בג"ץ לא הקפיא בשלב זה את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

בג"ץ לא הוציא בשלב זה צו ביניים להקפאת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שצפויות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, אולם הורה לשר המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולכנסת להגיש את תגובתם המקדמית לעתירה עד 22 בדצמבר. החלטת השופט ג'ורג' קרא ניתנה בהמשך לעתירה שהגישה ביום ראשון לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד שמוליק קסוטו ושתי עמותות נוספות, על מנת להקפיא את התקנות החדשות.

בג"ץ יידרש להכריע בתקופה הקרובה מה יעלה בגורלה של אחת הרפורמות הגדולות במשפט הישראלי. כפי שנחשף בכלכליסט, ynet וידיעות אחרונות, לשכת עו"ד הגישה ביום ראשון לבג"ץ עתירה, שבמסגרתה ביקשה להשהות את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שצפויות לשנות את ניהול המשפט האזרחי בישראל מ-1 בינואר 2021. זאת, עד להכרעה סופית בעתירה.

כדי לנהל משפט אזרחי, קיימות תקנות סדר דין אזרחי, שמנחות כיצד לנהל דיון. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בעוד שבועיים וחצי תתרחש מהפכה באופן שבו מתנהל משפט אזרחי בבתי המשפט בישראל, וייכנסו לתוקף תקנות חדשות. הרפורמה שתיכנס לתוקף תשפיע על המתדיינים ועל עורכי דינם.

עו"ד שמוליק קסוטו צילום: אוראל כהן

במסגרת העתירה שהגישה לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אבי חימי ועמותות אופק - ארגון חזרה לחיים לחולים לאחר משבר רפואי, ואס"ף - אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה, מתבקשים שופטי בג"ץ להוציא צו על תנאי המופנה אל שר המשפטים, היועמ"ש וכנסת ישראל, שיורה להם להתייצב ולהסביר מדוע לא יעוגנו כל ההסדרים שביקש שר המשפטים להסדיר במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי בחקיקה ראשית.

הלשכה, באמצעות משרד עו"ד קסוטו ושות', והעמותות באמצעות משרד סחאי הראל ושות', שואלים בעתירה "האם ישראל הינה דמוקרטיה מתוקנת, שבה הרשות המבצעת (שעמה נמנה שר המשפטים) פועלת וכפופה לכללים שקבעה הרשות המחוקקת, ואינה מוסמכת לקבוע בעצמה הסדרים ראשוניים בעצמה; או שמא אנו מצויים בשיטת משטר אחרת, קצת פחות דמוקרטית, שבה שר המשפטים, מוכשר, מיומן ועם כוונות טובות ככל שיהיה, יכול בחתימתו להפוך מהיסוד את האופן שבו מתנהלים כל בתי המשפט בישראל, מבלי שהרשות המחוקקת קבעה כי היא בכלל מעוניינת בשינוי משטרי יסודי זה, ואפילו מבלי להביא שינוי משטרי יסודי זה לביקורת של המחוקק הראשי (הכנסת) ולקבלת אישורו מראש".

עוד נטען בעתירה כי "שאלה זו מקבלת משנה תוקף במיוחד בשים לב לכך שניכר כי התקנות החדשות מגבילות ומקשות את אפשרות הגישה לערכאות, לכל הפחות, לאוכלוסיות מוחלשות ודלות אמצעים. בנסיבות אלה חשוב שבעתיים כי שינוי יסודי שכזה ייקבע על ידי הרשות המחוקקת! וכל אפשרות אחרת שבה נציג הרשות המבצעת יוכל לשנות עקרונות יסוד שכאלה - פשוט אינה עולה בקנה אחד עם משטר דמוקרטי, או לפחות פוגמת קשות בהפרדת הרשויות".

מנגד, המצדדים ברפורמה, כמו משרד המשפטים, יאמרו כי היא שמה במרכז את האזרח מקבל השירות, במטרה לתת לו שירות איכותי, יעיל ומהיר יותר. יש להדגיש, שבמשרד המשפטים מציינים כי לשר המשפטים סמכות להתקין תקנות שעניינן סדרי דין מכוח חוק בתי המשפט, ובהתאם לכך הותקנו לאורך השנים תקנות סדר הדין האזרחי על ידי שר המשפטים ללא אישור הכנסת.

שר המשפטים אבי ניסנקורן צילום: משרד המשפטים

בלשכת שר המשפטים ציינו בתגובה, כשהוגשה העתירה, כי "לאחר שיח מעמיק ומתמשך עם כל הנוגעים בדבר, ולאחר מספר סבבי תיקונים, שר המשפטים סמוך ובטוח כי תקנות סדר הדין האזרחי יכנסו לתוקף ב-1 בינואר וייטיבו עם מאות אלפי אזרחים בשנה, המבקשים סעד מבית המשפט".

עו"ד יואל פרייליך, ראש הליטיגציה בגיסין ושות' ומי שמרכז את תוכנית ההשתלמות בנושא הרפורמה עבור מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, מציין עוד כי "הבנת השינויים שמביאה הרפורמה נעוצה בפרק עקרונות היסוד, הפותח את התקנות החדשות. אם בעבר נאמר כי 'הפרוצדורה אינה מיטת סדום' והגשמת הזכות המהותית היא החשובה, כעת מוצהר כי המשפט חורג מעניינם הפרטי של התובע והנתבע. על פי תפיסה זו, הקפדה על הכללים הדיוניים היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני והוגן. זו תפישה מודרנית, ולפיה הקפדה על כללים דיוניים, אינה מנוגדת להגשמת הזכויות אלא דווקא מקדמת אותה. עקרון זה מקבל ביטוי בהוראות ספציפיות, למשל, קביעת פורמט מחייב לניסוח כתבי טענות וצמצום היקפם, הקפדה על זמנים והגדרת תפקיד חדש של 'מזכיר משפטי', אשר יסרב לקבל מסמך שאינו עונה לדרישות. לפיכך, ניתן לצפות כי הרפורמה תביא להקפדה יחסית על הכללים לניהול משפט".