היום יוגש לממשלה חוק בנק ישראל; המנצח הגדול - סטנלי פישר

במשך 55 שנה עמד חוק בנק ישראל על כנו. מעטים התיקונים שהוכנסו בו במהלך השנים. אולם היום יונחו סוף סוף על שולחן הממשלה עקרונות טיוטת חוק בנק ישראל החדש. גיבוש החוק ארך ארבע שנים של דיונים, שכללו ויכוחים מרים שהלכו והתעצמו בשבועות האחרונים. מצד אחד עמדו אנשי בנק ישראל. מנגד, משרד האוצר. כל אחד מהצדדים רשם לעצמו הישגים קטנים בטיוטת החוק, אולם מי שגרף את מלוא הניצחון הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

חוק בנק ישראל החדש לעומת הקיים

עקרונות טיוטת החוק הוכנו בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו וגובשו בתיווכו של מנכ"ל משרדו אייל גבאי, שבשבועות האחרונים נהפך להיות איש המפתח במו"מ. יממה לפני הסיכום על הנוסח הסופי היה נדמה כי המגעים על סף פיצוץ. למרות הכרעתו של נתניהו בעניין מודל הפיקוח על שכר עובדי הבנק שבוע קודם לכן, הצוותים המשפטיים של כל אחד הצדדים ביקשו להעניק להחלטת ראש הממשלה פרשנות שנוחה להם. ביום רביעי בלילה התערב גבאי בנעשה, והצליח לפשר בין הצדדים, דבר שהוביל להודעה שיצאה מטעם משרד ראש הממשלה ביום חמישי בבוקר, שבישרה על תום המגעים.

יובל שטייניץ וסטנלי פישר צילום: ששון תירם

ואולם אין זה הסוף. רק בעוד חודשיים תוגש טיוטת החוק הסופית לאישור ועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן תובא הצעת החוק לאישור ועדת הכספים ומליאת הכנסת. על פי הערכות במערכת הפוליטית, שני הצדדים ינסו להשפיע על חברי הכנסת לשנות מעט את החוק לטובתם, כשבראש מעייניהם יעמוד ככל הנראה נושא השכר. עם זאת, נדמה כי לאוצר עדיפות קלה על הנגיד בזירה זו.

הכוח בידי הוועד הפיקוח על השכר: המלה האחרונה היא של העובדים טיוטת חוק בנק ישראל עלולה לגרור בעקבותיה עיצומי עובדים אמנון אטד לכתבה המלאה 

הקרב על השכר

החוק החדש מקיף ומפורט הרבה יותר מהחוק הקיים, וכלולה בו שורה של שינויים מפליגים במבנה הבנק ובדרך תפקודו. הסעיף שזכה למלוא תשומת הלב הציבורית בשבועות האחרונים, הוא החלטת ראש הממשלה להשאיר את הפיקוח על שכרם של עובדי בנק ישראל באחריות משרד האוצר, זאת למרות דרישת הנגיד פישר להעבירו לסמכות דירקטוריון הבנק. השינויים והעדכונים בשכר עובדי הבנק יבוצעו בהתאם לכללים שיסוכמו על ידי שר האוצר והנגיד עד תחילת החודש הבא.

כדי לרצות את הנגיד פישר, וגם כדי לאפשר לבנק ישראל לשמור על עצמאות ניהולית מסוימת, מעניקה טיוטת החוק לבנק פתח מילוט בתחום הפיקוח על השכר. לחוק החדש נוסף סעיף ארוך ומורכב (סעיף 22) המפרט את המנגנון שבאמצעותו יוכל דירקטוריון הבנק לערער על החלטות הממונה על השכר באוצר. על עצם מהותו של מנגנון ערעור זה קיימות שתי פרשנויות שונות. הראשונה קובעת כי מנגנון זה מרוקן למעשה מתוכן את סמכויות הפיקוח של האוצר על שכר עובדי הבנק. הפרשנות השנייה, המתקבלת יותר על הדעת, מעריכה כי מנגנון הערעור החדש דווקא מכביד את עול הפיקוח של האוצר.

פשרה מסוימת נוספת הושגה בנושא דרישת האוצר להחיל את חוק שירות המדינה (משמעת) על בנק ישראל, מהלך שהיה מחייב את עובדי הבנק לנהוג על פי כללי המשמעת הנהוגים ביחס לכלל עובדי המדינה. לפי החלטת ראש הממשלה, דרישת האוצר בנושא זה לא התקבלה. במקומה נקבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להאשים עובד בנק ישראל בעבירת משמעת, בכפוף לכל הסייגים הרבים הכלולים בסעיף 22 בחוק החדש.

פרשנות הכל תלוי בפישר חוק בנק ישראל תלוי במידה רבה בתבונתו ובעורמתו של פישר. למזלו, יש לו מהן לא מעט אמנון אטד, 2 תגובות לכתבה המלאה 

אולם מעבר לנושא הפיקוח על שכר עובדי הבנק כוללת טיוטת חוק בנק ישראל החדש שורת צעדים נוספים, משמעותיים לא פחות. אחד הבולטים בהם הוא האישור החוקי שניתן לנגיד בנק ישראל להפחית את מספר דיוני הריבית השנתיים לשמונה בלבד, במקום הנוהג המקובל לקיים דיון כזה מדי חודש. את מדיניות הריבית לא יקבע הנגיד בעצמו, אלא ועדה מוניטרית שתורכב משישה חברים: הנגיד שיהיה יו"ר הוועדה, המשנה לנגיד, חבר נוסף מבנק ישראל ושלושה חברים חיצוניים בעלי תואר שני לפחות וניסיון רב בתחום הפיננסי. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות, כאשר במקרה של שוויון בהצבעה יינתן לנגיד קול כפול.

בנוסף לוועדה המוניטרית תוקם בבנק ישראל מועצה מינהלית בת שבעה חברים: נגיד הבנק, המשנה לנגיד וחמישה חברים חיצוניים. המועצה תתפקד למעשה כדירקטוריון הבנק ותעסוק בין היתר באישור תוכנית העבודה, תקציב הבנק ומבנה ותנאי השכר של העובדים. עם הקמת המועצה המינהלית והוועדה המוניטרית יחדלו לפעול הוועדה המייעצת והמועצה המייעצת של בנק ישראל. החוק החדש קובע כי לנגיד הבנק ימונה משנה אחד, במקום האפשרות למנות לו שני משנים בחוק הקיים. בניגוד לחוק הקיים, קובע עוד החוק החדש כי משך כהונתם של הנגיד ושל המשנה לנגיד יוגבל לשתי תקופות כהונה בת חמש שנים כל אחת.

שינוי מטרות

תיקון משמעותי נוסף מגדיר במדויק את מטרותיו של בנק ישראל, וקובע כי מטרתו המרכזית היא לשמור על יציבות המחירים. עוד קובע החוק, כי על בנק ישראל לתמוך בצמיחה ובתעסוקה, וכן ביציבותה של המערכת הפיננסית. הגדרת מטרות זו שונה מזו שבחוק הקיים, הקובע לבנק שני תפקידים שווי ערך: ייצוב ערך המטבע ושמירה על רמה גבוהה של ייצור ותעסוקה.

גם באופן פעילות בנק ישראל בשווקים הפיננסיים הוכנסו בחוק החדש כמה שינויים מהותיים, שעיקרם מערכת יחסי תן וקח בינו לבין משרד האוצר. השינוי המשמעותי ביותר בתחום זה הוא שמעתה קביעת הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לא תהיה יותר בסמכותו הבלעדית של בנק ישראל, אלא תותנה בקבלת אישורו של שר האוצר. לראשונה יפרסם בנק ישראל את הרכב יתרות מטבע החוץ, הנחשב עד היום לנתון חסוי. כדי לפעול טוב יותר בשוק המט"ח יוסמך הנגיד לדרוש מכל אזרח במדינה לדווח לו על עסקאות שביצע במטבע חוץ.

במקביל התקבלו הצעות הבנק לאפשר לו להנפיק תעודות מק"מ לתקופה של יותר משנה ולהלוות בתקופות משבר כספים גם לגופים פיננסיים שאינם בנקים. תיקון נוסף בחוק בנק ישראל החדש מאפשר להפחית את מגבלות החוק לאיסור הדפסת כסף משנת 1985. במסגרת זו יורשה בנק ישראל להעניק לממשלה מקדמות ארעיות בסכום כולל של עד 10 מיליארד שקל. החוק החדש מתיר גם לבנק ישראל לגבות אגרות עבור שירותים שונים שהוא מספק, כמו למשל ספירת מטבעות - פעולה שכיום הוא חייב לבצע חינם.