פרשנות
שינוי המדיניות של בנק ישראל: ניסיון לשמש כמבוגר אחראי כשאין אחד אחר בשטח
חוסר המעש של שר האוצר כץ וראש הממשלה נתניהו, שהזניחו את המדיניות המקרו-כלכלית, הפנה שוב את הלחץ לבנק ישראל ולנגיד אמיר ירון - שהיה חייב, פעם נוספת, לפעול עם הכלים המצומצמים העומדים לרשותו. הנגיד הוכיח שהוא דווקא כן בא לעבוד, אך בסופו של דבר ירון וחבריו בוועדה המוניטרית יודעים שהם לא יוכלו לשנות את מגמת השקל-דולר בטווח הארוך
1
התפיסה העקרונית של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בנוגע להשפעת רכישות מט"ח של בנק ישראל על שער החליפין, לא השתנתה בשעות האחרונות. הוא עדיין סבור, כפי שסבר אתמול, שלשום וגם לפני שנה ושנתיים כאשר נכנס לתפקידו, שבנק ישראל לא יכול להשפיע על שער החליפין ארוך הטווח של הדולר, ושזה נקבע על ידי המאפיינים המבניים והבסיסיים של המשק.
את התשובות לתפנית הדרמטית שהתחוללה ב-24 השעות האחרונות והביאה את בנק ישראל להשיק תוכנית רכישות מט"ח חסרת תקדים בהיקפה - בסך 30 מיליארד דולר - בשנת 2021, גם לא ניתן למצוא בהודעה לעיתונות שפרסם הבנק. כן ניתן למצוא אותן בדבריו של המשנה לנגיד, אנדרו אביר: "המצב הנוכחי הוא חריג ולכן הודענו על צעד חריג. ניאבק מול המשבר הכלכלי עוד הרבה זמן, במקביל למירוץ החיסונים, ואני לא רוצה להיות במצב בו שער החליפין יגרום לחברות להפסיק פעילות או להעביר אותה לחו"ל בגלל ייסוף זמני - כי אחרי שהחברות יצאו מכאן, יהיה מאוד קשה להחזיר אותן, גם אחרי שהייסוף יתמתן. זה לא הזמן לשחק עם תעסוקה של עובדים שפרנסתם נמצאת בסכנה".
2
דבריו של אביר ברורים. מי שהיה צריך לטפל במשבר הכלכלי היא ממשלת ישראל, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ הזניחו את המדיניות המקרו-כלכלית ואת 63 הרפורמות המבניות החיוניות שהיו אמורות לקדם את התחרותיות של המשק הישראלי - וכך למתן את אפקט הייסוף החד של השקל אל מול הדולר, שהסתכם בשנה האחרונה ב-10% - בגלל שיקולים פוליטיים בלבד.
אם הסגר הזה הוא באמת האחרון, זה אומר שישראל תחל בתהליך ההתאוששות ממשבר הקורונה עם 900 אלף המובטלים - אותם נתניהו, ובעיקר כץ, הפקירו - כי הם לא רצו רוטציה. לכן, נכון להיום, אין מדיניות, אין תקציב, אין כנסת, לא יהיה תקציב ולא תהיינה רפורמות. לפי תוצאות הסקרים, ישראל צועדת בבטחה לעבר בחירות מספר 5. המצב הזה יבטיח שהשיתוק המוחלט הזה עלול להימשך לפחות עד 2022. כך, בשל חוסר המעש של כץ ונתניהו, שהתבלבלו לגמרי וסבורים שפיזור כסף לכל עבר, ללא כל היגיון או עקרון מנחה "יציל את המשק" - הלחץ שוב הופנה לבנק ישראל ולנגיד אמיר ירון.
כך, פעם נוספת משלם פרופ' ירון את המחיר, כאשר עם הכלים המצומצמים העומדים לרשותו הוא חייב להילחם בתחנות רוח. מזל שהנגיד שוב הוכיח כי דווקא הוא כן בא לעבוד, שהוא מבין את משמעות המונח "שליח ציבור" ומוכן לקחת את תפקיד המבוגר האחראי, בזמן שתואר זה הפך לקטן מדי עבור שר האוצר, שהעדיף לקחת על עצמו מעמד של קיסר.
3
ירון וחבריו בוועדה המוניטרית יודעים שהמשימה אינה קלה: בסופו של דבר הם לא יוכלו לשנות את מגמת השקל-דולר בטווח הבינוני והארוך. כוחות הייסוף שם כדי להישאר, לפחות בטווח הנראה לעין. אבל - מבלי להודיע על כך רשמית - הם גם מודים שמה שהתרחש בשוק המט"ח הישראלי בימים האחרונים, פשוט לא נורמלי: ייסוף של 2.5% תוך שישה ימי מסחר, לרמה של 3.14 שקל; המשך הנפילה החופשית ל-3.11 שקל תוך שעות; ופיחות של יותר מ-3% תוך שעה וחצי אחרי ההכרזה על התוכנית.
התנודות הללו הן אינן תוצאה של תהליכים משמעותיים: מדובר בפעילות ספקולטיבית, והנגיד סוף סוף אומר שהוא לא מוכן לקבל אותה ואף מוכן להילחם בה - דבר שלא אמר בקול ברור וצלול דיו עד כה, לפחות לא בתקופה האחרונה ובאופן משכנע מספיק על מנת להרתיע את סוחרי המט"ח בלונדון ובניו יורק. "Tough Luck" השיב היום אביר, יליד אנגליה, כאשר נשאל על ידי העיתונאים מה הוא אומר למי שקנו דולרים היום בבוקר. למרות שמסיבת העיתונאים התקיימה בטלפון, לא היה קשה לדמיין את החיוך של אביר כשחשב על אותם ספקולנטים שחטפו היום מכה.
כדי להבין את האירוע שהתרחש היום חשוב להבין את המנגנון בשוק המט"ח, שרובו סובב סביב עסקאות עתידיות: ברגע שסוחר מהמר נגד הדולר-שקל (כלומר, בונה על היחלשות הדולר) הוא מצמיד לעסקה מעצור - "Stop Loss". כך לדוגמא, אם שער הדולר עמד על 3.11 שקל, והוא הימר על ירידה לרמה של 3.05 שקלים, אותו סוחר "מכסה את עצמו" בכך שבאופן אוטומטי, העסקה תתבצע בשער של 3.15 שקלים (כדי לצמצם הפסדים); כלומר, ברגע שהדולר מגיע לשער של 3.15, אוטומטית העסקה יוצאת לדרך ומתבצעת רכישה של דולרים לפי אותו שער - וכך יש לחץ לחיזוק של הדולר (כי יש עלייה בביקוש למטבע).
4
האם בנק ישראל אמר את המילה האחרונה? לא. אביר לא הכחיש כי בבנק בוחנים שימוש בכל הכלים שנמצאים ברשותם, לרבות הפחתת ריבית וריבית שלילית. לראשונה, בכיר בבנק ישראל הודה בפומבי כי האפשרות הזו לא רק נמצאת על השולחן - אלא נבחנת ברצינות, לרבות חישוב היתרונות, החסרונות, התוצאות הצפויות וההשלכות. לנוכח ריפיון הממשלה והיעדר המדיניות שלה, בבנק המרכזי כבר מבינים כי רוב העול נמצא על כתפיהם, ושעליהם לנצח במשחק למרות שיש להם מעט מאוד שחקנים.