הסולם
מכפר בגליל, דרך עמק הסיליקון - ועד למנכ"ל בתאגיד בינלאומי
פרופ' זיאד חנא נולד בכפר ראמה, ולאחר התיכון עבד כפועל בניין. משם - הקריירה שלו נסקה, וכיום הוא משמש סגן נשיא בכיר בתאגיד התוכנה האמריקאי Cadence ומנהל מרכזי הפיתוח של החברה בישראל; "לתת 80%, את זה כולם עושים. תמיד שאפתי לעשות הרבה יותר מהמקובל"
- מצטרפים, אבל לא מספיק: מדוע מספר הערבים בהייטק עדיין נמוך
- מאקזיט של מיליונים בגיל 28 לניהול מרכז פיתוח בינלאומי
- מנכ"ל ההייטק שוויתר על לימודי מחשבים ובחר בפילוסופיה
"היה מאוד לא סביר למישהו כמוני לחלום על מחשבים"
הוא נולד בכפר ראמה בגליל העליון לאב חקלאי ואמא עקרת בית, ילד שביעי מתוך שמונה אחים ואחיות במשפחת פליטים ערבית-נוצרית שהוגלתה ב-1948 מהכפר איקרית. "בתיכון הצטיינתי במדעים ומתמטיקה ורצו שאלמד נושאים קונבנציונליים כמו רפואה, משפטים או הנדסת בניין. זה היה מאוד לא סביר למישהו כמוני לחלום על מחשבים בתחילת שנות השמונים", הוא אומר. בתיכון בו למד היה מסלול מאוד מצומצם של חמש יחידות במתמטיקה וחנא היה מהבודדים שניגשו והשלימו בגרות במתמטיקה חמש יח"ל. "החסם הראשון עבורי היה לבחור את הנושא. זה היה מאתגר לבחור נושא שלא מוכר וקונבנציונלי כי בחברה הערבית פחות לוקחים סיכונים. אין גמישות כלכלית אז אין מקום לפנטז. צריך ללמוד משהו בטוח, כזה שיאפשר להקים משפחה ולפרנס ואני הלכתי לכיוון יוצא דופן".
אחרי התיכון חנא עבד כפועל בניין במשך שנה וחצי עד שהצטרף ללימודי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בסיום התואר הוא התקשה למצוא עבודה בתחום וחזר לכפר לעבוד כמורה בתיכון במשך שלוש שנים. הוא הקים את מגמת מדעי המחשב בכפר שלו ועבד תוך כדי בקורסים ללימודי מחשב. "הייתי מסתובב עם מחשב נייד, אגרתי במהלך העבודה בבניין הרבה כסף על מנת לקנות מחשב נייד. כל מי שקנה מחשב בכפר היה מגיע אלי ללמוד איך להשתמש בו", הוא מספר.
כשהיה סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, הגיש מועמדות ביריד תעסוקה ואף הוזמן לראיון בחברת הייטק שהייתה מאוד מפורסמת אז, אך כשהגיע לא הכניסו אותו ללובי להתראיין וטענו שהייתה טעות. "לא נשברתי. אנשים הזהירו אותי ואכן במקום העבודה שאליו רציתי להתקבל לא קיבלו אותי בגלל דעות קדומות", הוא אומר. לאחר שלוש שנים בתור מורה בכפר התקבל לעבודה בבבית תוכנה בשם SADER כמפתח לומדות בערבית. כארבע שנים לאחר סיום התואר הראשון ניסה חנא שוב את מזלו ביריד תעסוקה, הפעם בטכניון והתקבל לעבודה באינטל, למשרת סטודנט כאשר השלים תוך כדי העבודה את התואר השני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
נקודת המפנה
"הקבלה לאינטל הייתה מבחינתי נקודת המפנה. זה ארגון בינלאומי עם תרבות חזקה של גיוון והכלה, חברה שעובדת עם תהליכים מאוד מקובלים בינלאומיים, מאוד מכילה. כשנכנסתי לאינטל זה היה סיפור שאפילו התפרסם באחד העיתונים. הייתי שם עם עוד חמישה אנשים מהחברה הערבית. ביום גיבוש שעשו לחברה הגענו לבית המלון ונכנסנו לאכול, כשישבתי בשולחן עם חברי מהחברה הערבית המלצרים חשבו שאנחנו נהגי האוטובוסים, לא עלה בדעתם שגם אנחנו מהנדסים באינטל", הוא מספר. ההתקדמות שלו באינטל הייתה מהירה והייתה כפולה, גם במסלול הניהולי וגם במסלול המקצועי והוא אף זכה פעמיים בתואר Intel Achievement Award עבור הישגים טכנולוגיים ברמת החברה. "כשאתה בודד ואין לך קהילה בחברה אתה חייב להצטיין ולא להיות מהשורה כדי להרגיש שייך. לא מספיק להיות בינוני. האתגר תמיד היה להיות מעל, כל דבר שהיו מבקשים ממני הייתי עושה יותר. באינטל אנשים היו מתקדמים או במסלול הניהולי או הטכני ואני הייתי צריך להתקדם גם פה וגם פה. האתגר שתמיד ליווה אותי היה איך לעשות מעבר".
במהלך העבודה באינטל, משך 17 שנים, חנא השלים תואר שני במחשבים, מילא שורה של תפקידים בכירים ויצא לשליחות של שנתיים בעמק הסיליקון בארה"ב. הוא חזר והתקדם לדרגת מהנדס בכיר ו-Group Leader בתחומים של פיתוח תוכנה לתכנון ובדיקת שבבים, החל לעשות דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד עד שב-2007 החליט לעזוב את אינטל ולהצטרף לסטארט-אפ קטן ולא מוכר בעמק הסיליקון בשם Jasper. "עזבתי את אינטל בשיא וזו הייתה החלטה נורא קשה, איך אני עוזב חברה חזקה עם תפקיד בכיר, הילדות היו בבית ספר ובסוף חשבתי שאם אשאר אז אקבל כנראה עוד דרגה באינטל אבל רציתי לראות עולם, לפתח טכנולוגיה שבכל העולם משתמשים בה. הקבוצה שלי אז הייתה כמו מסעדה יוקרתית שיושבת בבית מלון, רציתי שבמקום שאנשים ייכנסו למסעדה בבית מלון שייכנסו למסעדה שלי. זה היה עסק שאני חלק ניכר בו, שאני חלק מההובלה הכוללת גם בצד העסקי וגם בצד הטכנולוגי ולקחתי על עצמי סיכון מחושב. לא עשיתי את זה מוקדם בקריירה שלי, הייתי מבוסס כלכלית, חברתית, בוגר יותר וזה היה הזמן הנכון להגשים את החלום לעשות משהו גדול באמת. לא הייתי מצליח לעשות את זה בלי תמיכת המשפחה. אשתי עביר במיוחד דחפה אותי, היא הקריבה את הלימודים שלה, סבלה איתי כל השנים ברילוקיישן, היא אמרה לי שאצליח וכך היה", הוא מספר.
ב-Jasper חנא מונה לסמנכ״ל בכיר לטכנולוגיה וארכיטקט ראשי ולאחר שלוש שנים חזר ארצה להקים את הסייט של החברה בחיפה, בפארק מת"מ. "אנשים הרימו גבה, כי היינו סטארט-אפ והגענו לאיזור מאוד יקר. אמרתי לכולם שכדי להיות גדול צריך לשחק במגרש של הגדולים, ואכן הסייט הפך להיות מרכז העניינים של החברה", הוא אומר. בשנת 2014, ארבע שנים לאחר שהקים את השלוחה הישראלית של Jasper, החברה נרכשה ב-170 מיליון דולר על ידי חברת התוכנה האמריקאית Cadance (קיידנס) וחנא הפך להיות המנהל של חטיבת Jasper בתוך התאגיד האמריקאי. שלוש שנים לאחר מכן מונה חנא לפרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד וב-2019 מונה למנכ"ל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, במקביל לתפקידו כסגן נשיא בכיר בתאגיד העולמי, אשר מוביל את המהלכים הטכנולוגיים החדשים בתחום הפיתוח.
פרופ' זיאד חנא, מנהל מרכזי הפיתוח של Cadence בישראל
קיידנס (Cadence Design Systems) היא חברה בינלאומית שעוסקת בתכנון אלקטרוני, מפתחת ומספקת פתרונות תוכנה, חומרה ו-IP ליצרני שבבים ומערכות. היא מעסיקה 10,000 עובדים בעולם ומדורגת כאחת ממאה החברות שהכי טוב לעבוד בהן בעולם בדירוג פורצ'ן זו שנה שישית ברציפות. בישראל פועלת החברה בשני אתרי פיתוח ומכירות בחיפה ובפתח תקווה כאשר חנא מוביל את פעילות הפיתוח ואדר סגל מוביל את הפעילות העסקית. בישראל מועסקים למעלה מ-300 עובדים, 60 מהם בחיפה ומהם 50% מהחברה הערבית. 33% מהעובדים בחברה הם נשים, שיעור שנחשב גבוה לחברת הייטק.
"ההייטק הוא הדבק שמחבר את העולם"
"כשהתחלתי לעבוד בהייטק הייתי מהבודדים מהחברה הערבית אבל היום יש לנו כ-8,000 מהנדסים שעובדים בהייטק, יש פה קהילה מתפתחת. מכיוון שבאתי מחברה שגורשה מביתה, שחוויתי את העוני והסבל, תמיד היה לי דחף פנימי לתת לחברה שלי ולחזק אותה. אני נותן הרצאות והכוונות בנושא הגיוון במטרה שנכיל אחד את השני ונתקדם ביחד. אנחנו כולנו תלויים אחד בשני. ההייטק הוא הדבק שמאחד את העולם, אין הייטק ישראלי או הודי, זה גלובלי. הדברים משתנים עם הזמן והמשקל הסגולי של החברה הערבית גדל. כדי להתגבר על החסמים צריך לדעת איך ללמוד ולשתף פעולה. צריך את האישיות העגולה שתתאים להייטק. הייטק זה אורח חיים שיש בו מנהיגות, חדשנות, ראייה עסקית, ראייה טכנולוגית, תכנון יעיל – יש הרבה מיומנויות שצריך לפתח אותן", הוא אומר.
במסגרת הפעילות החברתית שלו חנא הוא יו"ר משותף במועצה הציבורית של 'צופן' יחד עם דדי פרלמוטר. "זו לא רק חובתי אלא זכותי לתמוך ולקדם את החברה הערבית בתחום ההייטק. אני מהראשונים שנכנס להייטק מהחברה הערבית. כשסיימתי תואר ראשון ולא מצאתי עבודה עזרתי לאנשים בכפר ללמוד איך מתכנתים, איך משתמשים במחשב. כשהייתי באינטל הייתה הרבה מעורבות חברתית לגייס מהחברה הערבית, להרצות בבתי ספר ולעזור לאנשים להתפתח. המפגש הראשון שלי עם 'צופן' היה באינטל ועזרתי בהקמה. עם השנים השתתפתי בפעילויות של הכוונה לסטודנטים והכל במטרה לקדם את ההייטק בחברה הערבית", הוא אומר.
"תמיד רציתי להיות 'דוקטור'"
הצלע השלישית של מסלול הקריירה של חנא היא האקדמיה. הוא מספר שתמיד רצה להיות 'דוקטור' אבל לא לרפואה ושגם במהלך עבודתו באינטל היה מאוד קשור לאקדמיה. "באינטל הייתי אחראי על קשרי האקדמיה בישראל והיו לי קשרים עם מנחים וחוקרים. כחלק מכך הייתי אחראי על הכנס השנתי של אינטל בטכניון בו מציגים את הטכנולוגיה הכי חדשנית ובמהלכו פרופ' מאוקספורד הזמין אותי לעשות תואר שלישי באוקספורד, אנגליה. החלטתי ללכת על זה והתחלתי את התואר ב-2005". כשנתיים אחרי שהתחיל את הלימודים עזב חנא את אינטל כך שאת הדוקטורט עשה תוך כדי המעבר לסטארט-אפ אמריקאי ורילוקיישן. "הייתי מתעורר ב-4 בבוקר, עושה את המשמרת בדוקטורט עד 8 ואז ממשיך כסמנכ"ל הטכנולוגיה ב-Jasper. העבודה באקדמיה המשיכה ולפני ארבע שנים מינו אותי להיות פרופ' אורח למדעי המחשב באוקספורד בנושאים של תכנון מערכות וריפיקציה ומשין לרנינג", הוא מספר.
השאפתנות, העבודה הקשה והצורך להוכיח את עצמו שזורים בכל צעד ושעל במהלך הקריירה של חנא. הוא פרסם מאמרים, פטנטים רשומים על שמו והוא דובר בכנסים המובילים בעולם בתחומי העיסוק שלו. סוד היעילות שלו, הוא מגלה, זו היכולת לעשות כמה דברים בריכוז מלא ובמקביל. "תמיד יש 24 שעות ביממה, לכל אחד, אבל השאלה היא איך מנהלים את הדבר הזה. אני מתעסק בהרבה דברים במקביל ויש לי יכולת מאוד חזקה לעשות זום אין וזום אאוט – לעשות שינוי מצב לכיוון אחר וזה עוזר לי בכל העשייה שלי".
