נתניהו מחזיק 30 משרות מפתח כבנות ערובה

ראש הממשלה בנימין נתניהו טרם הסיר את התנגדותו למינוי מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים ובכך מעכב את יתר המינויים הממשלתיים הבכירים הטעונים את אישורה של הממשלה.

זאת למרות המכתב ששיגר אתמול היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תחת הכותרת “חשיבות איוש משרות בכירות בשירות המדינה בדרך קבע”, בו קבע כי מצב עניינים שבו לא מקודמים מינויים מעורר קושי משפטי משמעותי.

מנדלבליט פירט במכתבו כמה תפקידים שאינם מאויישים - מפכ”ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, פרקליט המדינה, מנכ”לי משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים וראשי גופי הרגולציה בתלום התקשורת.

מעבר לכך התייחס לתופעה באופן כללי, אולם בדיקת “כלכליסט” מעלה כי לפחות 30 משרות בכירות במשרדי הממשלה וברשויות ומוסדות ממשלתיים אינם מאויישים (ראו טבלה). מדובר בשורת משרות בכירות בצמרת שירות המדינה, הכוללת שומרי סף, מנכ”לים של משרדים ממשלתיים ורשויות פיקוח ואסדרה.

המינויים הבכירים התקועים

מנדלבליט דוחק בנתניהו וגנץ לאשר את המינויים בין היתר על רקע כמה עתירות שהוגשו לבג”ץ, תוך ציון העובדה כי בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש את התייחסותה לעתירות בזמן הקרוב כאשר הדיון הבא באחת מהן נקבע ל-12 בחודש. “אי נקיטת צעדים בהקדם לביצוע המינויים הולכת ומעצימה את הפגיעה הקיימת כבר עתה בתפקוד ויציבות שירות המדינה, ולכן אבקשכם לפעול בלא דיחוי, לקידום מינויי קבע למשרות הבכירות בשירות המדינה, לרבות קיום בהקדם האפשרי של הדיון בממשלה, בקשר להצעות החלטה של המינויים שהם ההליך הסתיים”, כותב מנדלבליט.

לדבריו, “מצב דברים זה שבו לא מקודמים המינויים האמורים, מבלי שניתן למיטב ידיעתי טעם ענייני לכך, מעורר קושי משפטי משמעותי. הקושי המשפטי הולך ומתעצם לנוכח ריבוי התפקידים שאינם מאויישים דרך קבע, מהותם של תפקידים אלה, חשיבותם ופרק הזמן שחלף מאז הקמת הממשלה. ככל שלא יחול שינוי במצב הדברים המתואר”, הוא חותם, “יקום קושי רב להגן על התנהלות הממשלה, בהליכים המשפטיים האמורים. למיטב ידיעתי לא הוצגה הצדקה עניינית להימנעותה של הממשלה מאיוש משרות בכירות אלה”.

ועדות האיתור תקועות או מוקפאות

החטא הקדמון בכל הנוגע לאופן מינויים של בכירים בשירות המדינה טמון בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן. תחילה סוכם בין הצדדים כי מינויים בכירים יוקפאו בחצי השנה הראשונה לכהונת הממשלה כלומר עד אמצע נובמבר 2020. זאת בעיקר על רגע רגישותם של המינויים לתפקיד פרקליט המדינה ומפכ”ל המשטרה בהינתן כתב האישום התלויים ועומדים נגד ראש הממשלה נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. זמן קצר אחר כך הודיעו הליכוד וכחול לבן לבג”ץ, בתגובה לעתירות נגד הקמת הממשלה, כי זמן הקפאת המינויים יקוצר והם יבוצעו בתוך 100 ימים ממועד הקמת הממשלה שהיה 17 במאי 2020 - קרי המינויים יבוצעו עד סוף אוגוסט.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממלא את מקומו של פרקליט המדינה צילום: מוטי קמחי

למרות התחייבות זו, עלו הדברים על שרטון לאחר שראש הממשלה התנגד למנות את עו”ד שימי בראון למכ”ל משרד המשפטים. שר המשפטים אבי ניסנקורן הגיש את המינוי לנציב שירות המדינה כבר בתחילת אוגוסט - אולם הוא עדיין לא אושר בממשלה. הסיבה לכך היא שמנכ”ל משרד המשפטים הוא חבר בוועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה ונתניהו מבקש לאייש את הוועדה באנשי שלומו.

כמעט חודשיים אחר כך, ב־2 באוקטובר, מיד לאחר התפטרותו של שר התיירות אסף זמיר מהממשלה במחאה על התנהלותו של ראש הממשלה בזיקה למשבר הקורונה ועניינים נוספים, הודיע גנץ כי הנחה את שר המשפטים להקים ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה. במקביל כחול לבן הטילה וטו על מינויים של הליכוד: כפי שנחשף ב”כלכליסט” ביום ראשון גנץ מסרב להעלות לממשלה את מינויו של יהלי רוטנברג כחשכ”ל כל עוד לא ימונו יתר המינויים של כחול לבן והעבודה. מדובר גם במינויו של הוד בצר כמנכ"ל משרד רה"מ החלופי, מינויה של מישל קרמרמן כמנכ"לית הרשות השנייה ואישורו של ניר שוויקי כיו"ר מועצת הכבלים והלויין.

קרן טרנר אייל מנכ"לית משרד האוצר לשעבר. מונה ממלא מקום זמני צילום: דנה קופל

גנץ ביקש להעלות לממשלה גם את מינויים של הח"כ לשעבר אלי אדמסו (ליכוד) כשגריר באתיופיה ושל שלמה אטיאס כמנהל רשות ההשקעות מטעם שר הכלכלה עמיר פרץ. במצב עניינים כזה כמובן שגם מינויו של מפכ”ל משטרה חדש לא עומד על הפרק - בליכוד מתרצים את הסירוב בסיורבה של כחול לבן להקים ועדה למינויים בכירים כפי שהוסכם בין הצדדים, אולם גם לא הייתה קמה הצדדים לא מגיעים להסכמות גם בעניינים רגישים פחות.

נתניהו התחמק, אך מכתב היועמ”ש הגיע

שלשום, כחצי יממה טרם שיגור המכתב בדבר הבעייתיות בהקפאת מינויים בכירים, שלח מנדלבליט לראש הממשלה חוות דעת למניעת ניגוד עניינים על רקע כתב האישום שהוגש נגדו. כבר בפתח המכתב מדגיש מנדלבליט כי על נתניהו להמנע ממעורבות בכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל כולל מינוי פרקליט המדינה ומפכ”ל המשטרה, מינוי יועץ משפטי לממשלה, משנה פלילי ליועץ המשפטי, ראש אגף חקירות ושורת חוקרים נוספים במשטרה וברשות ניירות ערך שהיו מעורבים בעניינו של נתניהו. נתניהו כופר בזכותו של היועץ המשפטי להכריע בסוגיית ניגודי העניינים שלו, וסירב לחתום על ההסכם עד שלבסוף נשלח אליו מבלי שיידרש לחתום.