אושר: חייבים בתקופת הקורונה יוכלו לקבל עד 4 חודשים של עיכוב הליכים
הכנסת אישרה את הצעת החוק שיוצרת מסלול ייעודי לטיפול בחייבים שנפגעו מהמשבר, ואשר יפעל לתקופה מוגבלת; המטרה: לאפשר הגעה להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים
לידיעת החייבים: הכנסת אישרה היום (ב') שהסדרי חוב בשל מגיפת הקורונה יספקו לחייבים עד 4 חודשים של עיכוב הליכים משפטיים כנגדם. זאת על מנת להקל על הציבור בתקופה כלכלית מאתגרת זו. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה.
- אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק להסדרי חוב בזמן הקורונה
- החובות של הישראלים מקנסות קורונה - 297 מיליון שקל
- אפקט הקורונה: עלייה של 6% במספר התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל ב-2020 לעומת 2019
מדובר בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נגיף הקורונה החדש) בנוגע לעיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב.
הצעת החוק גובשה במחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין. לוין מסר היום כי "המצב הייחודי שיצר משבר הקורונה הוביל אותנו למסקנה שאין די בכלים ובמסלולים שקבועים בחוק הקיים.
החוק יוצר מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה מוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים, שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק. אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכולה להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת לעיצוב ההסדר״.
בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים. הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים – תאגידים ויחידים – שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו.
לפי הצעת החוק שתיכנס לתוקף, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבימ"ש והקפאת ההליכים תימשך עד 4 חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק ולא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר וכן לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו. ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד.
בהליך זה ימונה בעל תפקיד "מנהל הסדר", שיסייע לחייב, וינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים. אם הגיעו להסדר מוסכם – יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה – ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.
לגבי תאגידים (ויחידים המנהלים עסק), יחולו הוראות דומות ובנוסף לפי הצעת החוק תוצג לבית המשפט "תכנית הפעלה" לפיה יפעל התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, "מנהל ההסדר" יפקח על עמידת התאגיד בהוראות תכנית ההפעלה ועל התנהלותה השוטפת, יהיה נוכח בישיבות דירקטוריון התאגיד ויסייע לה להתנהל בתקופה זו בגיבוש הסדר חוב.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר ציין כי "החוק נועד לעזור לחייבים שנתקעו בקשיים כלכליים בשל משבר הקורונה. מדובר בבתי עסק רבים שהתנהלו לאורך כל השנים בצורה תקנית ונכונה אבל הכל נטרף בשל משבר הקורונה. ההצעה מחייבת לקבל הקפאה של הליכים משפטיים ועיכוב הליכים ללא פגיעה בבעל העסק ומינוי נאמן".