זינוק חד במספר הפוסט-דוקטורנטים הזרים בישראל - בעיקר מהודו ומסין

עלייה של 44% במספר הפוסט-דוקטורנטים בישראל נרשמה בין השנים 2014 ל-2019 - מ-2,120 ל-3,050; מקור העלייה בעיקר בזינוק של 86% במספר הפוסט-דוקטורנטים הזרים בתקופה זו, מ-880 ל-1,630; שיעור הפוסט דוקטורנטים הזרים זינק מ-42% ב-2014 ל-54% ב-2019- כאשר 34% מהם מגיעים מהודו. כך עולה מנתונים על בעלי תואר דוקטור שמבצעים פוסט דוקטורט בישראל שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר הפוסט דוקטורנטים מהווה מדד למעמד וליוקרה של מוסדות אקדמיים כמוסדות מחקר.

האוניברסיטה העברית צילום: דוד רובינגר

פוסט-דוקטורט היא תקופת מחקר עצמאית שמבצעים בעלי תואר דוקטור, בדרך כלל במוסד שונה מזה שבו עשו את הדוקטורט. הפוסט-דוקטורט הוא שלב בהכשרת המרצים ונחשב במוסדות רבים תנאי לקבלת תואר פרופסור. בישראל הציפיה היא שהפוסט-דוקטורט יתבצע באוניברסיטה זרה בכירה, והדבר פוגע מאוד בשילוב נשים במשרות בכירות באקדמיה, משום שהן מתקשות יותר לנייד את משפחתן. על פי הלמ"ס, 77% מהפוסט-דוקטורנטים הישראלים הגברים עושים את הפוסט-דוקטורט שלהם בחו"ל, לעומת 48% בלבד מהנשים.

האקדמיה הישראלית נחשבת לחלשה מאוד בתחום הבינלאומיות, כלומר בשילוב של מרצים וסטודנטים זרים באוניברסיטאות בישראל. הדבר גם משפיע לרעה על המיקום של המוסדות הישראליים בדירוגים בינלאומיים. לכן אפשר לראות בעלייה במספר הפוסט דוקטורנטים הזרים הצלחה מסוימת של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שפועלת לשפר את הבינלאומיות של הקמפוסים בישראל. כמובן שב-2020 צפויה צניחה, בשל מגפת הקורונה.

כך, 34% מהפוסט-דוקטורנטים הזרים בישראל הגיעו מהודו ו-11% מסין. זאת, לעומת 3% בלבד מארצות הברית ו-5% מגרמניה. אחד הגורמים האפשריים לכך שישראל פופולרית יותר בקרב פוסט-דוקטורנטים במזרח מאשר במערב הוא שהם סובלים מבעיית שפה בכל קמפוס במערב, וייתכן שגם בעיות הביטחון פחות מרתיעות אותם.

יותר מ-40% מהפוסט דוקטורנטים בישראל (ישראלים וזרים) פעלו בשתי אוניברסיטאות, 23% מהם באוניברסיטה העברית ו-20% מהם במכון ויצמן. זאת, לעומת 14% בטכניון ו-12% באוניברסיטת תל אביב. 74% מהפוסט דוקטורטים בישראל ב-2019 היו במדעי הטבע.