הפתעה: כלכלת ישראל התכווצה רק ב-2.4% בשנת 2020
עפ"י נתוני הלמ"ס, ברבעון הרביעי נרשמה עלייה של 6.3% בתמ"ג לעומת הרבעון השלישי. ביחס לרבעון המקביל ב-2019 נרשמה ירידה של 0.4%. מצבה של ישראל טוב ביחס למדינות ה-OECD - לפי תחזיות הארגון ירד התמ"ג לנפש בארצות החברות בו ב-5.9% בממוצע ב-2020
התמ"ג (התוצר המקומי הגולמי) ירד בשנת 2020 ב-2.4% לעומת השנה הקודמת. ההתכווצות החריגה של המשק בשנת 2020 נגרמה ממשבר הקורונה ומנקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת הנגיף. כך מדווחת הלמ"ס.
- תחזית בנק ישראל: סגר ברבעון הרביעי יביא להתכווצות של 7% במשק השנה
- האוצר: התכווצות המשק עלולה להגיע השנה לכ-7.2%
- סקר החברות של בנק ישראל: שיא של 20 שנה בהתכווצות המשק
הירידה בתמ"ג משקפת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית (9.4%), בהשקעות בנכסים קבועים (4.8%) וביבוא הסחורות והשירותים (8.1%). כמו כן, הירידה בתמ"ג מגלמת בתוכה עליות ביצוא הסחורות והשירותים (0.6%) ובהוצאה לצריכה ציבורית (2.9%).
ברבעון הרביעי של שנת 2020 נרשמה עלייה של 6.3% בתמ"ג לעומת הרבעון השלישי ועלייה של 2.7% ללא מסים על יבוא מוצרים. העלייה בתוצר ברבעון הרביעי השנה משקפת, בין היתר, עלייה של 88.5% ביבוא הסחורות והשירותים כתוצאה של גידול משמעותי ביבוא המכוניות הפרטיות ברבעון זה. כאמור, המסים על יבוא מכוניות הינם חלק מהתמ"ג. כמו כן נרשמה עלייה של 66.1% בהשקעות בנכסים קבועים ועלייה של 18.2% בהוצאה לצריכה פרטית.
ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נרשמה ירידה של 0.4% בתמ"ג. ירידות גדולות נרשמו בצריכה הפרטית (7.8%) וביבוא סחורות ושירותים (2.8%). מנגד, נרשמו עליות גדולות בהוצאה לצריכה ציבורית (9.1%) וביצוא הסחורות והשירותים (4%).
חנות להשכרה בקורונה צילום: דוד הכהן
הירידה השנה בתמ"ג מגיעה לאחר עליות של 3.4% ו-3.5% בשנת 2019 ובשנת 2018 בהתאמה. ירידה זו שנגרמה בשל משבר הקורונה היא הגבוהה ביותר שנמדדה בחשבונות הלאומיים מאז 1950, והיא משקפת את המגבלות המתמשכות לאור המשבר.
האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2020 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב- 4.1% לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2019. התוצר לנפש בשנת 2020 הסתכם ב-150.4 אלף ש"ח, במחירים שוטפים.
למרות זאת, מצבה של ישראל טוב ביחס למדינות ה-OECD. לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD ירד התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-5.9% בממוצע השנה. מבין המדינות שבארגון, צרפת, בריטניה וספרד הן המדינות שנפגעו כלכלית בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה. כך בצרפת ירד התמ"ג ביחס ל-2019 ב-8.7%, בבריטניה ב-10.4% ובספרד ב-11.4%.
נמל ת"א החודש צילום: איי פי
בשנת 2020 הסתכם המאזן השוטף של המגזר הממשלתי בגירעון של 133.8 מיליארדי שקל לעומת גירעון של 42.7 מיליארד שקל בשנת 2019. במונחי תוצר הסתכם הגירעון בחשבון השוטף ב- 2020 ב-9.6% מהתמ"ג לעומת גירעון של 3% ב-2019. הגידול בגירעון השוטף של המגזר הממשלתי נובע מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, ובמקביל לכך הגידול בגירעון מושפע גם מהירידה בהכנסות. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.
ההכנסות השוטפות בשנת 2020 ירדו ב-3.0% לעומת עלייה של 3.2% בשנת 2019. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בסך המסים, ובמענק ביטחוני מארה"ב.
סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 14.4% לאחר עלייה של 4.4% ב-2019. עלייה זו נבעה כאמור מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה. העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בהצטיידות רפואית, תשלומי חל"ת, מענקים לעסקים ולעצמאים, תמיכות בבתי חולים ובמענקים של ביטוח לאומי (מענק לכל אזרח, מענק פסח ומענקי אבטלה ממושכת). ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 57.9% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2020 ב-5.1% במחירים שוטפים (2.9% במחירים קבועים).
המאזן הכולל של המגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של המאזן בחשבון השוטף והמאזן בחשבון ההון (הכולל הכנסות והוצאות הון ועסקאות הקשורות להשקעה בנכסים לא פיננסיים), הסתכם ב- 2020 בגירעון של 11.2% מהתוצר בהשוואה ל-3.9% בשנת 2019.
