"לוח הזמנים של כץ לתקציב כפול מהזמן הדרוש"
שר האוצר טוען כי דרושים 135 ימים להכנת ואישור תקציב 2021, כלומר עד סוף פברואר. אלא שבכיר כלכלי בירושלים מבטל את דבריו: "תקציב 2021 מוכן בגדול וחוק ההסדרים מוכן ברובו. הוצגה לשר האוצר האפשרות לקצר את לוח הזמנים והוא בחר אחרת". אף שניתן להציג את התקציב עד סוף השנה, נתניהו וכץ עושים שימוש בלוח הזמנים למטרותיהם הפוליטיות
ניתן לקצר את הליך הכנת ואישור תקציב 2021 בחודשיים וחצי ולהגישו לפני סוף שנת 2020, כך אומר ל"כלכליסט" בכיר כלכלי בירושלים. לדבריו, לוח הזמנים שהציג שר האוצר ישראל כץ שלפיו התהליך המלא של תקציב 2021 יימשך כ־135 יום ולא יהיה ניתן להגיש תקציב עד סוף פברואר – אינו נכון ומשקף פרקי זמן תיאורטיים או רשמיים, אך הלכה למעשה ניתן לסיים את "סאגת תקציב המדינה 2021" בכמחצית מהזמן שכץ וראש הממשלה בנימין נתניהו דורשים.
- כץ: אביא את אישור תקציב 2020 לממשלה בשבוע הבא
- שר האוצר כץ? רק פקיד שאינו מודע לפקידותיותו
- 43% מהבטחות הסיוע של שר האוצר התפוגגו
ללוח הזמנים הזה ישנה חשיבות מרחיקת לכת הן במישור הפוליטי והן במישור הכלכלי. מבחינה פוליטית, לוח הזמנים שכץ ונתניהו מציגים מבקש להיטיב עימם, להרוויח זמן לנוכח הסקרים המאוד לא מחמיאים לנתניהו ולליכוד, ובכך לדחות את הכרזת הבחירות כדי למנוע מיו"ר כחול לבן בני גנץ את כהונתו כראש ממשלה תוך הפרת הסכם הרוטציה.
מבחינה כלכלית, ללא אישור תקציב מדינה עד סוף 2020 יתרחש אירוע חסר תקדים הן בייחודו והן בהשלכותיו: זו תהיה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שישראל תתנהל לפי תקציב המשכי (1 חלקי 12) זאת אחרי שבשנה הקודמת היא התנהלה גם כן בתקציב המשכי, דבר שמזניק את אי הוודאות ואי היציבות שממילא נמצאות ברמות שיא עקב משבר הקורונה – המשבר הכלכלי-בריאותי החמור ביותר שחוותה המדינה מאז הקמתה. משמעות הדחייה היא כי תקציב 2021 יהיה מבוסס על הנחות, תחזיות, מסגרות ואומדנים שגובשו תחילה באמצע 2019 – תקופה שאינה רלוונטית ולא דומה במאומה לתקופה הנוכחית.
"לא מתחילים מאפס"
לפי אותו מקור, הלכה למעשה תקציב 2020 מוכן ותקציב 2021 יהיה מוכן תוך שבוע ימים לכל היותר ולכן אין שום צורך בחודשיים להכינו. הכוונה היא כי נדרשים שבוע עד שבועיים בלבד להכין ולגבש הן את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים שכן אגף התקציבים במשרד האוצר עמל על עבודה זו יותר משנה וחצי. גם במהלך החודשים האחרונים – אחרי התפרצות מגיפת הקורונה ולימוד השלכותיה – אגף התקציבים המשיך בעבודת גיבוש תקציב המדינה. במילים פשוטות מסביר אותו גורם כי לא האוצר ולא אגף התקציבים "מתחילים מאפס", אלא שהרוב כבר גובש.
כמו כן, למרות שלפי הפרוצדורה יש להמתין 30 יום אחרי הכנה ועד לאישור הממשלה, ניתן לאשר תקציב גם תוך שבועיים עד שלושה שבועות – אם יש רצון טוב ותחושת דחיפות, כאשר 30 יום הם הטווח המקסימאלי. בנוגע לשלב הנחת התקציב בכנסת, המצריך 45 יום, ניתן לקצר את אותו תהליך בצורה משמעותית ובכך לקצר את כל ההליך בחצי מהזמן כך שהוא יסתיים עוד לפני תחילת שנת 2021.
"תקציב 2020 מוכן, תקציב 2021 מוכן בגדול וחוק ההסדרים מוכן ברובו. הוצגה לשר האוצר האפשרות לקצר את לוח הזמנים והוא בחר אחרת. נראה שחשוב לדרוש תקציב במהרה", אמר הבכיר ל"כלכליסט".
אלא שכץ מבקש לנצל את הבלבול הציבורי שנוצר הן עקב משבר הקורונה והן בשל המצב הפוליטי והתקציבי הסבוך ולהצהיר כי "בכוונתי להביא לישיבת הממשלה בשבוע הבא את אישור התקציב לשנת 2020. בתקופה זו נדרשת יציבות כלכלית, ולכן אין צורך להמתין ל־23.12, כדי להעביר את תקציב 2020. במקביל הנחיתי את צמרת האוצר להאיץ את העבודה על תקציב 21' כדי להגישו לאישור הממשלה כבר בתחילת דצמבר ולאשרו בכנסת עוד במהלך חודש פברואר", מסר כץ שלשום בערב. הוא הוסיף כי "אני קורא לכל הגורמים לנתק את עניין התקציב מכל המחלוקות הפוליטיות, ולסייע בהעברתו המהירה למען חוסנו של המשק ולטובת אזרחי ישראל". מבחינה כלכלית ומאקרו-יציבותית, אין שום משמעות כלל וכלל לאשר את תקציב 2020 בסוף שנת 2020 אלא שמדובר בעניין טכני גרידא, כאשר כעת החשיבות היא לספק מסגרת תקציבית שתוסיף ודאות ויציבות למשק לקראת השנה הבאה. בימים כתיקונם, תקציבי מדינה וחוק הסדרים מאושרים בחודש דצמבר לכל היותר.
בינתיים ממשיכים נתניהו וכץ להשתמש בכספי ציבור כראות עינם, משוחררים מכל ביקורת ומכל מסגרת תקציבית. אתמול שיגרו משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הודעה שלפיה, "הממשלה אישרה את תוכנית הסיוע של ראש הממשלה ושר האוצר לעיריית נוף הגליל. מטרת תוכנית הסיוע שאותה יזמו ראש הממשלה ושר האוצר (החזרה בהודעה המקורית, א"פ) (כדי) לשקם את התשתיות הציבוריות ולסייע לתושבים שנפגעו במסגרת השריפה ... בהיקף של 25 מיליון שקל".
"לאשר בהקדם"
"חשוב לאשר את תקציב 2021 בהקדם האפשרי", הבהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון ל"כלכליסט" לפני כבר יותר מחודשיים. "אם הוא לא יאושר", הסביר אז ירון, שמכהן מכוח חוק כיועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, "נמצא עצמנו מתגלגלים לתקציב המשכי (1 חלקי 12) ב־2021 על בסיס תקציב 2019 וזה תקציב המשכי מאוד מרסן. אם יהיה גל תחלואה נוסף, בלי תקציב זה יקשה מאוד". ההרתעות של ירון לא סייעו. ערב יום כיפור הזהיר שוב הנגיד, הפעם ישירות בישיבת ממשלה אל מול נתניהו וכץ, כי יש להפסיק לקבל החלטות בלי דיון מעמיק".
בשבוע שעבר התפטרה קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר ומקורבת לשר כץ – אחרי ארבעה חודשים בלבד בתפקיד. בסביבתה אמרו כי ההתפטרות הגיעה אחרי שהבינה כי כץ אינו מתכוון ברצינות להגיש תקציב מדינה והחלטות מאקרו-כלכליות הרות גורל מתקבלות על בסיס שיקולים פוליטיים צרים. כמו כן, גם הממונה על התקציבים לשעבר, שאול מרידור, התפטר לפני חודש וחצי, אף הוא בטענה של היעדר תקציב וגיבוש מסגרות תקציביות מסודרות.