מה קורה כשמטוסי קרב, שומרי סף חלשים וקרקס תקציבי נפגשים

מעבר לכך, הקרב בין שני המשרדים מקפל בתוכו כמה מסממני השלטון המטרידים ביותר של התקופה האחרונה וממחיש היטב את משמעותם של החלשת שומרי הסף והיעדר תקציב מדינה בשיאו של משבר כלכלי, כשפתרון אינו נראה באופק.

נחיתת אונס

המחלוקת לגופה נוגעת למיחזור הלוואה שמשרד הביטחון מבקש לבצע כדי לרכוש מטוסי 22־V חדישים. כאשר מנקים את כל הרעש שמסביב, נשארים עם שאלה פשוטה: האם מותר למשרדי הממשלה לקחת הלוואות על חשבון העתיד, להגדיל את המסגרת התקציבית שלהם ולטרפד את יכולת הממשלה להחליט על סדרי עדיפויות בעוד עשור.

מדובר בהלוואה של 10 מיליארד שקל שלקח משרד הביטחון כבר ב־2014 מסיטי בנק לצורך הצטיידות במטוסי F35 מלוקהיד מרטין. משרד הביטחון אמור להחזיר את ההלוואה בשנים 2022‑2026 באמצעות כספי סיוע אמריקאים. הריבית על ההלוואה עמדה על 217 מיליון דולר. כעת, משרד הביטחון מבקש למחזר את ההלוואה כך שיתחיל לשלם עליה רק ב־2027 עד 2031, גם כן מכספי הסיוע. כך יתפנה מקור תקציבי מיידי לרכישת המטוסים החדישים. אבל הסכם הסיוע הנוכחי עם ארה"ב תקף רק עד 2028, כך שההתבססות עליו עוד לפני שנחתם בעייתית.

ההלוואה המקורית אושרה על ידי החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, למרות הבעייתיות העקרונית שבנטילת הלוואות על ידי משרד ממשלה לצורך הגדלת התקציב. מאז, השיקולים והתנאים שתחתם אושרה העסקה השתנו דרמטית ובמשרד האוצר כיום ההתנגדות למיחזור ההלוואה גורפת וחוצת אגפים. בימים האחרונים שני בכירים במשרד - ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג - שלחו מכתבים תקיפים ומפורטים למנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ולמשנה ליועמ"ש מאיר לוין נגד המהלך. לפי גורמים באוצר, מי שפנה מלכתחילה למסינג היה החשב הכללי היוצא רוני חזקיהו.

סכנה לדירוג האשראי

במשרד האוצר סבורים כי מדובר בעקיפה מפורשת של יסוד השיטה לקביעת התקציב ובסכנה לדירוג האשראי של ישראל, תוך התעלמות מחוק הנומרטור שקובע כי לכל החלטה תקציבית צריך להיות מקור ממשי ולא תיאורטי. מכיוון שהחוק קובע כי רק החשב הכללי יכול לגייס חוב עבור הממשלה, עמדת משרד האוצר כעת היא כי מדובר במהלך לא חוקי.

בנוסף, לפי גורמים באוצר, אם בוחנים את תקציב משרד הביטחון על פני השנים הבאות, יש למשרד מקורות תקציביים פנויים לממן את הרכישה החדשה.

בנוסף, לפי האוצר ״הנפקת חוב״ של משרד הביטחון לבנק אמריקאי תגדיל את יחס החוב תוצר של ישראל ב־0.4%, דווקא בתקופה שבה הוא עתיד לזנק ממילא, מכ־60% ל־75%. מעבר לכך, מדובר בהליך שעוקף את הממשלה ואת הכנסת. החלטות תקציביות צריכות להיות מאושרות בממשלה ואז בכנסת, אולם לאישור מחזור ההלוואה מספיק רק אישור מוועדת השרים להצטיידות. מיחזור ההלוואה הוא בעצם דרך ליצור תיעדוף סמוי של הוצאות הביטחון על חשבון הוצאות אחרות למשך שנים רבות קדימה.

אחרי סבב המהלומות בין האוצר לביטחון, מי שיידרש להכריע בסוגיה הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אם מנדלבליט יקבע כי יש מניעה משפטית, משרד הביטחון ייאלץ למצוא מקור מימון חלופי לעסקת הרכש החדשה, כולל אפשרות של קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה - אולם צעד כזה יחייב גם את אישור הממשלה.

המחלוקת הזו תופסת את היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם את צמרת האוצר, במצב מוחלש. התרת דמם של הפקידים שהחלה בממשלה הקודמת רק הלכה והתעצמה. מנדלבליט נתון תחת מתקפה מתמשכת מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ודובריו בליכוד. סביר להניח שהוא בורר היטב את החזיתות החדשות שיפתח.

צמרת האוצר מושתקת חדשות לבקרים על ידי שלוחו של נתניהו במשרד האוצר השר ישראל כץ; שומר הסף המרכזי בעסקה כמו שמשרד הביטחון מבקש לבצע הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שיסיים את תפקידו בסוף השבוע הקרוב בין היתר משום שמאס בהתנהלות האוצר והממשלה. מחליפו המיועד יהלי רוטנברג עדיין לא אושר בממשלה, אם בכלל יאושר. לפי גורמים באגף החשב הכללי, לא מדובר באירוע שהחשכ"ל יכול לעצור בכובעו כשומר סף, שכן לא מדובר בהפרה של הכללים החשבונאיים אלא בחריגה לכאורה מהחוקים הפיסקאליים. למרות זאת ניתן להניח שלו היה ניצב כעת בשער חשב כללי דומיננטי, להתנגדותו הנחרצת היה משקל גדול יותר.

תחת זאת, מינויו של רוטנברג מתעכב. המינוי כבר אושר על ידי ועדת המינויים הפועלת בנציבות שירות המדינה, אבל בכחול לבן מסרבים להעלות את המינוי לאישור בממשלה אם לא ייכרך יחד עם מינויים מעוכבים משלהם: עו"ד שימי בראון למנכ"ל משרד המשפטים והוד בצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי.

נתניהו מעכב מזה זמן את מינוי של בראון, משום שמובטחת לו אוטומטית חברות בוועדה לאיתור פרקליט המדינה. נתניהו מבקש לשלוט בהליך מינוי הפרקליט, על אף ניגוד עניינים מובנה לאור כתבי האישם התלויים ועומדים נגדו.

רה"מ בנימין נתניהו צילום: רויטרס

בהיעדר שדרה ניהולית חזקה באוצר, שני הגורמים שהרימו דגל אדום הם ממלא מקום הממונה על התקציבים גרדוס ויועמ"ש האוצר מסינג. גרדוס משמש בתפקיד רק לכמה חודשים, ולכן מוגבל ביכולתו לנהל קרבות ציבוריים. הוא אמנם אינו שומר סף אלא מי שאמור לבצע את מדיניות הממשלה, אבל בכל הנוגע לשמירה על כללים פיסקאליים הוא גורם בעל משקל רב. מסינג כבר עלה על הכוונת של כץ לפני כמה חודשים כאשר התעקש להעביר תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי של 2020 דרך הממשלה והכנסת. מאז, נאסר עליו להיכנס לישיבות של הנהלת האוצר. בינתיים היחסים בין השניים הפשירו, אבל כץ הבהיר שלא מקובל עליו שלפקידיו תהיה דעה עצמאית.

המשך ישיר לכאוס הכללי

התנהלותו של משרד הביטחון והניסיון לגנוב סוסים למימון עסקה בטחונית - חשובה ככל שתהיה - ללא ספק מקבלת רוח גבית מהתנהלות הממשלה סביב התקציב. ישראל תסיים את השנה עם תקציב המשכי, אירוע חסר תקדים זמן משבר חסר תקדים. כדי להקטין את מימדי האסון, ממשלת ישראל המציאה שיטה שמאפשרת לראש הממשלה ולקומץ שרים לאשר ולחלק תוספות מיוחדות לתקציב 2020.

בינתיים, גם תקציב 2021 לא נראה באופק, בגלל שיקולים פוליטיים של נתניהו, שרוצה לשמור לעצמו אפשרות ללכת לבחירות במרץ 2021. אלה אותם שיקולים שבגללם אין תקציב ל־2020, ואלה אותם שיקולים שכבר הדליקו נורות אזהרה במשרדי סוכנויות שעלולות להוריד את דירוג האשראי של ישראל.

מודי'ס היתה אמורה להחליט על דירוג האשראי של ישראל בשבוע שעבר, אך אחרי שיחות עם נציגי האוצר הודיעה שתדחה את הדירוג. גורמים באוצר מעריכים כי על הסוכנות הופעלו לחצים פוליטיים. החלטת הדירוג הבאה צפויה ב־13 בנובמבר, הפעם על ידי S&P. בכל יום שעובר, החוב האדיר של הממשלה רק תופח. אם הממשלה תמשיך לדהור אל עבר התהום, ישראל תשלם מחיר כבד, למשל בריביות שיזנקו ובהמשך גם ביכולת לשקם את הכלכלה ואפילו להתעצם ביטחונית. בהקשר זה, עסקת המטוסים ומיחזור ההלוואה יוסיפו עוד קיסם גדול למדורה. במצב הנוכחי, כל מהלך שייתפס כמשחק פיסקאלי עלול לסכן עוד יותר את דירוג האשראי של ישראל.

בינתיים, האפשרות שיאושר תקציב ל־2021 נהיית קלושה יותר ויותר. שר הביטחון בני גנץ דורש לאשר את התקציב עד סוף דצמבר, ואיים "להתנהג כאופוזיציה בתוך הקואליציה" אם יראה שאין התקדמות. אלא שבמאזן הכוחות הפוליטי הנוכחי, היחיד שאוחז במושכות הוא שנתניהו - ורק אם הוא יתמוך בפיזור הכנסת הדבר יקרה. בני ערובה כבר אמרנו?