עודכנו משקלות המדד: יותר הוצאות על מזון ודיור, פחות על תחבורה ותקשורת

עדכון המשקלות נעשה אחת לשנתיים בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organization - ILO). החל מינואר 2021, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקרי הוצאות משקי הבית לשנים 2019-2018 אשר נערכו בקרב כ-8,300 משקי בית בכל שנה. משקי בית אלו מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.6 מיליון משקי בית באוכלוסייה.

משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה והגיע ל-17.9% מסל הצריכה צילום: הרצל יוסף

בשל השינויים בדפוסי הצריכה של משקי הבית כתוצאה ממשבר הקורונה נעשתה התאמה של ההוצאות מסקר הוצאות משקי הבית (ממוצע 2019-2018) לתקופת הבסיס של המדד (ממוצע 2020), בהתאם לשינויי המחירים של סעיפי ההוצאה השונים בין התקופות הנ"ל.

התאמת ההוצאות בסל החדש נעשתה כך שתביא בחשבון הפחתה בתצרוכת בסעיפים הבאים: נסיעות לחו"ל (27.6%-), אירוח בבתי מלון וצימרים (12.4%-), ארוחות במסעדות ובבתי קפה (10.7%-), דלק לכלי רכב (9.4%-) ונסיעה בתחבורה ציבורית (5.8%-). בחירת הסעיפים שעודכנו, כך על פי הלמ"ס, נעשתה על בסיס ההמלצות של Eurostat והאו"ם ובחינה פרטנית של סעיפי צריכה שלא חזרו לרמתם הרגילה בתום הסגר השני.

כפועל יוצא, עומדת ההוצאה החודשית למשק בית בשנים 2019-2018 על 16,206 שקל. הסכום חושב לאחר הפחתה של מסים ישירים בסך 3,787 שקל שמחויבים על פי חוק, הוצאות שאינן כלולות במדד כגון תרומות והימורים בסך 308 שקל וירידה בהוצאות כתוצאה ממשבר הקורונה על סך 345 שקל.

כמו כן, בחנו בלמ"ס את הוצאות התצרוכת של משקי הבית בתתי קבוצות אוכלוסייה, שהוגדרו על פי חמישוני ההכנסה הפנויה לנפש. על פי הנתונים, בחמישון התחתון מוציאים 49% יותר על מזון, 68% יותר על פירות וירקות ו-25% יותר על הלבשה והנעלה מאשר בחמישון העליון. כמו כן, בחמישון התחתון מוציאים 117% יותר על רכישת סיגריות וטבק, שירותים אישיים וקוסמטיקה, תכשיטים ושעונים ותיקים, מאשר בחמישון העליון.

מנגד, בחמישון התחתון מוציאים 25% פחות על בריאות, 43% פחות על תחבורה ותקשורת, 6% פחות על דיור ו13% פחות על תחזוקת הדירה מאשר בחמישון העליון. בכל הנוגע לחינוך, תרבות ובידור אין פערים גדולים בהוצאה בין החמישון העליון לתחתון (3%), אולם נרשם פער של 18% בין החמישון האמצעי לחמישון התחתון.