המאבק על החינוך: אילו שכבות יחזרו ללימודים בעוד שבועיים

המשך המאבק בין מערכות הבריאות והחינוך צפוי כמובן בשבוע הבא. על פי מתווה היציאה מהסגר המעודכן של משרד הבריאות ביום ראשון ה-15 בנובמבר, כלומר בעוד שבועיים, צפויה פתיחה חלקית של כיתות י"א-י"ב שתלמידיהן לומדים לבגרות. יתכן שמשרד החינוך יעדיף דווקא את כיתות ה'-ו'. משרד הבריאות מצידו מעדיף לפתוח את שכבות הגיל הנמוכות יותר, בהם מדביקים ונדבקים פחות.

לוויכוח סביר שיהיו שני מרכיבים. הראשון הוא האם הירידה בתחלואה מצדיקה פתיחת שתי שכבות נוספות מעבר לכיתות א'-ד' שנפתחו אתמול. במערכת הבריאות כבר מציינים את הנתונים עם העלייה במקדם ההדבקה כנושא שעלול לעכב פתיחת שכבות נוספות. הדבקה גבוהה יכולה גם לפעול לטובת ה'-ו' ולרעת הכיתות הגבוהות. יו"ר מרכז השילטון המקומי חיים ביבס אומר כבר עכשיו ש"יש מקום להחזיר את כולם - גם כיתות ה'-ו' וגם י"א-י"ב, זה לא סותר". משרד הבריאות יתנגד.

תלמידי תיכון. מתי הם ישובו ללימודים? צילום: חיים הורנשטיין

במתווה תשעת השלבים המקורי של משרד הבריאות כיתות ה'-י"ב היו צריכות להיפתח באמצע ינואר, ובקבינט דרשו מהמשרד לצופף את המתווה ולקדם את החינוך בשלבים. כך נולדו הרעיון שכיתת י"א-י"ב יחזרו חלקית ללימודים בבת הספר לצרכי הכנה לבגרות בלבד.

הקורבנות העיקריים של מתווה פתיחת הלימודים בתחילת השנה היו תלמידי כיתות ה'-ו'. התייחסו אליהם כמו לגדולים שיכולים ללמוד חלק גדול מהשבוע בזום, למרות שברור שהם הרבה פחות מסוגלים לכך. הסיבה להעברת כיתות ה'-ו' ללימודים שלפחות חלקם בבית (כרגע כולם) לא היתה הבעת אמון בבגרות שלהם, אלא פשוט המחסור בכיתות ובצוות חינוכי.

כרגע הבעיה היא שכל זמן שכיתות א'-ב' לומדות בקפסולות הן תופסות את חדרי הלימוד של תלמידי ה'-ו' שאינם יכולים לחזור לבתי הספר אפילו לחצי שבוע. פשוט אין מספיק חללי לימוד. כלומר כדי להחזיר את ה'-ו' לבתי הספר צריך להחזיר את כיתות א'-ב' ללימודים בכיתות מלאות ובכך משרד הבריאות מאוד לא מעוניין. הוא מציע לשלוח אותם למבני חטיבות הביניים אבל זה מאמץ לוגיסטי שאולי הגיוני לשנה שלמה (למשל מערך הסעות) לא לשבועיים. ביבס אומר ש"לא ניתן להעביר את כיתות ה'-ו' לחטיבות הביניים המרוחקות ולכן חייבים להחזיר את כיתות 'א-ב' ללימודים בכיתות מלאות בשלב הבא". כרגיל צפוי שמשרד החינוך יטען במהלך הוויכוח ששנתוני התחלואה במערכת החינוך מאוד נמוכים ומשרד הבריאות יטען שהן סכנה לאומית.

מדינות רבות באירופה כלל לא סוגרות את מערכת החינוך. כלומר הן לא מתייחסות אליה כאל עוד גורם במשק אלא כאל ערך עליון. מנקודת מבט זו, החינוך אמור להישאר פתוח והמדינה אמורה להתאים לכך את התקציבים ומתווי הסגר. במשרד החינוך טוענים שהם הובילו בתחילת שנת הלימודים קו ש"חינוך לא סוגרים". בתגובה, לטענתם, חטפו מתקפה ממשרד הבריאות, "כאילו מערכת החינוך בישראל אחראית להפצת הקורונה בעולם". מחוץ לדיון נותרו בינתים תלמידי כיתות ז'-י'. הסיבה היא שאין ספק שהם מסוגלים ללמוד מרחוק והם גם מדביקים ונדבקים יותר מהקטנים. גם אין להם בחינות בגרות כמו לתלמידי יא"-י"ב. אבל אין ספק שהם סובלים מהניתוק מהמסגרת והחברים בדיוק כמו האחרים. ביבס טוען ש"אין סיבה שלא להחזיר את כל מערכת החינוך לפעילות, כולל חטיבות הביניים בשלבים. כל יום תבוא לחטיבת הביניים שכבה אחרת".

היו"ר המשותף של ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" יואב פרידן סבור שצריך להפסיק את המתווים ולאפשר למנהלי בתי הספר לפתוח את מוסדות החינוך כולם בהתאם להנחיות ההתקהלות של משרד הבריאות. כלומר כרגע מדובר בקבוצות של 20 בחוץ ו-10 בפנים. "אם מותר ל-20 אנשים להתקהל אז למה בבתי הספר לא"? הוא שואל. זאת בכפוף לכך שבית ספר שמתגלה בו תחלואה ייסגר לשבועיים. לדבריו, "החינוך לא נתפס כשווה מעמד לשיקולים בריאותיים או כלכליים, כשזה היה צריך להיות הפוך".