התחדשות עירונית בתקופת הקורונה – אסור לוותר על המבוגרים והמתקשים טכנולוגית

 מוגש מטעם DUN'S 100

גם בימים כאלה, שבהם אנו פוגשים מעת לעת בשורות מעודדות בחדשות כמו על חיסונים שמאושרים, מיוצרים ונמכרים, אל לנו לשכוח – החיים לא חזרו לשגרה, ויתרה מכך, חלק מהשינויים שמשבר הקורונה עשה בהרגלים של כולנו, צפויים להמשיך להשפיע גם כשהחיסונים יגיעו לישראל. הבעיה היא, שלא כולם מתרגלים לשינויים, ככל שאלה דורשים טכנולוגיה לא שגרתית ו"יציאה מהקופסה", והחיים לא עוצרים – נהפוך הוא, הרבה תהליכים מורכבים מתקדמים בצל הקורונה, גם אם יש אנשים שזה לא נוח להם. אני פוגש את הדילמה הזאת באחרונה בתהליכי התחדשות עירונית רבים. האפשרות שקבוצת האוכלוסייה המבוגרת ביותר תישאר מאחור בצורה זו או אחרת, לא תעמוד על זכויות שמגיעות לה, ולא תקבל עזרה שהיא זקוקה לה, מדאיגה אותי מאוד.

תחילה צריך לומר ביושר, לא רק שההתחדשות העירונית לא עוצרת, אלא שממש אין ברירה להמשיך אותה ובזריזות. הסיבה העיקרית היא שתמ"א 38 תפקע בשנת 2022 שכבר אינה רחוקה כפי שנדמה – מרבית המועדים שנקבעו בתוכניות לא הוארכו, למעט הארכות טכניות בהליכים שונים. אמנם פגישות פרונטליות ברשויות כמעט ואינן מתקיימות, אך אין מניעה לקיים פגישות באמצעים דיגיטליים ברשויות, בוועדה המקומית לתכנון ובניה, בוועדות ערר, בישיבות מקצועיות עם העיריות וכיו"ב. היתרים מונפקים, והחלטות בוועדות התכנון ניתנות גם בימי קורונה. חלק מהתהליכים איטיים יותר כתוצאה מהמגבלות, ומנגד, חלק דווקא זריזים יותר. גם מועדים שנקבעו בהסכמים פרטניים מחייבים את העוסקים במלאכה להתקדם.

מה הבעיה? תקשורת. אם אין תקשורת טובה בתהליך ההתארגנות של בעלי דירות, דברים שאמורים "לרוץ", עלולים להיתקע. התקשורת מייצרת אמון בתהליך, מעבירה מידע בין בעלי הדירות וגם מחזירה מידע מטעמם לנציגות שלהם ולעורכי הדין שלהם. שקיפות מלאה מקטינה את האפשרות של מתן טובות הנאה נסתרות. דווקא בתקופות של ריחוק חברתי, ערכה של התקשורת מתעצם, וכידוע, הדרכים לתקשר לא נעלמו אלא השתכללו. דוא"ל, קבוצות ווטסאפ והודעות תפוצה, שיחות טלפון, וגם מפגשים מצומצמים, אפילו אם לעיתים רחוקות יותר. על נציגות בעלי הדירות חלה כמעט חובה לנהל שיחות טלפון רבות עם בעלי הדירות, להסיר חששות, להבהיר מדוע ישנו צורך להמשיך את התהליך ולא לחכות לסוף תקופת הקורונה וכו'. הפרדוקס הוא כמובן שהאנשים שהכי זקוקים מבחינה סטטיסטית לטכנולוגיה בתהליך, כי הריחוק החברתי לרוב חשוב להם יותר מבחינה בריאותית, הם אלה שהכי נרתעים מכל הפתרונות החדישים שמחליפים צורת התנהלות שרווחה עשרות שנים.

חשוב להכיל את הסרבנות הראשונית של מבוגרים ומתקשים טכנולוגית בתהליכי התחדשות עירונית שעוברים לשיחות וידאו, כאשר נתקלים בהססנות ובחשדנות, ולתמוך בהם. יש להציע מתווה שעמו כולם יוכלו לחיות – למשל, לרכוש מנוי בודד לתוכנת שיחות וידאו, שתשמש את כל הדיירים לפגישות ארוכות, בעלות של כמה עשרות שקלים לחודש (כ-40), במימון קופת הבית המשותף ובהסכמת בעלי הדירות. חשוב להכין הנחיות מסודרות לאופן שימוש הטכני בשיחות הווידאו, למשל באמצעות תדריך מ-Youtube. מומלץ לקרוא למשתתפים להתחבר כמה דקות מוקדם יותר מהשעה שנקבעה, כדי שלא תיווצר רבע שעה אבודה (לפחות) של מתקשים ומסתבכים. פגישות בעלי דירות חייבות להיות מתוכננות לפי תוכן מסודר, על מנת שיהיו יעילות, עם כל המסמכים שנדרשים להצגה בשיחה במצב מוכן לשימוש ולהצגה במסגרת הדיון. תיעוד הפגישות בכתב (גם אם מוקלטות) חשוב לצורכי מעקב, עדכון משתתפים חסרים וטיפול שוטף. ומה אם כל זה לא מספיק?

אסור לוותר על בעלי הדירות שמתקשים. הם צריכים להיות שותפים לתהליך וזהו תנאי להצלחתו. כשהם אומרים "איני יכול להשתמש בתוכנה ולכן לא אשתתף", ו"ככה לא מקבלים החלטות", הם קוראים לעזרה. ככל שניתן לפנות לשכן או צאצא של המאותגר.ת הטכנולוגי.ת, שיסייע בהתחברות, ההאזנה וההשתתפות, הרי פתרנו את הבעיה. חלופה נוספת היא חיבור טלפוני רגיל שרוב התוכנות מאפשרות, כלומר חיוג מטלפון לשיחה, כשבהזמנה מפורטים מספרי הטלפון הישראליים והקוד להתחברות – הסבר מפורט על האמצעי, לרבות דרכי ההשתקה העצמית (וביטול ההשתקה), יכול להחזיר את כולם למסלול. במקרה הקיצוני ביותר, מומלץ ליצור מקום מפגש כמו אולם כנסים קטן, שבו תוצג שיחת הווידאו על גבי מסך גדול, ויוכלו להיפגש בו מספר אנשים במקביל (עד 10). חשוב לא לעצור, לא להתייאש, אבל בעיקר, להיות אדיבים ורגישים.

כינוס בעלי דירות הוא תהליך הכרחי בהתחדשות עירונית, החל מהתנעת התהליך ודרך כל קבלת ההחלטות. לא מעטים נרתעים משיחות וידאו ונתקלים בסירוב להשתתף בשיחות וקידום תהליך.

בעלי דירות צריכים להיות שותפים לתהליך וזהו תנאי להצלחתו. לא מוותרים על דיירים, ודאי שלא מבוגרים; ככל שניתן לפנות לשכן או צאצא של דייר המתקשה שיסייע לו להתחבר, להאזין ולהשתתף (תוך שמירת ריחוק חברתי מתאים), הרי פתרנו את הבעיה.

עו"ד אלי אשל צילום: טל שחר

כללי אצבע לשימוש בשיחות וידאו בצורה יעילה, בהתייחס לטיפול בחסרונות ושימוש ביתרונות:

רכישת תוכנה: מרבית התוכנות לצורך שיחות וידאו ניתנות לשימוש בחינם, אך מוגבלות בזמן. רכישת מנוי בודד תאפשר קיום פגישות ארוכות, אינה יקרה ועולה מספר עשרות שקלים לחודש, כך שניתן לממנה באמצעות קופת הבית המשותף, בהסכמת בעלי הדירות.

רוב התוכנות מאפשרות חיבור טלפוני רגיל – יש להעביר פרטי התחברות טלפונית ומקוונת, כדי לאפשר התחברות נוחה.

הדרכה מבעוד מועד: מומלץ לשלוח הנחיות להורדת התוכנה והתחברות באמצעות קישור לתדריך וידאו. בפגישות גדולות רצוי לבקש מהמשתתפים להתחבר מספר דקות טרם תחילת הפגישה, כדי להימנע מתקלות והפרעות.

רישום: בקשו מהמשתתפים להתחבר בשמם – כך ניתן יהיה לפנות אליהם במהלך השיחה ולערוך מעקב גם אחריה.

הכנת החומר: הכינו את המסמכים הנדרשים להצגה בזמן השיחה במסודר על מנת לא לבזבז זמן.

"זמנים זה קודש": חשוב להגיע לפגישה ולהתחילה בזמן. המתנה במחשב/טלפון לשיחת וידאו פחות נעימה מהמתנה משותפת במקום מפגש, ואיחור של המזמינים מקרין זלזול.

תיעוד – חשוב גם בכתב: ברוב התוכנות ניתן להקליט את הפגישה, ולהעבירה לאלה שנבצר מהם להשתתף בה.

עם זאת, חשוב לייצר סיכום פגישה בכתב ולהפיצו כדי לזכור לבצע פעולות ולקיים מעקב אחר ביצוען.

היו תמציתיים – מנעו רעשי רקע: חשוב להיות תמציתיים בשיחת וידאו כדי לא לייגע ולאבד את ריכוז המשתמשים. כמעט כל רעש רקע טורדני, ובוודאי שריבוי דוברים בו זמנית, עלול לגרום לחוסר ריכוז. לכן מנהל.ת השיחה יבהירו את חשיבות השקט, ידאגו למצב Mute של המשתתפים, אשר יתבקשו בנימוס לבטל את ההשתקה רק כשרוצים ואמורים לדבר.

הופעה: גם בשיחת וידאו חשובה ההופעה. אל תבואו ב"פיג'מה". שמרו על רקע נקי מאחור (או השתמשו בתמונת רקע – תכונה הקיימת בכל התוכנות), שבו ישר וזקוף ככל הניתן, ומקמו את המצלמה באופן שמאפשר לראות טוב את פניכם. עדיף לצלם מלמעלה ולא מלמטה. ודאו שיש מספיק אור ושהתמונה לא חשוכה.

חיבור לאינטרנט וחשמל: ודאו מראש שהסוללה מלאה, שהמכשיר מחובר לחשמל, וככל הניתן שישנו חיבור ישיר לאינטרנט (יציב). הימנעו מעריכת שיחות בנסיעה, בתנועה או תוך כדי הליכה. חשוב שלא תתנתקו (ושהמשתתפים לא יחטפו סחרחורת מכם...).

המפלט האחרון: למען המתקשים ביותר, מומלץ לאפשר מקום מפגש, כגון אולם כנסים קטן, שבו תוצג שיחת הווידאו על גבי מסך גדול, וייפגשו בו מספר אנשים במקביל (בכפוף לתו הסגול).

לסיכום, שיחות וידאו בהתחדשות עירונית מביאות קשיים ואתגרים, אך ניצול נכון של כלי העבודה – והבנה של היתרונות הטמונים בהם - מביאה לקידום יעיל ונכון של התהליך ואין לחשוש ממנו.

מאת עו"ד אלי אשל, שותף במחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית, משרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.