"פרשת הפנסיות" מובילה להתנגשות בין בג"ץ לכנסת
בג"ץ בחר לא לפסוק וקבע שהכנסת הבאה תדון בביטול הפנסיות הרטרואקטיביות הלא־חוקיות, על אף שוועדת הפנים החליטה לא לבטלן. הכנסת טוענת שהחלטת הוועדה סופית, ודורשת מבג"ץ לקבל החלטה
פרשת הפנסיות הרטרואקטיביות הבלתי חוקיות הולכת והופכת לעימות בין בג"ץ לכנסת. בג"ץ החליט בתחילת השבוע לדחות מתן פסק דין בעתירה בפרשת הפנסיות עד לאחר הבחירות לכנסת, כדי לאפשר דיון בוועדת הפנים הבאה. זאת, למרות שהוועדה החליטה בספטמבר לא לבטל את הפנסיות.
- משבר? תשלום הפנסיות הבלתי חוקיות יימשך
- מיקי זוהר מכשיר פנסיות לעסקנים ותוקע אצבע בעין של בג"ץ
- 18 שנים של פנסיה לא חוקית לנבחרי ציבור עשויות להיגמר
אתמול הודיעה הכנסת כי היא רואה את החלטת ועדת הפנים מספטמבר כהחלטה חוקית וסופית, וביקשה לקיים דיון בבג"ץ כעת. בהודעה צוין שההחלטה התקבלה על דעת יו"ר הכנסת יריב לוין (הליכוד) שנחשב מראשי המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי. כך קורה שבג"ץ מנסה להתחמק מהחלטה תקדימית האם הוא יכול להתערב בהחלטות שכר של ועדות הכנסת, ואילו הכנסת מסכלת זאת. בינתיים שישה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר ממשיכים לקבל פנסיות לא חוקיות.
בינואר 2017 חשף "כלכליסט" כי משרד הפנים משלם מזה 21 שנה פנסיות בניגוד לחוק לנבחרים לשעבר ברשויות ומבקש מוועדת הפנים להכשיר אותן. מדובר בראשי רשויות או סגנים שסיימו את כהונתם ב־1998 כשהיו בני פחות מ־40, בעוד הכללים אפשרו מתן פנסיה רק לבני 40 פלוס. בין הנהנים: ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי (ליכוד), מ"מ ראש עיריית ירושלים צבי כהן (ש"ס), יו"ר ועדת הפנים לשעבר אמנון כהן (ש"ס), וחבר מועצת עיריית אור יהודה עוזי אהרון (ש"ס). הליכוד וש"ס מובילים את המאמצים להכשיר את ההטבה.
הטעות התגלתה ב־2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. משרד הפנים פנה מספר פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים, ונכשל. בכיר באוצר אמר בעבר ש"מדובר בתקלה חמורה ביותר, טעות נוראה". העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב־18 מיליון שקל לששת הנבחרים. ב־2017 פנה דרעי לוועדת הפנים שבראשה עמד אז ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, היום שר, וזו אישרה את הפנסיות הבלתי חוקיות.
נגד ההחלטה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ. ב־2019 הורה בג"ץ לוועדת הפנים לדון בנושא מחדש. זו היתה הפעם הראשונה שבג"ץ הורה לוועדה של הכנסת לקיים דיון. אלא שבגלל מערכות הבחירות החוזרות ונישנות, הדבר קרה רק בספטמבר האחרון. אז החליטה ועדת הפנים ברוב קולות ש"ס והליכוד, לא להפסיק את תשלום הפנסיות.
היה נדמה שפסק דין בלתי נמנע. אלא שבראשון השבוע החליט בג"ץ על דחיה נוספת בהסתמך על הצעה של היועמ"ש. בהחלטת בג"ץ נאמר ש"משפוזרה הכנסת ה־23, אילוצי מגפת הקורונה מקשים על בירור העתירה ומטעמי כבוד הדדי בין הרשויות, החלטנו לאפשר שהות נוספת להבאת הסוגייה לפני ועדת הפנים של הכנסת ה־24". ההחלטה התקבלה למרות שהנושא עמד עד כה לפתחן של שש כנסות. מאז הוגשה העתירה, כיהנו ארבע כנסות. נראה שהדבר מבטא מאמץ גדול של בג"ץ לא לבטל החלטה של הכנסת. בינתיים תשלום הפנסיות ימשך.
אלא שהכנסת מתנגדת לדחייה. הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד אביטל סומפולינסקי מציינת בתשובה שהגישה אתמול, שוועדת הפנים קיבלה החליטה בספטמבר לא לשנות את ההחלטה מ־2017. "מטעמי סופיות הדיון ומשמדובר בחקיקת משנה, הכנסת אינה סבורה שיש מקום להביא את הסוגייה בפעם השלישית, בפני ועדת פנים אחרת", טענה סומפולינסקי שביקשה לקבוע דיון בעתירות.
עו"ד שגית בידרמן, פרקליטת אחד העותרים, מצרה על החלטת בג"ץ, לדבריה משום שהיא "מנציחה למשך חודשים ארוכים נוספים מצב מעוות, במסגרתו אישי ציבור לשעבר ממשיכים להתעשר על חשבון הקופה הציבורית".