נצלו את המשבר לצרוך פחות ולמחזר יותר

השבוע מצוין ברחבי העולם יום המצאת הסוללה, ובמקביל הכריז המשרד להגנת הסביבה על החלטה מכריעה - חיוב היצרנים והיבואנים במיחזור קורקינטים ואופניים חשמליים, במסגרת החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית. עד היום נזרקו סוללות הליתיום לאשפה, וגרמו לנזקים אדירים לסביבה. רבות מהן מתלקחות בעת הדחיסה במשאיות הזבל או במטמנות, וגורמות לעשרות אסונות בגוף ולנזקים ברכוש. אך השינוי בחוק יוותר חסר משמעות אם לא יוביל לשינוי בהרגלים הסביבתיים שלנו. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לפנות את הקורקינטים והאופניים החשמליים המושבתים אל מרכזי המחזור, ולהימנע מלהשליך בפח הרגיל, בצד הדרך או בערימת גרוטאות בניגוד להנחיות.

סוללות הליתיום שאינן ממוחזרות מסוגלת לזהם מקורות מים עצומים ולפגוע בצומח ובחי. לסוללות נטייה לפיצוץ והתלקחות ספונטאנית בעקבות בלאי או שבר. כמעט מדי שבוע אנו עדים לאסונות הנגרמים מפיצוץ סוללות באופניים חשמליים, הגורמות לפציעות קשות. גם ברמה הבריאותית, החומרים הרעילים שאינם ממוחזרים, דוגמת הליתיום, העופרת או הכלור, גורמים ע"פ מחקרים לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת הקוגניטיבית, למחלות לב ולפגיעה בפוריות.

קורקינטים חשמליים צילום: דוד הכהן

למרות היקף הזיהום העצום, לא היה עד היום חוק שהסדיר את הנושא. בניגוד לחוקי 'אחריות יצרן מורחבת' הקיימים בישראל בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית, סוללות, אריזות, בקבוקים, פסולת וצמיגים, לא היה כיסוי בחוק שחייב את היצרנים לקחת אחריות על הקורקינטים והאופניים החשמליים בסיום חייהם. מהיום, האחריות עוברת ליצרנים וליבואנים, וכפועל יוצא מכך גם אלינו – הצרכנים. כולנו מחויבים לשנות הרגלים ולהתחיל למחזר.

משבר הקורונה הוביל לעלייה משמעותית בשימוש בקורקינטים ואופניים חשמליים, כתחליף לשימוש בתחבורה ציבורית. מגמה זו החלה עוד לפני המשבר, כאשר אזרחים רבים הבינו את היתרונות הגלומים בכלי תנועה חשמליים – חיסכון בזמן על חניות ופקקים, חיסכון בדלק, דמי ביטוח ותיקונים, כמו גם מחיר הרכבים הנמוך ביחס למחירם של הרכבים הפרטיים. וכמובן היתרונות הסביבתיים המשמעותיים של הפחתה בתשתיות כבישים וצמצום זיהום האוויר. אך המהפכה החשמלית המבורכת העוברת על עולם התחבורה, מהווה חלק מהעלייה המופרזת והמסוכנת של רכישת מוצרי חשמל מיותרים.

תרבות הצריכה בעולם המערבי הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב סביבתי משמעותי. פסולת אלקטרונית מהווה רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך כ- 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה מצטברים בישראל כ-150 אלף טון של פסולת אלקטרונית לפחות. ללא הפרדה והעברתה למיחזור היא תמצא את דרכה למטמנות או למתקנים פיראטים בצידי הדרך, שם תמשיך לזהם ולפלוט חומרים רעילים לאוויר, לים ולסביבה. הנזקים העצומים לכדור הארץ ולבריאותנו אינם גזרת גורל, אלא קשורים להרגלים הסביבתיים הפגומים שהשתרשו בנו לאורך שנים. הרגלים שחייבים לשנות.

למי אין שקית כבלים וסוללות בארון? אם תביטו בשנית תגלו שבכל פינה אפשרית בבית מסתתרים מטענים, מפצלים, אינספור צעצועים אלקטרוניים שבהם הילדים כבר מזמן לא משתמשים, כמו גם מכשירים ניידים מושבתים, המסבים לסביבה נזקים עצומים כאשר אינם ממוחזרים. עד שנת 2040 סמארטפונים בלבד צפויים לזהם את כדור הארץ כמו כל כלי התחבורה כיום. לייצור טלפון נייד אחד, ישנה השפעה סביבתית שלילית הזהה לרכב חדש הנוסע אלף ק"מ. עכשיו דמיינו את גודל הנזק, הכפילו ב-2.72 מיליארד טלפונים ניידים הנמצאים בשימוש בעולם, ותקבלו אסון בריאותי ואקולוגי הרובץ לפתחנו.

אם ננצל את תקופת הקורונה לאיסוף ולמחזור משפחתי של פסולת אלקטרונית, נשכיל להעביר לילדנו שיעור חשוב ביותר על עקרונות הצריכה והקיימות. דרך הפעילות החינוכית המשותפת הם ילמדו על צריכה נבונה, מיחזור ושימוש מושכל במוצרי חשמל. אם לא נשנה את ההרגלים שלנו נראה גידול משמעותי בבעיות הסביבתיות ובתחלואה. האם זו המציאות שאנו רוצים להוריש לילדינו? הגיע הזמן שניקח אחריות. בואו נעשה צעד קטן לאדם וצעד גדול לסביבה ולבריאות שלנו, ופשוט נתחיל למחזר.