תל אביב היא הנפגעת הקשה ביותר מאבטלת קורונה

המחוז שנפגע בצורה הקשה ביותר מאבטלת הקורונה הוא מחוז תל אביב. מחוז זה נפגע אף יותר מהפריפריה הצפונית והדרומית. הסיכוי לאבד את העבודה באמצעות פיטורים או הוצאה לחל"ת היה גבוה יותר במחוז תל אביב, הסיכוי לחזור לעבודה היה נמוך יותר והסיכוי להיות מובטל לאורך כל המשבר היה הגבוה ביותר.

כך עולה ממחקר של ביטוח לאומי שערכו מנהלת אגף מחקר כלכלי ד"ר מירי אנדבלד והחוקר ד"ר אורן הלר. המחקר בדק רק מקבלי דמי אבטלה ואינו כולל את המובטלים הרבים הרשומים בשירות התעסוקה ואינם זכאים לדמי אבטלה.  

לדברי החוקרים, ייתכן שלפגיעה הקשה בעובדים ממחוז תל אביב יש קשר לעובדה שענפים שנפגעו קשה במיוחד בקורונה כמו פנאי, בידור, תרבות, מזון ואף תעופה, מרוכזים במחוז תל אביב.

במקום השני מבין המחוזות שבהם יש הסתברות להישאר מובטל לאורך כל הסגר נמצא מחוז ירושלים. ההסתברויות הנמוכות ביותר נרשמו מאוד במפתיע דווקא בדרום. אחריו: חיפה והצפון.

ראש עיריית ת"א רון חולדאי (מימין) ומנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר. הצעירים נפגעו יותר צילום: יריב כץ, דנה קופל

החוקרים בדקו את המאפיינים של מקבלי דמי האבטלה בגלי המובטלים של הקורונה. בסגר הראשון עלה מספר מקבלי דמי האבטלה מ־80 אלף בפברואר לשיא של 890 אלף מקבלי דמי אבטלה באפריל. הוא ירד בתקופה שבין הסגרים עד ל־440 אלף ביולי, כלומר בכחצי. בספטמבר שבו החל הסגר השני עלה מספר מקבלי דמי האבטלה ל־640 אלף.

נשואים מפוטרים פחות

מי שנפגעו באופן קשה ביותר מפיטורים או הוצאה לחל"ת בקורונה הם הצעירים. אבל למרות החשש מהיווצרות קבוצה של צעירים שתיקלע לאבטלה כרונית וכן מפגיעה בקריירה העתידית שלהם, לצעירים קל יותר להתאושש בשוק העבודה. הקבוצה שהתגלתה לאורך כל המשבר כבעלת הסיכוי הנמוך ביותר לחזור לעבודה ובעלת הסיכוי הגבוה ביותר להיות באבטלה קבועה הם המבוגרים בני 65-56. זהו נתון מדאיג ביותר משום שלקבוצה זו קשה לחזור מאבטלה לעבודה גם בשגרה.

משבר הקורונה מפתיע בכל פעם ביכולת שלו להתמקד דווקא בפגיעה בחלשים. המחקר מגלה נתון חדש על הפגיעה בחלשים ביותר. קבוצת המובטלים שבה ההסתברות הגבוהה ביותר להיות מתחת לקו העוני עוד לפני הקורונה היא של אלה שהיו מובטלים לאורך כל המשבר ולא חזרו לעבודה בין הסגרים.

על פי נתוני ביטוח לאומי, תחולת העוני בקרב העובדים לפני הקורונה היתה 12% ובקרב המפוטרים בגל הראשון – 14.5%. אבל תחולת העוני של מי שנשארו מובטלים לאורך כל המשבר היא 18%. כלומר אחד מכל שישה מובטלי קורונה היה עני עוד לפני המשבר.

אחד הביטויים של המצב שבו הקורונה פוגעת בעניים יותר הוא שהשכר הממוצע של גברים שחזרו לעבוד אחרי הסגר הראשון הוא 79% מהשכר הממוצע במשק והוא גבוה יותר מזה של גברים שהוצאו לאבטלה בסגר הראשון שעמד על 75%. כלומר מי שנשארו באבטלה הם בעלי השכר הנמוך יותר.

תופעה מעניינת היא שהסיכוי ליציאה לאבטלה במשבר הקורונה של נשואים היה קטן משל רווקים והסיכוי להיות מפוטר/לצאת לחל"ת קטן עם מספר הילדים. החוקרים מעלים את האפשרות שהדבר נובע מהתחשבות של המעסיקים בבעלי משפחות. אבל סביר להניח שסיבה נוספת היא שהענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר – מזון ומשקאות, בידור ופנאי ותיירות – הם ענפים שמתאפיינים בהעסקה רחבה של צעירים רווקים.

קצב היציאה לאבטלה בסגר השלישי בינתיים נמוך יחסית לסגרים הקודמים. מאז תחילת הסגר לפני שבוע נרשמו 42 אלף דורשי עבודה חדשים, מתוכם כשליש עובדי מכירות. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה. לקצב הנמוך יחסית מספר גורמים: העובדה שמערכת החינוך נשארה פתוחה, מעסיקים שלמדו להפעיל את מקום העבודה בקורונה וכמובן העובדה שעובדים רבים לא הוחזרו לעבודה אחרי הסגרים הקודמים. שירות התעסוקה חזה שכמאה אלף איש יצאו לאבטלה בסגר הזה. אבל אם הסגר יהודק צפויה עליה הרבה יותר משמעותית באבטלה.

דו"ח העוני יתפרסם באיחור

בסוף השבוע שעבר התברר שדו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2019 יתפרסם באיחור בגלל החלפת מערכת מחשב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח היה אמור להתפרסם כמקובל עד סוף השנה שעברה. במקומו בביטוח הלאומי מתכוונים לפרסם בעוד שבועיים דו"ח חליפי שיעסוק בין היתר בשנת הקורונה, ואת הדו"ח לשנת 2019 לפרסם בעוד כמה חודשים כשהנתונים יגיעו.

בביטוח הלאומי מסבירים ש"דו"ח העוני מסתמך על נתוני הלמ״ס ונתוני הביטוח הלאומי בהתאם להנחיות ולפורמט הנקבע במדיניות ה־OECD. בשל שינויי מערכות המחשוב בלמ״ס, הנתונים לא נשלחו עדיין לביטוח הלאומי".

מהלמ"ס נמסר בתגובה ש"בשנתיים האחרונות עבר סקר הוצאות משקי בית, שנתוניו משמשים בסיס לכתיבת דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שינויים טכנולוגיים ומתודולוגיים רבים. שינויים אלה כוללים מעבר לשאלון ממוחשב ושידור של הנתונים למערכת מרכזית. הם נועדו לקצר בטווח הארוך את לוחות הזמנים לעיבוד ופרסום נתוני הסקר.

הם מסבירים ש"במסגרת שינויים אלה הוטמעה בלמ"ס מערכת עיבוד חדשה שקולטת את הנתונים. למרות המאמץ הרב שעשתה הלמ"ס לצד הפעילויות המיוחדות שנדרשו ממנה לאור משבר הקורונה, פיתוח מערכת זו טרם הושלם. בשל כך הנתונים יהיו מוכנים להפצה במחצית הראשונה של 2021". בלמ"ס אומרים עוד ש"בהקשר זה חשוב לציין שמדובר בפעולה חד פעמית והלמ"ס תמשיך לעשות כל מאמץ להדביק את הפער ואחרי כן הפצת הנתונים תיכנס למסלול סדיר כחצי שנה מתום שנת סקר".