הנגיד ירון: אין לקחת את הותרת הדירוג של ישראל כמובנת מאליה

"ההודעה על אישור הדירוג הריבוני של ישראל (AA-) והותרת תחזית הדירוג כיציבה על ידי חברת S&P בסוף השבוע שעבר מעידה על איתנותה של כלכלת ישראל, אם כי בה בעת מאותתת על צעדים נדרשים על מנת לשמר את הדירוג, בעיקר בגזרה הפיסקלית, כך שאין לקחת מציאות זו כמובנת מאליה. כך למשל ציינו בדוח את יחס החוב לתוצר, כפרמטר חשוב לשמירה על רמת הדירוג הנוכחית תוך הכוונה אל מתחת לסף ה-80%". כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בהרצאה שנתן במכללה למנהל.

חברת הדירוג ציינה בהודעתה כי היא מניחה שכבר במהלך 2021 יחלו לנקוט בצעדי ריסון פיסקליים על מנת להחזיר את היחס בין החוב לתוצר למתווה יורד. הנגיד התייחס בדבריו לתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לפיהן בתרחיש שבו השליטה על התפשטות הנגיף נמוכה, הגירעון לא יירד מ-4% בשנה עד 2025, והיחס בין החוב לתוצר עלול להגיע לרמה של 87% עד שנת 2025 (במידה והממשלה תעמוד במגבלת ההוצאה יגיע היחס לשיעור של 84%). בתרחיש שבו השליטה על התפשטות הנגיף גבוהה, הגירעון יוכל לרדת גם ל-1.9% אם הממשלה תעמוד במגבלת ההוצאה, והיחס בין החוב לתוצר יירד מ-80%.

לדברי הנגיד "ניכר כי אי-הוודאות הגדולה בשנה הקרובה לגבי התפתחות התחלואה המשליכה על המצב הכלכלי, משפיעה במידה רבה על יחס החוב הצפוי בשנים הקרובות ולכן גם על המדיניות הפיסקלית הרצויה. בעוד שצמצום מהיר של הגירעון המבני באמצעות ריסון ההוצאות והעלאת שיעורי המס יכול להאיץ את הפחתת יחס החוב לתוצר, הוא גם עלול לפגוע בהתאוששות מהמשבר בתקופה שבה שיעור האבטלה יהיה עדיין גבוה, בפרט אם התחלואה תדעך באיטיות". הנגיד המליץ על מתווה פיסקלי גמיש יותר לשנה הקרובה, שיתבסס על אישור מהיר של תקציב לשנת 2021, ולהמתין עם קבלת החלטות מקיפות לגבי תקציבי השנים הבאות עד להתבהרות המצב הבריאותי, תוך הבניית מדיניות פיסקלית מותאמת להתפתחויות.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

עוד אמר הנגיד, כי "חשוב לאשר במהירות תקציב לשנת 2021. תקציב כזה יאפשר למשרדי הממשלה ולגופים העובדים מולם לתכנן בצורה טובה יותר את הפעילות לשנה הקרובה, יכלול את השינויים הנדרשים בהרכב התקציב (שמתבסס בשלב זה על תקציב 2019 שאושר בתחילת 2018) וימנע את הסיכון של ריסון פיסקלי לא מתוכנן שנובע מפעילות באמצעות תקציב המשכי. לצד זאת המליץ הנגיד לשמר את ההפרדה בין ההוצאות הישירות לטיפול במשבר הקורונה שכבר אושרו, בעיקרן רשת הביטחון לעסקים ולעובדים, לבין התקציב הרגיל שיוגדל בהתאם למגבלת ההוצאה הקבועה בחוק".

הנגיד התייחס בנאומו לחשיבות שבקידום שינויים מבניים במשק שיאפשרו צמיחה גבוהה לאור המשבר בתחומי תשתיות התחבורה, תשתיות התקשורת, הרגולציה והסביבה העסקית. לדבריו, "הדרך המיטבית לקידום נושאים אלו היא מסגרת תקציבית ברורה וחקיקה מלווה מהירה, ואולם, בשל אי-הוודאות הגדולה, נכון בשלב זה למקד את התקציב בשנת 2021 ובהתמודדות עם המשבר ולקדם את המתווה הרב-שנתי להפחתת יחס החוב במסגרת תקציב 2022 שיידון בקיץ 2021. לצד זאת חשוב לקדם את הצעדים הדרושים להאצת הצמיחה והפריון".

עוד הוסיף, כי "את כל ההתאמות והשינויים הנדרשים לתקציב בשנים הבאות, יש לעשות במסגרת הגדרה ברורה של יעדים להתכנסות של המצרפים הפיסקליים ובליווי צעדי מדיניות שיוליכו להשגתם, מתוך ראייה ארוכת טווח הכוללת התייחסות למחויבות פיסקלית וחזרה לתוואי יורד ביחס החוב-תוצר תוך מספר שנים. האמינות הפיסקלית היא נכס אסטרטגי שעמד לרשות המשק הישראלי בטרם המשבר וחשוב לשמר אותה".