רגב דוהרת, הציבור תקוע

הממשלה אישרה אתמול את כניסתו לתפקיד של ראש מטה התשתיות באוצר קובי בילשטיין, שנועד להוביל את הטיפול במיזמי התחבורה המרכזיים של המדינה ובראשם פרויקט המטרו האדיר - אבל את שרת התחבורה מירי רגב זה כנראה לא כל כך מעניין, אולי כי משרדה מאבד מסמכויותיו. שרת התחבורה ניצלה אתמול את הבמה בכנס כלכלי כדי להודיע כי תתנגד למטרו, אף שבאותו משפט ממש אמרה כי הממשלה מחויבת להעביר תקציב עם חוק הסדרים, הכולל גם את פרויקט המטרו.

הנימוק של רגב להתנגדות למטרו? את הכסף שנועד למימון פרויקט המטרו יש להשקיע בחיבור הפריפריה, אפילו שרובו לא צפוי להגיע מקופת המדינה. וכדי להבהיר סופית שהיא מנסה לקרוץ לבוחרים, מיהרה רגב לשלוף את הקלישאה השחוקה של רכבת לאילת, פרויקט בעלות עשרות מיליארדי שקלים שנועד בכלל לשנע מטענים ולא נוסעים.

מירי רגב, שרת התחבורה

קשה להפריז הצורך במערכות הסעת ההמונים כדי להקל על עומסי התנועה בישראל, שבנק ישראל אומד את הנזק הכלכלי שלהם ב־40–35 מיליארד שקל בשנה. כדי לקדם את המטרו השחיל האוצר סעיפים דרקונים לתוך חוק ההסדרים הקרוב, שנועדו גם להפחית את יכולת ההתנגדות לפרויקט וגם לקשור אותו

בהסכמים הקואליציונים הכלולים חוק. כן, הפרויקט נתפס ככה קריטי בעיני האוצר שכדי להבטיח את תקומתו כורכים אותו בהבטחות לסיעות הקואליציה.

אבל כל זה לא מעניין את רגב. ריח בחירות באוויר וזו העת לפזר הבטחות. ובינתיים המשרד של רגב מתרוקן מנסיונו הארגוני: המנכ”לית קרן טרנר עזבה לאוצר והתפטרה והמישנה שלה בילשטיין עזב לניהול המטרו מהאוצר. הוסיפו לכך את היעדרו של יו”ר לרשות התחבורה הציבורית ועיכובים בפרויקטים נוספים, ותגלו שעד שרגב תתבקש לפרוע את ההבטחות כבר לא יישאר במשרד התחבורה מישהו שזוכר אותן.