אומרים כלכלה וקורונה, מתכוונים כן/לא נתניהו

אם יש נושא שבו קיים פער דרמטי בין עמדות המומחים לבין תשובות הישראלים בסקרים, זו השאלה לפי מה אנשים באמת מצביעים. המערכת הפוליטית כולה הסתדרה במערכות הבחירות סביב השאלה ביבי כן/לא. המומחים מסכימים שאנשים מצביעים בעיקר לפי הזהות המחנאית שלהם ולפי שאלת ביבי כן/לא. ובכל זאת, בכל הסקרים התשובות שאנשים ייתנו לשאלה לפי מה הם מצביעים יהיו תשובות מהסוג של ניהול משבר הקורונה, מצב הכלכלה או מצב הביטחון.

בנימין נתניהו. צריך להיות מודאג מהירידה החדה במדד שביעות הרצון האישית צילום: יובל חן

"השסע האמיתי הוא כן/לא נתניהו", אומר הסוקר מנחם לזר מפאנלס פוליטיקס. לדבריו, "אנשים עושים החלטה ראשונה על הגוש ואחר כך אם הם הולכים למפלגה גדולה או למפלגה קטנה. כל השאלות של לפי מה אתה מצביע נמצאות במקום השלישי". לדבריו, "אנשים תמיד אומרים שהנושא הכלכלי זה המקום הראשון, הפעם הנושא שבעיקר מוטרדים ממנו זה הקורונה והפחד הכלכלי, אבל בסוף הם יצביעו למי שנתפס כמי שיכול לטפל בזה". לזר, אגב, חושב שזה סוד התמיכה הגדול הפעם בבנט.

הפרשן שמואל רוזנר, עורך אתר "המדד", אומר גם הוא ש"רוב ההצבעה שבטית. רוב האנשים מצביעים על פי דפוסים חברתיים, שבטיים, מגזריים". רוזנר נתן לרשימה שלו באתר "המדד" בעניין סיבות להצבעה של אנשים את הכותרת הספקנית "על מה אנחנו (אומרים) שאנחנו מצביעים".

המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' תמר הרמן, מסכימה ש"ההצבעה לפי נושא היא משנית לחיבור מהבטן. החברה הישראלית היא חברה מאוד פוליטית. אתה גדל לתוך זה. זה קשור בסביבת הגידול ובדתיות ובעדתיות". לדבריה, אדם צריך לבצע מהלך מרחיק לכת "כדי לצאת מהפוזיציה, מאזור הנוחות. רוב האנשים לא עושים את זה".

נשאלת השאלה למה משמשות השאלות "לפי מה אתה מצביע" שכל כך רווחות בסקרים. רוזנר מסביר שהן יכולות לסייע למפלגות בעקר בהבנה של מה מעסיק אנשים, על מה לדבר איתם ואיך לא להרגיז אותם. בסקר "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בינואר הכלכלה באמת מוליכה. 57% ענו שיצביעו בגלל עמדות המפלגה בנושאי כלכלה (30%) או חברה (27%).

בסקר פברואר של "הקול הישראלי" הסוקרים לא הציעו למשיבים תשובות, אלא שאלו שאלה פתוחה, מה הדברים שקובעים את ההחלטה למי להצביע. אחר כך הם סיווגו את התשובות. 29% ענו תשובות שמתייחסות לעמדות חברתיות וכלכליות, 14% לאמינות וליושר של המפלגה ו־9% להנהגה של המפלגה. רק 5% אמרו שלפי כן או לא נתניהו. עורכי "הקול הישראלי", הרמן וד"ר אור ענבי, כותבים ש"שהנימוק רק כן או רק לא ביבי לא הופיע בתדירות שהוא מופיע בטורי הפרשנות השונים".

הגלגול הנוכחי של דאגת הבוחר למצב הכלכלי והחברתי הוא הטיפול במשבר הקורונה. רוזנר דירג את תשובות הציבור לסקרים שלו ושל "כאן" לפי החשיבות שקיבלו. הוא נתן לטיפול בקורונה את הציון 10 שלפיו נקבע שאר הדירוג.

אחריו היו ארבעה נושאים עם ציון סביב ה־5: ממשלה יותר חברתית, צמצום רמת האלימות (נושא שסביר שחשוב בעיקר למשיבים ערבים), הדחת נתניהו ושמירת האופי היהודי של המדינה.

הכן והלא ביבי מקבלים ביחד במדד ציון 8.1, כלומר 4.9 שמצביעים לפי הרצון שנתניהו ילך ו־3.2 לפי הרצון שיישאר. רוב הבוחרים שמודים שזה השיקול העיקרי שלהם הם אנשי מרכז, כלומר זה הדבר החשוב ביותר למצביעי כחול לבן לשעבר. המסקנות של רוזנר: "בנט צדק כשהלך על רק קורונה וכל השאר לא חשוב. סער צדק כשלקח את שאשא ביטון בשביל הקורונה, אבל לא מספיק לקח בחשבון שרק לא ביבי זו סיסמה שעובדת בעיקר אצל מצביעים של מישהו אחר".

עוד פתרון לתעלומת הפער בין מה שאנשים אומרים שהוא הסיבה העיקרית להצבעה לבין ההנחה שאנשים מצביעים מסיבות גוש ומחנה הוא שיש זהות רבה מאוד בין מה שאנשים חושבים על המצב לבין עמדות המחנה שלהם. כלומר אנשים שתומכים בנתניהו חושבים שמצב המדינה טוב ולהפך.

הרמן עורכת גם את "מדד הדמוקרטיה" השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במדד 2020 ענו 41% מאנשי השמאל שמצב המדינה רע או רע מאוד לעומת 26% מאנשי המרכז ו־11% בלבד מאנשי הימין.

ועם זאת, ייתכן שנתניהו צריך לדאוג מהתוצאות של שאלה אחרת במדד הדמוקרטיה. רק 61% מהמשיבים הגדירו במדד 2020 את מצם האישי טוב או טוב מאוד. זו ירידה דרמטית מ־80% ב־2018.