ניתוח כלכליסט
הקפאת השכר הממוצע חשובה לקופת המדינה וטובה גם לציבור
החלטת הממשלה להקפיא את השכר הממוצע במשק היא מהלך מתבקש ונכון, לאחר שורת החלטות כלכליות שנויות במחלוקת עד מזיקות. המהלך יחסוך למדינה מיליארדים, יקטין את התמריץ של יצרנים להעלות מחירים, וישפיע, בין היתר, על מכרזי ענק ועל הפנסיה שלנו
1. לאחר שורת החלטות כלכליות שנויות במחלוקות במקרה הטוב, ומשוללות הגיון ומזיקות במקרה הרע, ממשלת נתניהו־גנץ פרסמה במהלך סוף השבוע תזכיר לחוק הקפאת השכר הממוצע במשק. מדובר במהלך מתבקש ונכון במסגרת הטיפול במשבר הקורונה שבמהלכו רשם השכר הממוצע במשק עליה דרמטית. זאת, משום שכפי שנימקו במשרד האוצר, "העלייה הלא טבעית נובעת מהירידה במספר העובדים הפעילים ומהעבודה כי מרבית העובדים שפוטרו או הוצאו לחל״ת הם בעלי שכר נמוך".
- משרד האוצר מבקש להקפיא את חישוב השכר הממוצע ולחסוך 9 מיליארד שקל לתקציב
- אחרי חברי הכנסת: גם שכר הנשיא, רה"מ והשרים יוקפא ב-2021
הקפאת השכר הממוצע אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשפעה על עלויות במשק. חשיבות החוק תהיה בהקפאת עדכונים מהותיים שיתרחשו עם פרסום השכר הממוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי בינואר 2021, ובהם עדכון שכר המינימום, גובה ההפרשות לביטוח לאומי ותעריפי הארנונה והחשמל. על פי התזכיר, בשלב הראשון מדובר על הקפאת השכר הממוצע לשנה בלבד, אך החוק מותיר אפשרות להארכה כל עוד יימשך המשבר.
רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ צילום: רויטרס
זו לא הפעם הראשונה שבה ממשלת ישראל שולפת את המהלך הזה מארגז הכלים. בשנת 2003 הוא נוסה על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו, שהתמודד בהצלחה עם המשבר הכלכלי־פיסקאלי של 2002–2003. בשנים ההן נשטפה ישראל בפיגועי האינתיפאדה השנייה ובמיתון, והסכנה לאובדן דירוג האשראי להשקעה היתה ממשית. כמו אז, גם היום מדובר במהלך נכון שיחסוך לקופת המדינה 7–9 מיליארד שקלים. לצד זאת, גם המגזר הפרטי ומשקי הבית יכולים לנשום לרווחה.
2. הצמדות שונות לשכר הממוצע ולשכר הממוצע הן עניין שכיח במנגנוני קביעת תעריפים במשק, שכן התייקרות היא מהלך מתבקש כאשר נרשמת עלייה ברמת החיים, בפריון ובעושר הלאומי. בימים כתיקונם, כך פועלת המערכת. שכר המינימום, למשל, מתעדכן כשהשכר הממוצע עולה ועל פי חוק מוכרח להסתכם בלפחות 47.5% מהשכר הממוצע (או גבוה מכך, בהתאם להסכמים נקודתיים, כפי שהיה בזמן כהונתו של משה כחלון כשר אוצר).
על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בתחילת החודש, השכר הממוצע לשכיר במחירים שוטפים (שאינם מתואמי אינפלציה) עמד על 11,578 ש"ח, עלייה של 7.3% לעומת אוגוסט 2019. בהתאם לכך, שכר המינימום אמור היה לעלות ב־300 ש"ח בתחילת 2021 לכ־5,500 ש"ח. לקפיצה כזו ישנה השלכה מיידית על השכר במגזר העסקי ובתעשייה, בנקודת זמן רגישה שבה חלק מהמשק עדיין סגור מנהלית. למעשה, גם אם ייפתח עד תחילת השנה, חלקים נרחבים ממנו יהיו מצויים במשבר עמוק. העלאת שכר כפויה עלולה לגרור גל פיטורים ולהזניק את האבטלה, שכן מדובר בתמריץ שלילי מובהק להגדלת התעסוקה. מסיבה זו התעשיינים היו הראשונים לברך על המהלך, וגם הההסתדרות אינה מתנגדת, לפחות בינתיים.
במגזר הציבורי תמנע הקפאת השכר הממוצע עדכון אוטומטי בשכרם של נבחרי הציבור, נשיא המדינה, השופטים ומבקר המדינה, שכפי שדווח בהרחבה ב"כלכליסט" אמור היה לזנק בינואר, לצד שכרם של עובדי המדינה והרשויות המקומיות. ביטול העלאות השכר הללו יהווה חיסכון של מיליארדי שקלים לקופת המדינה. באוצר עמלים על חישוב החיסכון המדויק, אבל בהינתן העובדה שכ־40% מתקציב המדינה מורכב מסעיף השכר, ברור שמדובר בחסכון משמעותי.
3. במקרה הזה גם הציבור הרחב והדומם — שאינו מיוצג על ידי לוביסטים ואינו מאוגד — עתיד להרוויח מהמהלך. זאת, מפני שרכיב השכר מהווה את אחת התשומות העיקריות בייצור, והקפאתו תקטין את התמריץ של יצרנים להעלות מחירים. גם תעריפי הארנונה צמודים לשכר הממוצע במגזר הציבורי, כך שגם משקי בית וגם המגזר העסקי ירוויחו מההקפאה, בהקשר זה.
הרווח לציבור הרחב יקבל ביטוי גם בהקפאת מחיריהם של מוצרים בפיקוח: החל מביצים ולחם דרך מעונות יום ועד תעריף החשמל, שצמודים כולם לשכר הממוצע. אי הקפאתו היתה גוררת שרשרת התייקרויות שהיתה משפיעה על כל משק בית. עלייה נוספת ביוקר המחיה היא הדבר האחרון שצריכים כעת 845 אלף מובטלים (על פי ההגדרה הרחבה), ומאות אלפי עובדים במגזר הפרטי ששכרם קוצץ.
הקפאת השכר הממוצע מגיעה גם למחוזות מדוברים פחות, כמו אגרות החוב המיועדות שמשרד האוצר מקצה לחוסכי הפנסיה. לפי ההסכם, המדינה מסבסדת באמצעות אג"ח מיועדות 20.5% מפי 2 השכר הממוצע במשק — כך שככל השכר הממוצע עולה יש להעלות גם את גובה הסבסוד, ועתה הדבר ייחסך. נקודה מעניינת נוספת היא המכרזים, לרבות מכרזי הסיעוד, הנאמדים בכ־35 מיליארד שקל ומוצמדים לשכר מינימום.
גם חלק מהקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי צמודות לשכר כאשר הדיסרגרד — מנגנון הפחתת קצבה לנכים עובדים — פועל כך שככל שהנכה משתכר גבוה יותר מהשכר הממוצע, כך הקיצוץ בקצבה שלו גדול יותר. הקפאת השכר הממוצע תגרום לכך שהקיצוץ בקצבה יתחיל משכר נמוך יותר ומהווה מבחינה זו חיסכון לקופת המדינה.
4. כניסתו הצפויה של יהלי רוטנברג כחשב הכללי של ישראל היא דרמטית לא פחות. מינויו של רוטנברג חיובי מעצם היותו איש מקצוע א־פוליטי, א־מפלגתי, משרת ציבור עם רקורד מרשים. לכן, העובדה כי הממנה הוא שר האוצר כץ היא כמעט נטולת חשיבות. אתגריו של החשכ"ל הנכנס רבים ומורכבים: השתלטות על גירעון שמאיים להגיע ל־12% מהתמ"ג, קידום נמרץ מאוד של אישור תקציב המדינה וסיוע למשרדי הממשלה בנושא זה, ניהול גיוס חוב שתפח לרמות חסרות תקדים, ולא פחות חשוב: עליו להחדיר שפיות ומקצוענות בהנהלת האוצר המפורקת.
