דעה
תכנון עירוני מותאם יכול לעודד נשים
ב-2020 נתבקשנו להיכנס פנימה בגלל הקורונה וכתוצאה מכך, החיים שלנו יצאו החוצה, לרחוב. על כן זו הזדמנות טובה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים, באמצעות תכנון עירוני נכון
12:0708.03.21
"אני
אישה
שהולכת בפחד בלילות
ברחובות חשוכים שנקראים
על שם
גברים".
עדי קיסר
ב-2020 נתבקשנו להיכנס פנימה וכתוצאה מכך, החיים שלנו יצאו החוצה. השולחנות בקפה בשדרה החליפו את השולחנות במשרד, הספסלים החליפו את הספה בסלון והעיר כולה הפכה למרחבי למידה לתלמידים מגיל הגן ועד התיכון, מהאוניברסיטה ועד לגיל הזהב. המרחב הציבורי, הפך להיות "ציבורי" במלוא מובן המילה - והיום, במידה מרובה, הוא שלוחה של הבית.
המרחבים הציבוריים עוברים בימים אלו עוד שלב באבולוציה הבלתי נגמרת שלהם. משטחים עירוניים הקשורים בתרבות הפנאי, הם הופכים לאזורים פונקציונלים אשר עונים על הצרכים הבסיסיים ביותר של התושבים - היכולת ליצר פרנסה (משרד), להנות מחיי החברה (סלון) והזכות והרצון ללמוד, לגדול ולהתפתח (מרחבי למידה). זה הזמן אם כן, יותר מתמיד, לקדם מענה לצורך בסיסי נוסף בתכנון העירוני המתחדש - צרכי המגזר הנשי. כל עיר אשר חורטת שוויון ומתן הזדמנויות לכל על דגלה, חייבת להביא את הערכים הללו לכדי ביטוי בחשיבה על נשים באינטרקציה הציבורית.
שדרות רוטשילד צילום: גטי אימג'ס בשנים האחרונות ערים רבות בעולם מקדישות תשומת לב לנושא התכנון העירוני המגדרי, שמטרתו לייצר מרחב ציבורי בטוח יותר עבור נשים וצמצום הפערים בין נשים לגברים. מזה מספר שנים שתל אביב, המתנהלת בעקבות חזון ה- Fair Shared City, לפיו השוויון המגדרי משתלב בכל היבטי התכנון והניהול של העיר, שמה דגש על תכנון עירוני מותאם מגדרית.
תשומת הלב לנושא מתבטאת ברעיון ליצור שכונות שמשרתות את כל צרכי התושבים, העבודה, השירותים והחינוך. היא מתבטאת ברוחב המדרכות, בשוויון בשילוט בעיר, הפונה לשני המינים, התאמת מתקני הכושר בגינות לנשים, במתן שמות לרחובות בעיר ובשמירה על פרסום המכבד נשים.
אך עבודה רבה עוד לפנינו. כעת, בעידן בו המרחב הציבורי משמש אותנו באופן יותר ויותר "פרטי" ומשמעותי בחיי היומיום שלנו, נשים עדיין חשות מאוימות מההליכה ברחוב. הגיע הזמן להקשיב לצרכי הנשים במרחב הציבורי ובהכרח לתכנן ערים בטוחות ומותאמות יותר. לתכנן רחובות מוארים, שמשלבים מסחר ומעודדים נוכחות בכל שעות היום, עם מעט שטחים "מתים" ולהוסיף תאורה לפארקים העירוניים והגינות גם כן.
לגייס טכנולוגיה לטובת מרחב בטוח: לשלב לחצני מצוקה עירוניים, המשדרים למוקד או למשטרה ולהוסיף מצלמות רחוב. להקים תאי שירותים ציבוריים המנוקים באופן תדיר. להקדיש שמות פארקים, רחובות ובתי ספר לדמויות נשיות מההיסטוריה וההווה. להנכיח את הנשים וצרכיהן במרחב, יותר ויותר, עד שתרגשנה שוות ובטוחות באופן אבסולוטי.
חשוב לשים לב כיצד העיר נתפסת בעיני מי שהולכת ברחובותיה. יצירת מרחבים מכילים ובטוחים יותר, הלוקחים בחשבון את השוני בין אלו המשתמשים בהם, יאפשרו לכל ההולכות וההולכים בהם: נשים, גברים, ילדות, ילדים, קשישות, קשישים, עם או בלי מוגבלויות, להרגיש בבית.
ד"ר הלה אורן היא מנכ"ל קרן תל-אביב לפיתוח
