דו"ח: ישראל מהמדינות המובילות במלחמה בשוחד בעסקאות בינלאומיות
10 חקירות שחיתות שנפתחו בשנים האחרונות על ידי רשויות החוק בישראל הקפיצו את המדינה לראש הדירוג במדד "המאבק בשחיתות בעסקאות בינלאומיות" של ארגון TI. בין החברות שנחקרו או הוטלו עליהן סנקציות על שוחד לפקידי ציבור זרים: טבע, פרוטרום, שיכון ובינוי ושפיר הנדסה
חקירות ופעולות אכיפה של רשויות החוק בישראל נגד עבירות שחיתות בינלאומיות שנעשו לכאורה על ידי מנהלים וחברות ישראלים, ובהן טבע, שיכון ובינוי ופרוטרום - הביאו את ישראל למקום גבוה ברשימת המדינות שבהן מתבצעת אכיפה פעילה במסגרת המלחמה בשוחד בעסקאות בינלאומיות.
מדובר בעסקאות שבהן היו מעורבים פקידי ציבור זרים, אשר לקחו לכאורה שוחד מהחברות הבינלאומיות לקידום אינטרסים עסקיים שלהן. על פי ממצאי דו"ח "ייצוא השחיתות העולמי" של הארגון הבינלאומי (TI ( (Transparency International המתפרסם הבוקר, ישראל ממשיכה לשמור על מקומה בין ארבע המדינות המובילות בעולם בהן מתבצעת אכיפה פעילה שכזו.
קראו עוד בכלכליסט:
- ביהמ"ש: "יש ראיות מבוססות שתרבות תשלומי השוחד היתה מושרשת בשיכון ובינוי"
- משרד המשפטים האמריקאי מאשים את טבע במתן שוחד
- זימונים לשימוע בטרם כתב אישום בפרשת המרמה כנגד משרד הביטחון
המדד הזה מתפרסם אחת לשנתיים, כאשר בישראל מפרסמת את הדו"ח עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, בראשה עומדת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד. הדו"ח כולל בחינה מקיפה של אכיפת אמנת ה-OECD למאבק בשוחד ב-47 מדינות האחראיות על 83% מהייצוא העולמי.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד צילום: תומי הרפז מן הדו"ח עולה כי ישראל ניצבת בדירוג הגבוה ביותר (A) בו חברות ארבע מדינות בלבד: ארצות הברית, אנגליה, שוויץ וישראל - האחריות על כ- 16% מכלל הייצוא העולמי. מעמד זה של ישראל עומד בניגוד למגמה העולמית המשתקפת בדו"ח והמצביעה על כך שמרבית מדינות העולם כשלו בשנתיים האחרונות באכיפה ובענישה של תאגידים עסקיים בינלאומיים על עסקאות במדינות זרות שכללו שוחד.
לשם השוואה, בדו"ח הקודם, משנת 2018, הדירוג הגבוה כלל "אכיפה פעילה" ב- 7 מדינות. 3 מהן ירדו לקבוצת הדירוג הבאה של "אכיפה מתונה (B). בקבוצה זו ניתן למצוא מדינות כמו גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה. בקבוצת הדירוג השלישית (C) שבה מתבצעת "אכיפה מוגבלת" ניתן למצוא מדינות כמו קנדה, הולנד, ארגנטינה ויוון ובקבוצה האחרונה שבהן "אין אכיפה" (D) מופיעות מדינות כמו רוסיה, סין, מקסיקו ויפן.
בעמותת שבי"ל אומרים כי מיקומה של ישראל בקבוצת הדירוג הראשונה ראוי להערכה היות ורק בשנת 2015 היא היתה בדירוג הנמוך ביותר (D). על פי הדו"ח, מיקומה של ישראל בקבוצת הדירוג הראשונה נובע מאכיפה משמעותית של רשויות החוק בישראל בין השנים 2016-2019 במהלכן נפתחו בישראל עשר חקירות, ושלוש מהן הסתיימו בהטלת סנקציות.
בין הנחקרות: טבע, שיכון ובינוי ופרוטרום
בין פעולות האכיפה שצויינו בדו"ח: הקנסות הכבדים ששילמה בישראל חברת טבע במסגרת חלקה בפרשות שוחד לעובדי ציבור במקסיקו, רוסיה ואוקריאנה כדי לקדם את תרופת הקופקסון; חקירת תשלומי השוחד בהיקפים גדולים על יד בכירים בקבוצת שיכון ובינוי לעובדי ציבור זרים לטובת קידום פרוייקטים של החברות הבנות שלה במדינות אפריקה; מעצר בכירי חברת פרוטרום בחשד למתן שוחד לפקידי ציבור ברוסיה ואוקראינה; חילוט אזרחי שבוצע לחברת שפיר הנדסה בעקבות פרשת שוחד ברומניה; הסדר הטיעון של בנק הפועלים עם רשויות התביעה בארה"ב לתשלום קנס עצום בגין סיוע להעלמות מס ועוד מקרים נוספים מהשנים האחרונות.הדו"ח מתייחס גם למשבר הקורונה ומתריע מפני עלייה בעסקאות הנגועות בשחיתות בכלל ובשוחד עם תאגידי רפואה, בפרט, תוך ניצול החשש של מדינות מהתפשטות המגיפה. עוד עולה מן הדו"ח כי עקב משבר הקורונה מתמודדים תאגידים בינלאומיים מכל התחומים עם ירידה משמעותית ברווחים, וקיים חשש מפני עלייה בפיתוי אצל גורמים באותם תאגידים לפנות לאפיקי השוחד על מנת להמשיך בפעילותם העסקית בשווקים הזרים. על כן, מדגיש הדו"ח את הצורך באכיפה חזקה במיוחד של שוחד זר ושל עסקאות הנגועות בשחיתות ובשיתוף פעולה בינלאומי ובתיאום בין גורמיי האכיפה והחקירה הבינלאומיים.
יצויין כי המידע בדבר הפעולות הננקטות בישראל בתחום המאבק בעבירת השוחד לעובדי ציבור זרים נאסף ונמסר ל- TI על ידי עמותת שבי"ל, בסיוע עו"ד תמר רוסמן מהמחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ובשיתוף עם עו"ד ניב סיון, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, המומחה מטעם ישראל בתחום שוחד בעסקאות בינלאומיות.
לדברי השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר שבי"ל: "שוחד הוא תופעה נפוצה בעסקאות בינלאומיות, כולל בסחר ובהשקעה, המעוררת חששות מוסריים ופוליטיים כבדים, חותרת תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי, ומעוותת תנאים תחרותיים בינלאומיים. הצהרה זו בפתח האמנה עליה חתומה גם ישראל, מגלמת הסכמה בינלאומית בדבר חתירתה של עבירת השוחד תחת יסודות המשטר ועל הצורך במיגור עבירת השוחד לשם קידום עולם נקי משחיתות. טובים הדברים ונכוחים להתנהלות הנדרשת מרשויות השלטון בישראל להתנהלות בנקיון כפיים עליה מופקדים שומרי הסף. הקפדת יתר של רשויות השלטון על נורמות היסוד של שקיפות, יושרה ונטילת אחריות אישית, מתחילה מבית. על כן קיימת החובה הראשונית לבסס את ההגנה על רשויות החוק ועל עצמאות מערכת המשפט בחתירה מתמדת לביעור תופעות של שחיתות והשלכותיהן בישראל".
במשרד המשפטים התגאו גם כן בממצאי הדו"ח ומסרו כי " ישראל רואה באכיפה יעילה של האיסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר נדבך חשוב במאבק ליצירת אקלים בינלאומי נקי משחיתות, התורם אף לחיזוק השמירה על טוהר המידות בישראל פנימה. במסגרת דו"ח בינלאומי מקיף הוכרו המאמצים שישראל נוקטת לאכיפת השחיתות בעסקאות הבין לאומיות. הטיפול בנושא זה מוסדר במסגרת הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ומתואם במסגרת צוות בין-משרדי בראשות המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), וחברים בו נציגי פרקליטות, ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. תיקי חקירה בעבירה זו נחקרים על ידי מחלק מיוחד שהוקם לשם כך ביאח"ה שבלהב 433, חלקם בשיתוף עם מחלקת החקירות ברשות ני"ע, ומטופלים על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. הדו"ח שפורסם היום מציין לחיוב את הנחיות פרקליט המדינה מאוקטובר 2019, אשר מתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד ובגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים. עוד צוין בדו"ח כי בין השנים 2019-2016 נפתחו בישראל עשר חקירות, הוגש כתב אישום אחד ושלושה תיקים הסתיימו עם הטלת סנקציות".
