השופטת: "שטיינמץ ישלם למי שאין לו ניסיון בכרייה?"; סילינס: "באפריקה הכל שונה"

בחליפה כהה ישב פרדריק סילינס (58) באולם בית המשפט בז'נבה מאחורי איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ. לפני שאיש הקש בפרשת השוחד של BSGR בגינאה, לטענת התביעה השוויצרית, עלה על הדוכן לעדות שנמשכה חמש שעות, הוא רשם כמה פתקים, והסתודד עם פרקליטו של שטיינמץ, מארק בונאן. עורך הדין כסוף השיער שעומד מאחורי קרן באלדה - שרשמית לפחות, בעלת הבית בתאגיד הכרייה BSGR.

זה היה היום השלישי למשפט (ד'), והנוכחים קיוו לעדות דרמטית של ממאדי טורה, אשת נשיא גינאה שנפטר לאנסה קונטה, שככל הידוע מתגוררת בפלורידה ארה"ב. מי שלפי כתב האישום הייתה היעד לתשלומי שוחד של למעלה מ-10 מיליון דולר שהעביר שטיינמץ באמצעות שרשרת של חברות ואנשי קש, כדי להניע את השלטונות להעביר זכויות כריה מחברת ריו טינטו ל-BSGR.

ואם לא טורה, לפחות ציפו באולם לבואו של איש העסקים הישראלי עופר קרז'נר שאמור להעיד במשפט על קשריו עם שטיינמץ.

בני שטיינמץ מגיע לבית המשפט בז'נבה, שוויץ צילום: בלומברג

"נחדש את הדיונים עם העדות של מר סילינס, ואם יופיעו עדים, נקטע את הדיון", הודיעה למרבה ההפתעה בשעה 9 בבוקר נשיאת בית המשפט הפלילי בז'נבה, אלכסנדרה באנה. מה קורה כאן? האם העדים האחרים בכלל יופיעו? לא ניתן שום הסבר, למורת רוחם של הפרקליטים מטעם ההגנה.

מניות בחינם נמכרו ב-24 מיליון דולר

פרדריק סילינס, ביחד עם אנשי העסקים הישראלים מיכאל נוי ואבי לב-רן שגם נמצאים ברשימת העדים, היו בין 2006-2008 המנהלים של חברת פנטלר הולדינגס. על פי כתב האישום פנטלר שנרשמה באיי הבתולה הבריטיים באוקטובר 2005, היא בעצם חברה-בת של BSGR. את המניות בפנטלר, נטען בכתב האישום, השותפים קיבלו ללא תמורה מ-BSGR, ולאחר שנתיים מכרו אותן בחזרה ב-34 מיליון דולר לתאגיד הכרייה.

בפועל, נטען, החברה שימשה כחברת צינור להעברת הכספים לאשת הנשיא בשני שלבים. ראשית עם חתימה על חוזה ייעוץ מול BSGR, ולאחר מכן על חוזי ייעוץ מול טורה ומקורביה. הכספים עברו גם דרך בנקים ישראלים – סניף פועלים בז'נבה וסניף בנק לאומי בישראל. שלושת השופטים התמקדו בלהבין מה עמד מאחורי החוזים, וקיבלו הצצה לדרך שבה נעשו העסקים באפריקה.

"התחלנו לעבוד יחד בייבוא ויצוא באפריקה בסביבות 2000-2001", העיד סילינס על מי שכינה "השותפים שלי" – לב רן ונוי. "עבדנו עם מטות של סופרמרקטים בארה"ב ובבריטניה. התעניינו בכל מוצרי הצריכה, ובשלב מסוים עברנו לעסוק בפרמצבטיקה", הוא צלל לפרטים. השלישייה לדבריו גם השקיעה במלון בפלורידה, שנמצא היום בשליטת נוי ולב-רן.

לפני שהשלושה החלו לעבוד עבור BSGR לאיש מהם לא היה ניסיון בתחום הכרייה. "לב-רן היה מנהל תחנה באל-על ביוהנסבורג, נוי היה מנהל תחנה בבריסל. גם לאביו של רועי אורון (נשיא BSGR לשעבר, א.פ) היה תפקיד בחברת התעופה", דולה סילינס פרטים מזיכרונו. לתחום הכרייה נחשף במאלי. קשריו שם כוללים את הנשיא אמאדו טומאני טורה. הוא פזל גם לכיוון מכרות הזהב, וביקש לדבריו מנוי לשוחח על כך עם רועי אורון, אלא שזה התעניין בכלל בסימאנדו שבגיניאה.

"מדוע רועי אורון נזקק לך?", שאלה נשיאת בית המשפט. "הוא לא היה זקוק לנו, רק ציינו שאנחנו מתעניינים באפשרויות כרייה", עונה לה סילינס. ואז הוא מוסיף: "אני את גינאה לא הכרתי כמעט. מי שסיפר לי עליה הוא אסמעיל דאו, איש עסקים ממאלי שאמר לי שמדובר ב'סקנדל גיאולוגי'. לא ידעתי למה הוא מתכוון".

בני שטיינמץ ואנשי הקש בדרך למכרה בגינאה

השופטת העלתה תהיות. "בני שטיינמץ העיד אתמול על המומחיות הגדולה של BSGR בתחום. למה שיפנה דווקא אליך? אל מי שאין לו ניסיון בתחום הכרייה?"."באפריקה היחס שונה", השיב באופן מעורפל. "אני יכול לקחת מזוודה, לצאת לשם, אני חופשי ללכת לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה בשביל לעבוד במדינות שונות, לפגוש אנשים. הרי רק מי שמקדיש זמן לאנשים יכול ליצור מערכות יחסים".

אזורים בתוליים

סילינס נחת לדבריו בגינאה בשנת 2005. בחודש יולי באותה שנה קבע רועי אורון פגישה עם שר המכרות של גינאה כדי לדבר על פוטנציאל הכרייה של בוקסיט, ברזל אורניום ועוד. "אמרתי ללב-רן שאני עובד בתחום ושאני יכול לבדוק אם יש אפשרות לקיים פגישה עם הנשיא לנסאנה קונטה". פגישה אכן התקיימה, ובעקבותיה עוד אחת עם ראש ממשלת גינאה, סלו דלאין דיאלו.

"בגיניאה הבנתי שיש אי נוחות בגלל ההתנהלות של ריו טינטו שנמצאת שם כבר שנים", העיד סילינס.

"שום דבר לא נעשה. אנחנו מדברים על בחינת השטח, על ביצוע מחקרים, אבל באופן כללי שום דבר לא התקדם. ואז הבנתי שצריך להציג משהו אחר, חדש, ואני אומר לרשויות: הגיע הזמן לפתח את אתרי הכרייה שלכם בשותפות עם החברות שפועלות אצלכם, ושהמדינה תהיה חלק ותתעניין בפרויקט הכרייה. זה היה הרעיון שלי והצעתי אותו לרועי אורון". העניינים תפסו תאוצה. סילינס שיתף את לב-רן, שלדבריו היה "מקורב לרועי אורון" כדי שיסייע לו. גיאולוג נשלח לגיניאה לביצוע מחקרי שטח מקדמיים בגושים 1 ו-2 באזור סימנדו. "הוא איתר אזורים בתוליים ומעניינים", סיפר סילינס.

לתמונה נכנסה מי שמככבת בכתב האישום. "בקונאקרי בירת גינאה פגשתי את איברהימה סורי טורה, שהכיר לי את מי שהוא הציג בפני כאחותו - ממאדי טורה, אשתו הרביעית של הנשיא. הגענו לבית צנוע שבו התרוצצו תרנגולות בכל פינה. פגשתי כבר נשות שרים, אבל כאן זה היה רחוק שנות אור ממה שאמורה לייצג אישה של ראש מדינה", הוא העיד.

סילינס: "בני לא היה מעורב"

בינואר 2006 התקיימה פגישה נוספת בין הנשיא קונטה ונציגים של BSGR, ובפברואר העניק משרד המכרות של גינאה ל-BSGR אישורים לבצע בדיקות למשקעי ברזל בסימאנדו. בית המשפט נכנס לעובי הקורה, ובחן את הסכמי שיתופי פעולה.

מכרה סימאנדו בגינאה צילום: אתר חברת riotinto

BSGR למשל העבירה את פנטלר לסילינס, לב-רן ונוי, ועוד 17.65% מהון החברה שמבצעת את הפרויקט BSGR גינאה. ארבעה חוזים נוספים שהוצגו בבית המשפט, אפשרו לשותפים המקומיים של פרדריק סילינס - איברהימה סורי טורה אחיה של אשת הנשיא, ואיסמעיל דאו ומר בה, לקבל סכום של 19.5 מיליון דולר מהפרויקט.

גם אשת הנשיא לא קופחה. הסכם מפברואר 2006 קבע שפנטלר תעניק לממאדי טורה באופן עקיף 5% מפרויקט סימאנדו, ו-33% בהון של פנטלר. וזה לא הכל. בין סילינס לממאדי טורה נחתמו גם חוזי ייבוא סוכר ועופות. נשיאת בית המשפט ניסתה לברר מה עמד מאחורי כל זה.

ש: "איזה תפקיד שיחק בני שטיינמץ במו"מ?"

סילינס: "שום תפקיד".

ש: "מה ההיגיון שעומד מאחורי השותפות הזו בין BSGR לפנטלר"?

סילניס: "ההיגיון שלנו כשותף לפרויקט הזה הוא שאם הפרויקט יתגלה מוצלח, נוכל להשיג רווחים משמעותיים".

ש: "מציעים לכם שותפות בפרויקט ששוויו מוערך ב-5 מיליארד דולר, ומה נתתם בתמורה?"

סילינס: "העבודה הייתה רבה. היה צורך להשקיע זמן רב, נסיעות, כל מה שנדרש כדי להביא לחתימה על הסכם כזה ולקבל את האישורים לביצוע מחקרי שטח בצפון ובדרום סימאנדו. אני כאן הספק העסקי. אני חושב שבלעדינו לא ניתן היה להעניק את האישורים הללו".

העדות של סילינס, שנאשם בעצמו בפרשה, חשובה, אבל כאן בשוויץ נושאים עיניים גם לשדה התעופה. מלבד טורה, קרז'נר, נוי ולב-רן, ברשימת העדים נמצא גם מנכ"ל BSGR אשר איבדן. בכיר לשעבר במשרד החוץ בישראל, שלפי כתב האישום העביר שוחד במזומן לטורה. מי שיגיע בטיסה לז'נבה ומי שלא, עשוי להטות את הכף לכאן או לכאן.