הפרדוקס הישראלי: פגיעה נמוכה בתוצר, מכה אנושה לשוק העבודה

לכאורה סיכום שנת 2020 על ידי משרד האוצר לא אמור לשפוך אור חדש על שנה בה כל שבוע וכל חודש נבחנו בזכוכית מגדלת בכל הנוגע להשפעות הקורונה על המשק. אולם הניתוח חשף את הכלכלה הדואלית תחת משבר הקורונה. איך ענף ההייטק ממשיך לדהור בזמן ששאר המשק מדשדש מאחור. כיצד התכווצות התוצר שמוערכת ב־2020 ב־3.3% היא חיובית יותר מהתחזיות שהיו 4.15%. הניתוח שפרסם צוות המאקרו באגף הכלכלנית הראשית, בראשו עומד לב דרוקר, מציג תמונה גרוטסקית של המגמות שראינו בשנים האחרונות.

1. שוק העבודה: בישראל נפגע יותר

אחד האתגרים הגדולים בניסיון להבין את מצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות היה בשוק העבודה. הכלים הרבים בהן השתמשו מדינות שונות כדי להתמודד עם הקושי התעסוקתי שצף במשבר הקורונה והסגרים - הביאו לכך שלמעשה בלתי אפשרי להשוות בין שיעורי התעסוקה במדינות השונות. במרבית מדינות אירופה השתמשו במודלים שונים של העסקה גמישה כך שהעובדים נשארו באחריות המעסיק, בעוד שבישראל התעקשו על הוצאת העובדים לחל"ת עם ניתוק הקשר בין העובד למעסיק, כך ששיעורי האבטלה זינקו.  

שירה גרינברג הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

לפי אגף הכלכלנית הראשית יעמוד שיעור האבטלה הרחב ב־2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב־2019. בשיא שהיה בחודש אפריל, עמד שיעור האבטלה על 36.1%. כדי להתגבר על הקושי בחנו באגף את שיעור השינוי בסך שעות העבודה ברבעון השני של 2020 ביחס לרבעון השני של 2019. מהשוואה זו עולה כי היקף הפגיעה בשוק העבודה הישראלי היה גבוה מהממוצע האירופאי, 16.9% בהשוואה ל־14.4% בהתאמה. כאשר מסתכלים על היקף הפגיעה בענפים השונים לאורך הדרך, אפשר אולי להבין איך זה קרה.

הענפים עם הפגיעה הגדולה ביותר, למשל בחודש דצמבר (על פי תשלומי מע"מ), היו אמנות ובידור - ירידה של כמעט 40% בהשוואה לדצמבר 2019, שירותי האירוח - ירידה של כמעט 39%, מסחר - ירידה של כ־20%. חלקם של אותם ענפים אולי לא גדול בתרומה לתוצר, אך כולל מספר מועסקים גדול יחסית, בעיקר עובדים בשכר נמוך יחסית. כך שאמנם הפגיעה בתוצר היתה מצומצמת בהשוואה עולמית, אך היא לא כל כך עזרה לעובדים החלשים ביותר.

צילום: אוראל כהן

2. צריכה: המנוע כמעט דמם

לאחר שנים בהם הצריכה הפרטית היתה מנוע צמיחה משמעותי, הקורונה שמה מעצור לחגיגה. הגורם הבולט ביותר שהביא להתכווצות התוצר השנה היה הירידה בצריכה בשיעור של 10.2%. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עיקר הירידה בצריכה נרשמה בשירותים (26%) צריכה שמקושרת בוודאי להגבלות השונות בתחום ההסעדה והפנאי. אחריה בכלי תחבורה אישיים (22.5%), מוצרים בני קיימא כמו מכונות כביסה ומדיחי כלים. ניתוח שנעשה באוצר לפני כשלוש שנים העלה כי בעשור האחרון הזינוק בצריכה הפרטית נבע במידה רבה מכניסה של אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה - בדגש על נשים ערביות וגברים חרדים. מגמה זו נעצרה בינתיים לגבי החרדים עם העלייה בתמיכות לישיבות. הכניסה לשוק העבודה הביאה לשיפור ברווחה הכלכלית ומכאן גם בצריכה של אותן שכבות. מדובר במנוע צריכה חיובי שכן הוא מבטא צמצום פערים. אבל, לא מדובר במנוע אינסופי, שכן יש גבול כמה רכבים ומדיחי כלים צריך משק בית, ובסופו של דבר העלייה בצריכה מתאזנת. ייתכן כי משבר הקורונה חתך בבת אחת את המגמה והביא כעת לעצירתה.

שר האוצר ישראל כץ. עדיין לא גיבש תוכנית חירום להצלת המשק צילום מסך: לע"מ

כאמור, בהשוואה בינלאומית הצריכה בישראל ירדה בהיקפים גדולים יותר. בממוצע משוקלל של ה־OECD ירדה הצריכה בשיעור של 4.3%, פחות מחצי מהירידה בישראל. הסיבה לכך פשוטה - היקף ההגבלות בארץ. בישראל היו 2.5 סגרים ב־2020 לעומת 2 סגרים בשאר העולם, וכן היו הגבלות שוטפות. לפי האוצר, אותן הגבלות פגעו משמעותית בצריכה אך לא מהצד של הביקושים שכן הרצון לצרוך, לאכול במסעדות, ולצאת לקניות היה קיים (לפחות חלקית). הפגיעה התרחשה בעיקר משום שלמשק לא היתה יכולת לספק את אותם ביקושים בגלל ההגבלות השונות. ייתכן ועצימת העיניים של הממשלה כלפי מגזרים מסוימים יצרה החמרות נוקשות כלפי המגזר העסקי, והתבטאה בסופו של דבר גם בירידה בצריכה.

3. הייטק: הקטר שמאיים לעצור

כאמור, התכווצות התוצר של ישראל מוערכת ב־2020 ב־3.3%. מדובר בפגיעה מצומצמת בהשוואה לממוצע של 5.5% במדינות ה־OECD, וחיובית יותר מהתחזיות שדיברו על 4.15%. הסיבה לכך היא הייצוא הנרחב של מדינת ישראל, בעיקר בתחום השירותים בהובלת ההייטק. ענף זה למעשה שמר על התוצר של המשק, ורשם שיא של השקעות עם 9.9 מיליארד דולר - עלייה של 27.4% ביחס ל־2019.

צילום: אוראל כהן

מדובר בענף שבמקביל לכך שהוא נהנה מצמיחה גבוהה גם מתריע מפני הסכנה הגלומה בהתחזקות השקל והיחלשות הדולר. במכתב ששלחו שלשום 14 מנהלים ויזמים מבכירי תעשיית ההייטק לשר האוצר ונחשף ב"כלכליסט", הם דרשו כי יגבש תוכנית חירום להצלת הייצוא, זאת לאחר שבנק ישראל כבר הכריז על כך שירכוש 30 מיליארד דולר במהלך 2021 במטרה להתמודד עם השקל המתחזק. כלכלנים שונים, בכללם גם כלכלנים בממשלה, מעריכים כי היכולת של הממשלה לפעול נגד היחלשות הדולר מוגבלת מאד לאור כך שמדובר באירוע בקנה מידה עולמי. הכלי העיקרי ששואפים באוצר לנקוט בו הוא להביא לאיזון בין הייצוא לייבוא. מאזן התשלומים בשנים האחרונות נוטה לטובת הייצוא. הקורונה שפגעה משמעותית בייבוא, בין היתר לאור הקפאת הטיסות, כאשר במקביל ייצוא ההייטק נותר איתן - רק החריפה את הבעיה. בעולם של שער חליפין נייד, הציפייה היא שהתחזקות השקל תביא לעלייה בייבוא ופגיעה בייצוא ולהפך, עד הגעה לנקודת איזון. סביר להניח שבמשרד האוצר ישמחו לטפל בבעיות המבניות של המשק שמביאות לכך שהייבוא בארץ נמוך, כלומר להסיר חסמים ולהגדיל את הייבוא, ובכך גם את התחרות במשק. מה שיגדיל את הביקוש בארץ לדולרים על חשבון שקלים. אלא שלפחות כרגע, כל עוד אין ממשלה באופק, זה לא יקרה.

צילום: אוראל כהן

4. העתיד: תלוי בחיסונים ובמוטציות

מלבד ניתוח של השנה שעברה, מציג האוצר גם תחזיות לשנה הבאה. בתרחיש המרכזי בניתוח, המניח השתלטות על הנגיף במהלך המחצית הראשונה של השנה, שיעור הצמיחה יעמוד על 4.6% ב־2021. בתרחיש של החמרה בריאותית בעקבות התארכות של מבצע החיסונים או קיום מוטציה (שנמצא בהסתברות נמוכה) תעמוד הצמיחה על 1.9%.

עוד מעריכים כי ב־2021 יעמוד שיעור האבטלה על 8.6%. במקרה של החמרה בריאותית הוא יעמוד על 11.6%. מדובר בפערים משמעותיים מאוד, במיוחד כאשר מבינים כי אותם אחוזים בודדים של אבטלה למשל, יכללו עוד עובדים חלשים ולא כאלה שיכולים לספוג חודש או חודשיים בבית. מה שמעניין בתחזית הכפולה הזו הוא שבמידה רבה ההכרעה באיזה מסלול ישראל תלך מונח על כתפיה של הממשלה ולא פחות, על חוזקת עמוד השדרה שלה.

כך למשל, אחד הפרמטרים העיקריים הוא מבצע החיסונים. ניהול יעיל וענייני יכול להביא להמשך מבצע חיסונים טוב. אמנם מחיר החיסונים שהממשלה הסכימה לשלם לא נחשף לציבור, אך תחזיות אלו שמות תג מחיר לתועלת, או לעלות האלטרנטיבית של מחסור בחיסונים. זה כמובן רק מבחן אחד של הממשלה. דוגמה אחרת שיכולה לפגוע קשות ביציאה של המשק ממשבר הקורונה היא מוטציות חדשות. בחודשים האחרונים הוכיחו לנו נתניהו וממשלתו כי הם מוכנים להקריב את העסקים והכלכלה הישראלית, אבל לא את המוניטין והקשרים הבינלאומיים שנתניהו יצר. עצם העובדה שרק עכשיו בוחנים את הדרישה של בדיקת קורונה לכל מי שחוזר לארץ מעידות על כישלון אדיר של הממשלה שעלול לעלות בעשרות אלפי מובטלים ומיליארדי שקלים. עצם ההחלטה להביא טיסות מכל מקום, ללא הגבלה, ייבאה לא רק חולים אלא גם מוטציות. החלטה אמיצה שתביא להרחקת מוטציות חדשות תשמור על העובדים החלשים ועל העסקים שעל סף קריסה.