אריסון נגד בנק ישראל: "זו הלאמה זוחלת - וזוחלת מהר. לאחר שנורה חץ - סומנה מטרה"
בעלת השליטה בהפועלים נשאה דברים בפתח ישיבת הדירקטוריון. לדבריה, "מצאנו עצמנו מתמודדים עם הדלפות, השמצות ודברים שאין מאחוריהם ולא כלום". היא הוסיפה כי "ציפיתי שבנק ישראל יציג בפני עובדות מרעישות - אך זה לא קרה". בתוך כך, בנק ישראל ביקש מבנקים במשק מידע על חשבונות פרטיים של דני דנקנר
שרי אריסון, בעלת השליטה בהפועלים, ניצלה היום (ה') את ישיבת הדירקטוריון בבנק כדי למסור הצהרה לתקשורת, בה היא מבקרת באופן קשה את בנק ישראל והתנהלותו. לדבריה, "זו לא שליטה, זו פשיטה. זו הלאמה זוחלת וזוחלת מהר".
לדברי אריסון, "התמודדתי בחודש האחרון עם נחשול הדרישה שבא מבנק ישראל להחליף את יו"ר הבנק דני דנקנר. אני באמת ובתמים רוחשת כבוד רב לבנק ישראל ולתפקידו, אך עם זאת איני יכול להסכים עם דרישה זו. הדרישה נראית לי לגמרי לא מוצדקת לגמרי לא מובנת, ובוודאי כאשר בנק ישראל מעלה דרישה כל כך חריגה ודרמטית מבלי להסביר לי אותה ברצינות המתחייבת מתוקף תפקידו של הרגולטור והחוק.
"בתחילה קיבלתי את התחושה שהדרישה גובתה היטב וכי יציגו בפני את העובדות המרעישות שעל בסיסן יהיה ברור שאין מנוס מהדרישה. אך להפתעתי זה לא קרה בשום שלב עד רגע זה ממש. הייתי רוצה לראות את ציון קינן נכנס לתפקידו מהר כככל האפשר. הרעיון שמנכ"ל שהתפטר נשאר בתפקידו לאחר הודעת ההתפטרות הוא רעיון לא טוב וגם לא מקובל במקומות אחרים בעולם. נכון היה שהפרישה תהיה מיידית, אבל ממש מיידית. האירועים שהתרחשו מאז הודעת הפרישה חיזקו אותי במסקנה זו.
"מצאנו עצמנו מתמודדים עם הדלפות, השמצות ודברים שאין מאחוריהם ולא כלום. התנהלות זו אינה התנהלות של מדינה מתוקנת והיא פוגעת בבנק ובכל המערכת הבנקאית בישראל. זוהי פגיעת חינם.
"בסופו של דבר אחרי כל הלבטים והעצות אני משוכנעת שלא אעשה שקר בנפשי, לא אעשה דבר שאיני מאמינה בו רק כדי לרצות דרישה שנראית לי, ולא רק לי, בלתי מוצדקת בעליל. אני מצטערת, זו לא דרכי, דרכי היא דרך של ערכים, יושרה ואמת - ואני שלמה עם דרכי לחלוטין. צריך לפתור את הדברים, ואפשר לעשות זאת, עדיין לא מאוחר מדי.
"אני פתוחה לכל הצעה שתכבד את הפיקוח, את בנק ישראל, אך תכבד לא פחות את בנק הפועלים והאנשים הרלוונטיים".
אריסון אמרה גם כי "התחושה שלי קשה מאוד - לאחר שנורה חץ, סומנה מטרה; יש תחושה של מקארתיזם - ללא דין, ללא צדק. סתם ככה תופרים תיק, רק כי מישהו לא מוצא חן בעיני מישהו אחר". לדבריה, "מדינת ישראל התרגלה לשחיתות ואסור לנו להסכים למדיניות כזו".
אריסון ציינה גם כי הפיקוח על הבנקים דרש לקבל לידיו מידע על אופן הטיפול באשראי של 2 כלי תקשורת. עיקר המידע הנדרש היה פרוטוקולים של דיונים שהתקיימו בבנק על האשראי לגופים. אריסון טענה כי "זה מהלך בהול לבסס לאחר מעשה את דרישות בנק ישראל".
בנק ישראל בחר היום לצאת בתגובה רשמית ומסודרת לדברי אריסון, על אף שמאז תחילת הפרשה היו לא מעט מקרים של הדלפות מכיוונו, ללא התייחסות רשמית לפרשה.
מהבנק נמסר בתגובה: "אנו מצרים על דבריה של בעלת השליטה בבנק הפועלים ועל בחירתה לקיים דיון תקשורתי במקום להתנהל ישירות מול בנק ישראל. אנו דוחים בתוקף את טענותיה של בעלת השליטה ומתחייבים להמשיך ולפעול בהתאם לסמכות ולאחריות המוטלת עלינו".
בתוך כך, הלחצים שמפעיל בנק ישראל להדחת יו"ר הפועלים, דני דנקנר, עולים שלב. ל"כלכליסט" נודע כי בנק ישראל פנה לכמה מהבנקים האחרים במשק, כדי לקבל חומר ומידע בנוגע לחשבונות הפרטיים של דנקנר. פרטים דומים ביקש בנק ישראל לגבי החשבונות הפרטיים של דנקנר בבנק הפועלים. גורמים בכירים בבנק ישראל אישרו את המידע.
במקביל פנה בנק ישראל להפועלים, בבקשה לקבל מסמכים הנוגעים לפעילותו מול לקוחות של הבנקים והקשורים לעסקאות שביצע בשנה האחרונה. בין השאר, נטלו בבנק ישראל חומרים הנוגעים להלוואות שקיבל עופר גלזר, בעלה של אריסון. צעדים אלה ננקטו לאחר שאריסון סירבה להיענות לבקשתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להדיח את דנקנר.
בבנק הפועלים טוענים כי מדובר בהתנהלות שגרתית של בנק ישראל, שנעשתה במסגרת עבודתו השוטפת. לפי הערכות, המסמכים קשורים למתן אשראי וניהול סיכונים העשויים להצביע על התנהלות לקויה של דנקנר.
בשבוע שעבר דחה בנק ישראל את המועד להגשת התגובה של הפועלים לדו"ח, עד ליום שני הקרוב. לפי הדו"ח של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לדירקטורים בהפועלים לא הוצגו מידע ונתונים רלוונטיים שיאפשרו להם לשקול, לבחון ולקבל החלטה עצמאית ומבוססת לגבי ההליך הנכון לבחירת מנכ"ל חדש.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס אתמול לפרשה בדיון בוועדת הכספים, ואמר: "אני יכול להבטיח לחברי הכנסת שלא היינו נכנסים למסלול הזה מבלי לשקול כל צעד ולחשוב על ההשלכות של לחכות לאמצע המשבר הפיננסי הכי גדול מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
"הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לעשות את זה. זו סוגייה בין המפקח ובין המפוקח. יש שתי דרכים לטפל בעניין. אחת היא בצד הפורמלי, וזה יכול לקחת זמן רב. הכוונה שלנו בהתחלה היתה לטפל בזה בשקט, כפי שעושים בכל העולם. אנחנו לא המדינה הראשונה שהמפקח קיבל החלטה על בסיס עובדות להציע לבעלי השליטה לשנות את ההנהלה הבכירה. בדרך כלל עושים את זה לגמרי בשקט ונותנים לאנשים לצאת בכבוד מהמצב בו הם נמצאים. כך קיווינו, אבל זה לא קרה כך".
