אסון הזפת: רבים מי יממן טיפול בזיהום, והכסף שוכב בקרן

שישה ימים אחרי אסון הזפת שבמסגרתו זוהמה רצועת חוף של כ־190 ק"מ מראש הנקרה ועד אשקלון בעשרות טונות של זפת, מתחיל הוויכוח מי ישלם על השיקום. המשרד להגנת הסביבה פנה בדרישה לאוצר לממן את השיקום, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי לכאורה מי שאמורה בראש ובראשונה לשאת במימון הנזקים ושיקום החופים היא "הקרן למניעת זיהום ים" שפועלת תחת המשרד להגנת הסביבה.

הקרן מחזיקה בקופתה למעלה מ־120 מיליון שקל, שרובם עוברים משנה לשנה במקום שישמשו למטרות עבורן הוקמה.

לפי ההערכת איגוד ערים שרון כרמל, עלויות שיקום החופים יסתכמו ב־250 אלף שקל לכל ק"מ חוף, ואם מדובר בחוף סלעי העלות היא סביב 350 אלף שקל לק"מ. בהנחה שנדרש שיקום לאורך 190 ק"מ, הרי שמדובר על כ־60 מיליון שקל לכל היותר – סכום שהקרן שהוקמה בדיוק למטרה זו יכולה לממן מכספה.

צב ים מת בשל זיהום חופים מזפת צילום: איגוד ערים שרון כרמל

הקרן הוקמה ב־1979 מכוח תקנות שפיכת שמנים לתוך מי הים והנהלתה מונה שבעה חברים ממשרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים. מטרתה היא "לרכז אמצעים כספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום מי ים וחופים ולסייע בניקוי חופים ובפיקוח עליהם". כספי הקרן יועדו למטרות אלה בלבד.

מדו"ח של הקרן שהוצג בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בנובמבר, לקרן הכנסות שהלכו ופחתו בשנים האחרונות ולצד זאת עודפים עצומים שמתקבלים ומועברים משנה לשנה. ב־2016 התקבלו 96 מיליון שקל כעודפים משנה קודמת, ב־2017 סכום העודפים עמד על 113 מיליון שקל, ב־2018 הסכום גדל ל־123 מיליון שקל, ב־2019 ל־126 מיליון שקל.

ניקוי הזפת צילום: רות בנין

תקציב הקרן ל־2021 עומד על 121 מיליון שקל, מתוכם 95 מיליון שקל עודפים מ־2020. מהדו"ח עלה כי לצורך פעולות חירום משריינת הנהלת הקרן בכל שנה 15 מיליון שקל, וזאת "לצורך מימון ביניים של פעולות מיידיות לניקוי וטיפול בעת תקרית זיהום ים בשמן".

במקביל נמשכת חקירת האירוע. במפתיע, פנה המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט והוציא צו איסור פרסום על כל פרט מהחקירה. ארגון אדם טבע ודין הודיע שהוא שוקל לערער על הצו.