דעה
גם מוצרי הטיפוח מזהמים לנו את המים
רבים ממוצרי הטיפוח והקוסמטיקה מכילים חלקיקי פלסטיק זעירים, המשמשים לניקוי. אלה עלולים לגרום לזיהום הנחלים, הים והמזון שלנו. אז איך אפשר למנוע זאת ברמה האישית והציבורית?
שאלת את עצמך פעם מה יש בקרם הפנים שלך? הידעתם כי רבים ממוצרי הקוסמטיקה מכילים חלקיקי פלסטיק זעירים – בגודל של פחות מ-5 מ"מ – המכונים מיקרופלסטיק.
החלקיקים הללו משמשים לניקוי העור והשיניים. משחת השיניים שלנו, למשל, עשויה להכיל עד 70% פלסטיק. גם בקרם הפילינג ובסבון הפנים עלולות להיות כמויות גדולות של חלקיקי פלסטיק. הם מופיעים כפיסות זעירות וסיבים שגודלם יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים.
- לוריאל משיקה תוכנית קיימות גלובלית בהשקעה של מיליארדי יורו
- ברוח התקופה: לוריאל מורידה את המילה "מלבין" ממוצרי טיפוח העור שלה
- מחקר מפתיע: ככל שהכלכלה צמחה באפריקה - זיהום האוויר ירד
אחרי שהם משמשים לניקוי, החלקיקים הללו נשטפים לביוב. שם, הם מתערבבים בזרם השפכים, וסופחים אליהם המון מזהמים; שאריות תרופות, הורמונים, שאריות חומרי הדברה ועוד. החלקיקים האלה קטנים כל כך שהם עוברים בקלות דרך המסננים הרגילים של מתקני טיפול בשפכים.
החומרים שהם נושאים עמם לא מנוטרים ואינם נבדקים בזרם שיוצא מהמתקן לסביבה.
בימים אלה, בהם אנו עדים לאחד מאירועי זיהום הים הגדול שחוותה מדינת ישראל, בו נשטפו חופי הארץ בטונות של זפת, עולה הצורך לעלות את הנושא לסדר היום הסביבתי ואת חלקנו בפגיעה הסביבתית היומיומית בים. בשונה מאירוע הזפת, קיימת ביכולתנו האפשרות למנוע ולמזער את זה.
חלקיקי הפלסטיק מגיעים לבסוף גם למזון שלנו
חלקיקי הפלסטיק הזעירים שהחלו את דרכם ככלי הניקוי שלנו, מגיעים למי ההשקיה עם ריכוז מזהמים גבוה בהרבה מהאופייני לסביבה. משם הם ממשיכים לנחלים, לים ולבעלי החיים. החומרים שנספחים אל חלקיקי הפלסטיק האלה נספגים בגוף בעלי החיים ומשלימים את הסיבוב כשהם מוצאים את דרכם גם לצלחת שלנו.
תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופים ברחבי העולם. לפי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-20 מיליון טונות של פסולת, שרובה הגדול פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. צפיפותו הנמוכה של פלסטיק ונטייתו לצוף הופכת את בעיית פסולת הפלסטיק לבעיה חוצת גבולות המושפעת לא רק ממגמות מקומיות, אלא גם מתופעות אזוריות.
חלקיקי המיקרופלסטיק נעים בזרמי הים, נדמים לפלנקטון ונאכלים על ידי מגוון של יצורים ימיים. הם סופחים מזהמים אורגניים ומצטברים במארג המזון הימי. מחקרים שנעשו לאחרונה בישראל מעידים שצפיפות חלקיקי המיקרופלסטיק בחופי ישראל גבוהה בערך פי 200 מצפיפות המיקרופלסטיק האופיינית במערב הים התיכון.
כל זה נשמע מטריד ומאיים, אך למדינה וגם לנו באופן אישי יש הרבה מה לעשות:
1. הגבלת הייצור – יש לאסור על ייצור בארץ של מוצרי קוסמטיקה המכילים מיקרופלסטיק. באנגליה כבר עושים את זה ואנחנו יכולים לאמץ את אותו המתווה. יש לייצר במקביל תקינה המחייבת יצרנים לציין את אחוז הפלסטיק במוצר.
2. מודעות ברמה האישית – לא קונים מוצרים המכילים מיקרופלסטיק, מחפשים על האריזה האם המוצר מכיל פוליאתילן ופוליפרופילן ברשימת הרכיבים ומעדיפים מוצרים אשר מספקים את אותו הדבר עם תחליפים טבעיים לגרגירי הפלסטיק. המודעות הציבורית תביא לשינוי התנהלותם של היצרנים.
3. הגבלת היבוא – מטילים מיסוי כבד על מוצרים המכילים מיקרופלסטיק וכך מפחיתים בהדרגה את כדאיות הבאתם לארץ.
4. ברמה הארצית - הגדרת אמות מידה – דורשים אמצעי הפחתה למיקרופלסטיק במתקני הטיפול בשפכים ומגדירים אמות מידה לכמות המזהמים הספוחים על גבי חלקיקים אלו במוצא הקולחים ממתקני הטיפול.
עם העלאת המודעות לסכנות המיקרופלסטיק במוצרי הטיפוח והקוסמטיקה ונקיטת צעדים של ממש כולנו נרוויח מפחות מזהמים בסביבה, בנחלים בימים, בגופם של בעלי החיים – ובסופו של דבר במזון שלנו.
ליהיא יוקלה פעלה עד לאחרונה כמנהלת תחום שפכים תעשייתיים בחברת DHV MED