דווקא בשנה של מיתון: עודף שיא בחשבון השוטף

עד כמה שנשמע בלתי אפשרי ואף מבלבל, דווקא בשנת המיתון הקשה ביותר – המשק הישראלי שובר כל שיא אפשרי ביחס ליצוא ויבוא של סחורות, שירותים והון. לפי נתוני מאזן התשלומים לשנת 2020, שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העודף בחשבון השוטף שבר שיא היסטורי והגיע ליותר מ־20 מיליארד דולר. זאת, לעומת 13.4 מיליארד ב־2019 וכפול מהעודף ב־2018 (10 מיליארד דולר).

העודף בחשבון השירותים הגיע אף הוא לשיא בשנת הקורונה ועמד על 28 מיליארד דולר, לעומת 24 מיליארד בשנת 2019, כ־20 מיליארד ב־2018 ופחות מ־16 מיליארד ב־2017. המיתון והקורונה תרמו בעקיפין לעודף זה בשתי דרכים: ראשית, הסגרים מנעו ממיליוני ישראלים לצאת לחו"ל (יבוא שירותים). אומנם גם התיירות הנכנסת הופסקה (יצוא שירותים) אך במאזן הכללי נרשם עודף; שנית, הירידה בצריכה הפרטית בגלל המיתון מנעה מישראלים לרכוש בחנויות, והנסיעות בכבישים הצטצמו בגלל הסגרים והעבודה מהבית ובכך הופחת יבוא הסחורות (מוצרי צריכה ודלקים).

גולת הכותרת של הנתונים היא ההשקעות הישירות של משקיעים זרים במשק הישראלי, לרבות אקזיטים. השקעות אלה זינקו לשיא של 24.8 מיליארד דולר. ב־2018 הן הגיעו ל־21.5 מיליארד ומאז ישראל לא הצליחה לשכפל את ההצלחה הזו.

בניגוד להשקעות פיננסיות, השקעות ישירות מאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה ולכן נחשבות איכותיות יותר וארוכות טווח יותר.

גם ההשקעות הפיננסיות של הזרים שברו שיא והגיעו ליותר מ־18 מיליארד דולר. בסך הכל, ההשקעות הזרות זינקו ב־44.2 מיליארד דולר, כמעט כפול לעומת עלייה של 23 מיליארד דולר ב־2019, ושל 19 מיליארד דולר ב־2018.

משרד האוצר צילום: גיא אסיאג

מאזן התשלומים מתאר את תנועות "הכניסה והיציאה" של מטבע חוץ אל הכלכלה הישראלית וממנה החוצה, בעיקר בשל יבוא ויצוא של סחורות, שירותים והון. לפרמטר זה יש השלכות על שער החליפין של השקל מול הדולר. אם יש הצפה של דולרים, מחיר הדולר יצנח. עודף בחשבון השוטף הוא הפרמטר הכלכלי העיקרי שמסביר תיסוף של המטבע המקומי. כניסה מאסיבית של דולרים מבשרת על התחזקות השקל מול הדולר כפי שאכן קרה ב־2020.

הסיבה לשבירת השיאים הללו היא ההיי־טק הישראלי (רובו שירותים) שממשיך להתרחב ולצמוח ולא נפגע מהסגרים, מהמיתון הקשה ומהמשבר הכלכלי. כתוצאה מהפעילות של ישראל מול חו"ל, העודף של נכסים מול התחייבויות של הישראלים הגיע לראשונה ל־200 מיליארד דולר.