משבר הקורונה פגע בשכר של 42% מהשכירים
מחקרים שערך ביטוח לאומי חושפים את עומק הפגיעה וחוסר השוויון שבו היכה משבר הקורונה בשכירים במשק; כמעט מחצית מבני ה־55 ומעלה ספגו ירידה בשכרם ו־15% מבני ה־65 נפלטו משוק העבודה ויתקשו לחזור אליו; שכר הצעירים בני פחות מ־24 הופחת בכמעט 20%; החרדים ספגו את ההפחתה החריפה ביותר בשכרם
שכרם של 42% מעובדים המשק ירד במחצית הראשונה של 2020, כלומר בסגר הקורונה הראשון ואחריו, כך עולה ממחקר חדש שפרסם ביטוח לאומי. לפי המחקר, בממוצע ירד שכר העובדים ב־11%, בשל הורדת שכר ישירה, ירידה בהיקף המשרה או השעיית הטבות. אלא שעל אף הירידה, השכר הממוצע במשק עלה דרמטית בתקופה זו, עד שנוצר צורך להקפיא את שכר נבחרי הציבור והבכירים, הצמוד לשכר הממוצע. פער זה הוא תוצאה ישירה של הוצאתם לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ופיטוריהם של המוני ישראל, המשתכרים בימים כתיקונם שכר נמוך מהממוצע במשק, ומצביע על חוסר השוויון בפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה.
- אחרי עיכוב - אושר מענק של 2,000 שקל למובטלים ותיקים. העלות: 650 מיליון שקל
- זינוק של מאות אחוזים בתביעות נכות בשל הקורונה
- זינוק של 500% במספר התלונות שהוגשו נגד ביטוח לאומי במשבר הקורונה
שיעור העובדים ששכרם הופחת הגיע ל־55% בקרב שכבת בני ה־65 ומעלה, אך הפחתת השכר העמוקה ביותר היתה אצל הצעירים ביותר (פחות מ־24), שספגו ירידה ממוצעת של 18%. בנוסף, מחקר זה ומחקר נוסף של ביטוח לאומי מעלים כי העבודה אצל מעסיק גדול היתה בטוחה הרבה יותר לעובדים בתקופת משבר הקורונה: מעסיקים גדולים הוציאו פחות עובדים לחל"ת ונרשמו אצלם שיעורים נמוכים יותר של הפחתות שכר.
שני המחקרים בוצעו בידי החוקרים מרק רוזנברג ונעם דמרי והתבססו על דיווחי השכר של המעסיקים לביטוח לאומי. המחקר הראשון עסק בהפחתות השכר בעקבות משבר הקורונה, והמחקר השני התמקד במאפייני שוק העבודה בתקופת הקורונה ובחן גם את הירידה במספר השכירים. למחקר זה הצטרפו גם החוקרים קובי כהן ורפאלה כהן. מחקר הפחתת השכר בחן רק את שכרם הממוצע של שכירים שעבדו ברציפות 18 חודשים מתחילת 2019 ועד סוף יוני 2020, ולא סקר עובדים שהוצאו לחל"ת.
פגיעה חריפה בעובדים המבוגרים
הפחתות השכר לא התחלקו באופן זהה בין עובדים ועובדות במשק. 46% מהעובדים במשק ספגו פגיעה בשכרם בהשוואה ל־38% מהעובדות. ייתכן כי הפער נובע מהפער בין השכר הממוצע לגברים ונשים במשק, ומהימצאותו של סיכון גבוה יותר להורדת שכר בקרב המשתכרים שכר גבוה יותר. כך, גברים עובדים בממוצע יותר שעות ולכן הפחתת משמרות ושעות נוספות תפגע בהם ביתר שאת. שיעור ההפחתה הממוצעת בשכר לנשים וגברים היה זהה ועמד על 11%, אך אצל נשים ההפחתה בוצעה משכר נמוך בהרבה.
בחינת הפחתות השכר לפי מגזרים מעלה ששיעור גבוה יותר מקרב השכירים היהודים הלא חרדים ספגו פגיעה בשכרם (43%), לעומת חרדים (40.5%) ושכירים ערבים (40%). ייתכן שפער זה נובע מכך שבקרב עובדים ערבים וחרדים יותר אנשים הוצאו לחל"ת או פוטרו. אף שהשכר הממוצע בקרב חרדים נמוך משמעותית משל יהודים לא חרדים, הירידה הממוצעת בשכר החרדים היתה גבוהה יותר ועמדה על 14% לעומת 11% בקרב הלא חרדים. ייתכן כי הדבר קשור לריבוי המעסיקים הקטנים במגזר החרדי, שעובדיהם נפגעו יותר מהפחתות שכר.
מספר השכירים במשק ירד בכמעט 10% במחצית הראשונה של השנה, מ־3.15 מיליון איש בינואר ל־2.86 מיליון ביוני — נתון המהווה שיפור לעומת ירידה של 28% במספר השכירים בשיא סגר הקורונה בחודש אפריל. האוכלוסייה הערבית ספגה את הירידה החדה ביותר במספר השכירים (12%).
בחינת הפחתות השכר לפי גיל מעלה שהפגיעה החריפה ביותר נרשמה בקרב קבוצת בני ה־55 ומעלה. 47% מבני ה־55–64 ושיעור של 55% מבני ה־65 ומעלה ספגו פגיעה בשכרם — זאת לעומת שיעור נמוך יותר של כ־40% מקרב בני ה־25 עד 54. בקבוצת הצעירים ביותר של בני 15 עד 24, שמרבים לעבוד בעבודות לא קבועות ובמשמרות, נרשמו הפחתות שכר ל־43% מהעובדים. אותם צעירים אף ספגו את הפחתות השכר העמוקות ביותר, בשיעור ממוצע של 18%, ככל הנראה בגלל הירידה בהיקף המשמרות. אחריהם בתור ניצבים שכירים בני 65 ומעלה שספגו בממוצע פגיעה של 13% בשכרם, בעוד שביתר קבוצות הגיל הפחתות השכר היו בטווח של 10%–12%.
השכירים בני ה־65 ומעלה היו גם אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאובדן משרות: 15% מבני קבוצה זו איבדו את עבודתם בין ינואר ליוני, נתון חמור במיוחד בשל הקושי הצפוי לבני גיל זה למצוא עבודה. עבור רבים ממובטלים אלו המשמעות עלולה להיות היפלטות סופית משוק התעסוקה. ירידה חריפה (13%) נרשמה גם בקרב השכירים הצעירים בני פחות מ־34, בעוד בקרב בני 45–54 מספר השכירים פחת ב־4% בלבד.
הקביעות הגנה על חלק מהעובדים
בדיקת הפחתות השכר לשכירים לפי ענפי תעסוקה מעלה שמי שנפגעו פחות מכולם בהפרש גדול היו עובדי שירותי החשמל והגז ועובדי השירות הציבורי. מגזרים אלו, ש־23% ו־24% מעובדיהם בהתאמה ספגו פגיעה בשכרם, מתאפיינים בעבודה בקביעות, וסביר שהפחתות השכר שנרשמו בהם נבעו מביטול שעות נוספות ולא מהפחתת שכר יזומה. בקרב שכירי שירותי המידע והתקשורת, הכוללים את עובדי ההייטק, נרשמו ירידות שכר ל־39% מהעובדים בגובה ממוצע של 10%. כצפוי, נמצאה התאמה בין ענפי משק שהושבתו בעקבות הקורונה ובין הפחתות השכר והירידה במספר השכירים בהן. פגיעות עמוקות בשני המדדים נרשמו בקרב עובדי התחבורה, האירוח והאוכל ואמנות, בידור ופנאי.
המחקר מעלה ששכר גבוה יותר מגדיל את ההסתברות להפחתת שכר אך לא הביא נתונים מפורטים. סיבה אפשרית לכך היא מעסיקים שביצעו הפחתות שכר מדורגות, כלומר הורידו שכר במיוחד בקרב בעלי משכורות גבוהות יותר. ממצא נוסף שעלה מהמחקרים הוא שאף שבעלי שכר נמוך רבים הפכו למובטלים, אי השוויון בקרב המועסקים לא הצטצמם ולמעשה מדד ג'יני עלה באחוז בין ינואר ליוני.
פגיעה לא מידתית בעובדי העסקים הקטנים
נתוני הביטוח הלאומי מציפים את חוסר המידתיות בפגיעה בעובדים בהתאם לגודל המעסיק שלכם. כך, מספר השכירים אצל מעסיקים של עד 20 עובדים צנח ב־15% בין ינואר ליוני 2020, והירידה במספרם הלכה ופחתה ככל שהמעסיק היה גדול יותר. בארגונים המעסיקים 101–400 עובדים נרשמה ירידה של 10% ואילו אצל מעסיקים של יותר מאלף עובדים היתה ירידה של 4% בלבד.
היציבות במספר העובדים בקרב מעסיקים גדולים נובעת ככל הנראה משילוב בין ועדי עובדים חזקים יותר והסכמים קיבוציים קשיחים יותר בארגונים גדולים — שמקשים על צעדים ארגוניים — ובין עורף כלכלי חזק יותר שמקל על ספיגת ההפסדים.
פגיעות עובדי העסקים הקטנים נחשפת ביתר שאת בבחינת הפחתות השכר למי ששרדו במשרתם. השיעור הגבוה ביותר של עובדים ששכרם הופחת (53%) נרשם רצל עסקים של 6–20 עובדים: לא רק שמספר העובדים צומצם ב־15%, אלא שגם יותר ממחצית העובדים שנותרו ספגו פגיעה בשכרם. גם כאן, כל שהמעסיק גדול יותר, כך ירד הסיכון להפחתת השכר לעובדיו: רק כשליש מעובדי מעסיקים של יותר מאלף איש ספגו פגיעה בשכרם. בדיקת גובה ההפחתה העלתה שאצל מעסיקים של עד חמישה עובדים נרשמה הורדת השכר הממוצעת הגבוהה ביותר (14%) בשעה שבקרב יתר השכירים הפחתת השכר הממוצעת היתה 10%–11%.
שחר אילן