הקורונה כופה מהפך אידיאולוגי

"המדיניות התקציבית חייבת לתמוך בסיוע ואסור לסגת מוקדם מדי. יש להגדיל את ההשקעה הממשלתית בבריאות, חינוך, תשתיות פיזיות ודיגיטליזציה, ולחזק את ההשקעה בטיפול בילדים.  

"המדיניות התקציבית חייבת לתמוך בסיוע ואסור לסגת מוקדם מדי. יש להגדיל את ההשקעה הממשלתית בבריאות, חינוך, תשתיות פיזיות ודיגיטליזציה, ולחזק את ההשקעה בטיפול בילדים. מדיניות אסרטיבית היא קריטית לבלימת העלייה בעוני ואי־השוויון ולמנוע את הפיכתם לקבועים, וזאת באמצעות רשתות ביטחון חברתיות רחבות יותר וגישה רחבה יותר למוצרים ולשירותים חיוניים.

"יש לשפר את גישת כלל האזרחים לשירותי בריאות, חינוך איכותי, שירותים פיננסיים וטכנולוגיה, לא רק כדי להימנע את הפיכת העמקת אי־השוויון לקבועה, אלא כדי לעודד צמיחה כלכלית. צמיחה חזקה ועמידה דורשת שיתוף פעולה כוללני וההתאוששות מהשבר חייבת להגיע לכלל האזרחים”

קריסטלינה גורגייבה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית צילום: בלומברג

הטקסט הזה אינו מצעה של מפלגה סוציאליסטית אלא מגיע מלא אחרת מאשר קרן המטבע הבינלאומית (ה־IMF). מסמך הדגל החדש “הדו”ח להשגת צמיחה חזקה, בת־קיימא, מאוזנת ומכלילה” שחיברו אנשי הקרן עבור 20 הכלכלות החזקות בעולם (קבוצת ה־G 20) מסמן את השינוי שעבר על הגוף שמסמל יותר מכל את הגלובליצזיה.

הארגון שלפני 30 שנה קידש את יעילות הכלכלה מעל לכל ערך אחר, הטיף לצמצום ההוצאה הממשלית ודגל בהקפדה יתרה על צמצום הגירעון והחוב כיעד עליון, עבר מתיחת פנים עד שקשה לזהותו: שוויון הזדמנויות, מיגור העוני, אספקת שירותים בסיסיים מינימליים לכל אזרח הפכו למטבע לשון שגורה בפי אנשיו.

האחריות למהפך לא מוטלת לפתחו של משבר הקורונה לבדו, אם כי אין ספק שהנגיף עשה את שלו. הוא היה הקש האחרון בתנועה טקטונית בערכים הגלובליים ובעקרונות הבסיסי שהנחו את המנהיגים. מדינות המערב הונחו בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה בידי אידיאלוגיה ניאו־ליברלית, אך עתה כללי המשחק השתנו. המגיפה כפתה רענון בערכים, ואם רענון זה כרוך בהחזרתם של הערבות ההדדית ושותפות הגורל הרי שזה שינוי מבורך.