בדרך לקלפי: לידי מי תשחק הקורונה?

לכאורה, השאלה המרכזית שתכריע או לא את הבחירות הקרובות, כמו בשלושת הסיבובים הקודמים, היא המשך כהונתו של ראש הממשלה. נגזרת ממנה בעיני רבים שאלת עתיד הדמוקרטיה, והאם ישראל תעבור לשלטון שבו יסורסו הרשות השופטת ושומרי הסף, שבו הממשלה ואנשיה מעל לחוק. אבל בפועל השאלה הזו היא רק אחת משורת שאלות שיכריעו את הבחירות. והשאלות האחרות הרבה יותר סטטיסטיות או טכניות.

הראשונה היא אחוז ההצבעה. בניגוד מוחלט למקובל בעולם במקרים של בחירות חוזרות, בישראל לא נרשמה תופעה של עייפות מצביעים בשל הבחירות החוזרות ונשנות. להפך, נרשמה עלייה באחוז ההצבעה מסיבוב לסיבוב: 68.5% בלבד בסיבוב הראשון, 70% בשני ו־71.5% בשלישי. נכון שלעלייה תרמה במידה רבה הנהירה של הערבים לקלפיות להצביע בעד הרשימה המשותפת. ובכל זאת, זה ברור שאזרחי ישראל לא היו מוכנים לוותר על זכותם להביע דעה בשאלת כן ביבי/לא ביבי. הפעם, כשיש להם כל כך הרבה דרכים להביע דעה בשאלה הזו, כולל ימין שהוא אנטי־ביבי, הסיכוי שיוותרו נראה קטן עוד יותר. לעומת זאת, במגזר הערבי בהחלט תיתכן נפילה מחודשת בשיעורי ההצבעה בגלל הפילוג.

בחירות 2019 צילום: גיתה קפלן

במרכז הקמפיין של הליכוד עומדת תמיד הטענה שיש המוני תומכים פוטנציאליים של הליכוד שאינם מגיעים להצביע. בתיאוריה זה נכון. אלא שלמרות המאמצים של נתניהו הם ממשיכים לא להגיע, כך שנראה שהם הרבה פחות תומכים בו ממה שהוא היה רוצה. על אחוז ההצבעה תשפיע מאוד העובדה שבשל הקורונה יש בארץ הרבה יותר ישראלים משהיו בה בסיבובים הקודמים. לפי רשות האוכלוסין, מאז הבחירות הקודמות נכנסו לארץ 92 אלף איש יותר משיצאו ממנה. בהנחה סבירה ש־90% מהם בוגרים ו־80% מהם יצביעו, מדובר ב־66 אלף מצביעים נוספים. זו תוספת של 1.5% למצביעים שהיא שוות ערך לקרוב לשני מנדטים. זה גם מעלה את אחוז החסימה ביותר מ־2,000 קולות ומגדיל את הקושי לעבור אותו.

התוספת הזו כוללת מחזור של תרמילאים ואלפים רבים של סטודנטים יהודים וערבים שבנסיבות אחרות היו לומדים בחו"ל, לכן היא מוטה בבירור לטובת מפלגות חילוניות שבהן תומך הציבור שממנו יוצאים רוב התרמילאים והסטודנטים. גם אנשי עסקים ותיירים באים משכבות אמידות יותר שנוטות לשמאל ולמרכז. כלומר נראה שתוספת המצביעים מקורקעי הקורונה עובדת לטובת מחנה "רק לא ביבי".

השאלה הרביעית היא אילו מפלגות לא יעברו את אחוז החסימה. בבחירות הקודמות ירד בזבוז הקולות בגלל מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ל־37 אלף, מתוכם 19 אלף הקולות של עוצמה יהודית. בסקרי השבועות האחרונים מסתמנות כמה מפלגות שנמצאות בחשש לא לעבור את אחוז החסימה: הציונות הדתית מימין, מרצ משמאל ורע"מ הערבית. מכולן, מרצ נראית בסכנה הגדולה ביותר. בימים האחרונים עולות טענות שגם כחול לבן בסכנה ושהליכוד מנחה את אנשיו לומר בסקרים שיצביעו לה. זאת, במטרה למנוע את פרישתה ולגרום לאובדן קולות. רשימה נוספת, "הכלכלית" של ירון זליכה, מסתמנת כמי שאין לה סיכוי לעבור. אם לא תפרוש, היא כנראה רק תבזבז הרבה קולות, בייחוד לשמאל ולמרכז.

משתנה נוסף שלא היה במערכות בחירות קודמות הוא הקורונה. כלומר, מי לא יגיע להצביע בגלל שהוא חולה או בבידוד, ולא מתאים לו להצביע בקלפי מיוחדת. השאלה החשובה יותר מספרית היא מי לא יגיע לקלפי בשל חשש מהקורונה. אם מבוגרים יחששו להגיע, הדבר יפגע בעיקר בשמאל/מרכז שחזק יותר בגילאים אלה.