"מגדל השן האקדמי התמוטט הרבה לפני התפרצות הקורונה"

יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות היוצא פרופ' שלמה בידרמן אומר שהדבר הבולט ביותר אצל הסטודנטים במשבר הקורונה הוא שהם מאוד חוששים מהעתיד עם יותר משמץ של פסימיות. "הסטודנטים מצויים בסיר לחץ חזק מאוד", הוא אומר. "שכבת הגיל שלהם נפגעה כלכלית בצורה אנושה. אין להם את ההכנסות המזדמנות שבדרך כלל היו להם. הם לא זכאים רובם לדמי אבטלה. זה יוצר אווירה מאוד מתוחה והזום לא עוזר".

בידרמן, 73, פרופ' לפילוסופיה, מסיים שש שנים כנשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו. כיו"ר ועד ראשי המכללות עמד בראש הגוף היציג של 21 המכללות המתוקצבות שבהן לומדים כ־65 אלף תלמידים - כ־20% מהסטודנטים בישראל.

ב-11 מכללות ציבוריות נפתחת השנה בשביתה של הסגל הזוטר שתמנע חלק גדול מהלימודים. סביב העילה המרכזית לשביתה הדרישה להעסקה רציפה ללא פיטורים בחופשים - דווקא יש הסכמה. המחלוקות העיקריות הן על דרישת הסגל הזוטר לתוספות שכר למרות המשבר ועל טענת האוצר שיש חריגות שכר בלתי חוקיות בסגל הזוטר. העובדים רואים בהן תוספות לגיטימיות ודורשים להמשיך בהן.

יו"ר ועד ראשי המכללות היוצא שלמה בידרמן. "הליכה לאקדמיה אינה טבעית" צילום: אוראל כהן

האמת הפכה גמישה ונזילה

הראיון נערך לרגל פרישתו של בידרמן משני התפקידים ותחילת שנת הלימודים האקדמית היום. לבידרמן יש לא רק סיכומים מלומדים וחשבון נפש בנוגע להשכלה הגבוהה (ראו בהמשך), אלא גם ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה והשפעתה על תהליכים הרסניים בחברה הישראלית.

"מגפת הקורונה גרועה מאוד למדינת ישראל. היא חושפת חולי מאוד עמוק בחברה הישראלית", הוא אומר.

איזה חולי?

"החולי העמוק של החברה הישראלית זו אלימות. אני קורא לזה אלימות כדי לא לקרוא לזה שנאה. זו אלימות שפורמת את כל המארג שהיה מודבק בקצת רוק. זה חולי שעלול להיות ממאיר, אם הוא לא גילה כבר סימני ממאירות".

למה הכוונה בממאיר?

"לאיבוד שליטה. תיקח למשל את הדוגמה של החברה החרדית. הנתק מהחרדים מתחיל להיות נתק של חיים ומוות. בתי החולים יכולים לעמוד בעומס מסוים של חולים. כשאנשים מפקירים את עצמם אבל נשענים על מערכת שיכולה למנוע ממני כאדם גנרי מלקבל טיפול, הקרע הופך למאבק לחיים ולמוות. יש לגבש הגדרה מחודשת של האמנה שדרושה כדי שהחברה הזאת לא תתפרק. החרדים הם לא גוף מבוטל. הם ניזונים מהמדינה באופן מלא, לעיתים מעל ומעבר לחלק שלהם באוכלוסייה".

לפני חמש שנים דיברת בהרחבה בראיון ל"כלכליסט" על הבערות שמשתלטת על החברה הישראלית. זה משפיע על משבר הקורונה?

"כן. ההתמודדות עם המשבר פועלת הרבה לפי שטנצים לא בדוקים. כל אחד והאמירה שלו. אין יכולת להגיע למכנה משותף, כי האמת גמישה והפכה להיות משהו הרבה יותר נזיל. כל מה שאתה אומר הוא תוצר הוא של מניפולציה או מניע של מניפולציה. כל החלטה של מקבלי ההחלטות היא בעצם פייק החלטה, שמשתלבת עם הפייק ניוז ועם פייק עובדות. אז קשה להגיע להחלטה משותפת. המחלוקת הופכת לחזות הכל. כל החלטה שתקבל תותקף, וכל התקפה תביא אותך לשיקול מחדש".

נוצר היום מצב שהשלטון רואה באקדמיה חלק מהמחנה היריב.

"אני חושב שלטובת ההשכלה הגבוהה טוב שהיא תהיה באופוזיציה. לא באופוזיציה לשלטון זה או אחר אלא במעמד אופוזיציוני. ההשכלה הגבוהה צריכה להתריס. היא צריכה לבוא ולומר שנעשים דברים שלא עברו תהליך של חשיבה ביקורתית ושכל ישר".

איך אובדן הידע והאמת משפיעים על האקדמיה?

"אנשים מאוד אינטליגנטיים מגיעים להשכלה גבוהה כשהם לא מסוגלים לכתוב מכתב. ראיתי תלמידים שכשהם מבקשים לטעון טענה בנושא מועד ב' הם פונים לעורך דין. הם עושים את זה לא רק כי הכל היום שפיט וכל אחד חושב שמגיע לו הכל, אלא גם כי קשה להם להתבטא בכתב. הבעיה היא שלעתים גם לעורך הדין קשה להתבטא בכתב".

למה זה קורה?

"כי אדם שולח את האימוג'י ועשה את שלו. בהתחלה עברנו למסרים של מילה אחת ועכשיו אפילו זה לא. אדם לא צריך לחשוב איך הוא מנסח. זה לא נחוץ לו יותר. הסטודנטים תמיד רוצים מצגות עם נקודות, כי אם לא תהיה מצגת הם לא יכולים ללמוד. אני חושב שהתהליך הזה הוא חד־סטרי. אני לא חושב שאפשר להחזיר אותו לאחור. אני לא יושב ומקונן על העבר. אבל צריך להיערך לסיטואציה חדשה כי אנחנו נתפסים לא מוכנים".

הקשב של סטודנט בזום

בידרמן מסכם בסיפוק את ההיערכות המהירה של ההשכלה הגבוהה למעבר ללמידה מרחוק. "האקדמיה נערכה מצוין. הסגר הראשון הרי נפל עלינו כרעם ביום בהיר. תוך מספר ימים או שעות כל הלימודים הועברו והצלנו את הסמסטר", הוא אומר. אבל יש לו הרבה מאוד ביקורת על חוסר ההערכות שלה לעתיד האקדמי. "הבעיה האמיתית של הלמידה מרחוק היא שאנחנו צריכים למצוא תחליף ללימודים בקמפוס. במשך שנים הכחשנו באקדמיה שמגדל השן שלנו התמוטט. ניסינו לשכנע את עצמנו שהידע עדיין בבעלותנו. זו היתה אשליה. עכשיו אנחנו עלולים לחיות באשליה שקושרת בין הוראה אקדמית ובין קמפוס. צריך למצוא תחליף להוראה בקמפוס".

ההשכלה הגבוהה בישראל

לא קצת מוקדם לחפש תחליף?

"החל מהשבוע הקרוב יכנסו בשערי האקדמיה עשרות אלפי סטודנטים חדשים שלא יכנסו אליהם פיזית. במשבר הזה העתקנו את ההוראה המסורתית לזום. מה שצריך הוא לשנות את דרכי ההוראה וליצור קהילות וירטואליות לומדות, שלא בהכרח באות בשערי האוניברסיטה".

למה? הקורונה תיגמר.

"אנחנו כבר כמה וכמה שנים מתמודדים עם סטודנטים שכמותם לא הכרנו. היום הליכה להשכלה גבוהה איננה טבעית. הדרישות אחרות, יכולת הריכוז אחרת, טווח הקשב אחר. כל הדברים האלה מוקצנים בזום".

יש מהות לאקדמיה בלי קמפוס?

"לא בלי קמפוס, בלי קמפוס פיזי. הקמפוס לא יהווה תנאי הכרחי. עובדה שאנחנו מנהלים סמסטר שני בצורה כזו".