שתקבע מעכשיו את מדיניות הריבית במשק. מי שהציע למנות ועדה שתקבע את מדיניות הריבית ברוב קולות היה פישר עצמו. מה שרצה הנגיד להשיג כאן הוא ללכת עם ולהרגיש בלי - גם להסיר ממנו את האחריות הבלעדית לקביעת הריבית, וגם להישאר זה שקובע בסופו של דבר מה יהיה.
לכאורה בסעיף הרכב הוועדה נחל פישר תבוסה מסוימת. הוא רצה ועדה שבה יהיה לו ולאנשיו רוב, אך קיבל בסופו של דבר ועדה בת שלושה חברים מבנק ישראל ושלושה חברים חיצוניים, עם קול כפול לנגיד במקרה של שוויון בהצבעה. בפועל יוכל פישר, עם קצת עורמה, להפוך גם כאן את הקערה על פיה. כדי להימנע מהשימוש בקול הכפול שניתן לו, יוכל למשל פישר לשכנע את חברי הוועדה להגיע להחלטה בהסכמה, בלי להזדקק להצבעה. מספיק לו גם לשכנע אדם אחד מקרב חברי הוועדה החיצוניים כדי שכל החלטה תתקבל כרצונו. במקרים קשים במיוחד, כאשר יבין פישר שהלך הרוח בוועדה אינו לרוחו, הוא יוכל פשוט לדלג על דיון אחד במדיניות הריבית. וכאן משחקת לידיו ההחלטה לאפשר במסגרת החוק החדש לקיים רק שמונה דיונים מוניטריים בשנה.
הישג נוסף הוא ההגדרה המדויקת של מטרות בנק ישראל והקביעה החד־משמעית כי מטרתו המרכזית היא שמירה על יציבות המחירים. גם ההחלטה למנות לבנק ישראל דירקטוריון מקלה מאוד על הנגיד ומסירה ממנו את האחריות לניהול השוטף. אפשר לומר שהחוק תלוי במידה רבה בתבונתו ובעורמתו של הנגיד. ולמזלו של פישר, יש לו מהן לא מעט.
