האוצר: "קיצור ביומיים של תקופת הבידוד יכול היה לחסוך למשק כ-750 מיליון שקל בספטמבר"

העלות המשקית בחודש ספטמבר (אובדן תוצר) כתוצאה מכלל הבידודים עמדה על 2.6 מיליארד שקל (בהנחה של 7 ימים בידוד בממוצע בגילאי העבודה). בהתאם, קיצור משך הבידוד ביומיים היה מוביל לחיסכון משקי של כ-750 מיליון שקל בחודש ספטמבר. כך אמר היום נציג משרד האוצר איל טולדו בדיון בוועדת החוץ והביטחון.

לדברי טולדו, ככל שהכנסת תחוקק את המתווה המוסכם עבור תשלום ימי הבידוד, מעבר לעלות המשקית האמורה תיתוסף גם עלות תקציבית ישירה. עלות זו יכולה לעמוד על עשרות ואף מאות מיליוני שקלים לחודש בהתאם למספר המבודדים. לא מדובר באומדן של חיסכון אלא של עלות חודשית לכלל ימי הבידוד.

הדיון והנתונים מגיעים על רקע יוזמת יו"ר הועדה צביקה האוזר לקצר את משך ימי הבידוד של עובדים בעסקים חיוניים ל-10 ימים ואת ימי הבידוד של שאר העובדים ל-12 ימים.

מנתוני התאחדות התעשיינים שהוצגו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עולה כי 7% מעובדי התעשייה החיונית נמצאים בבידוד, יותר ממחצית מחברות התעשייה צמצמו ייצור וכ-48% מהחברות מתקשות לעמוד בקצב ההזמנות בשל היעדרויות הבידוד.

ח"כ צבי האוזר צילום: מיכאל טופיול

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר: "אני רוצה לשים זרקור על הפגיעה המשמעותית במשק. ע"פ נתוני האוצר קיצור ביומיים יחסוך למשק כ-750 מיליון שקל בחודש. יש לשקלל את הסיכון הבריאותי עם ההשלכות הקשות על העסקים והתעשייה. ניתן לקצר את תקופת הבידוד ב-10 ימים בכפוף ל-2 בדיקות שתוצאתן שלילית, אחת עם כניסה לבידוד ואחרת ביום ה-9. אנו עומדים על יותר ממיליון וחצי מבודדים מה-1 ביולי, רק בשבוע האחרון היו 164,387 מבודדים. ישראל היא המדינה עם אחוז המבודדים הגדול ביותר בעולם ביחד לאוכלוסייה".

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "שיטת הבידודים בישראל הורגת את המשק, משביתים את כוח העבודה ואת המנועים התעשייתיים. יש להפחית מיידית את כמות הבידודים שמושפעים רבות גם מאיכוני השב"כ הייחודיים לישראל וגורמים לבידודים רבים יותר מהמקובל בעולם, ובמקביל להגדיל משמעותית את התמריצים לבלתי מועסקים לחזור למעגל התעסוקה ולמלא את השורות. המשק לא יחזיק מעמד בשיטה הקיימת".

"אסם רשמה מתחילת המשבר למעלה מ-14 אלף ימי בידוד"

בהמשך לחשיפת כלכליסט בשבוע שעבר, כי השפעת הקורונה על מפעלי המזון, מובילה למשבר שלא יאפשר ליצרנים להמשיך לספק את מלוא הביקושים, זימן יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת צבי האוזר, את מנכ"ל אסם אבי בן אסאייג ואת מנכ"ל תנובה אייל מליס לדווח על ההשלכות של המדיניות הנוכחית על החברות. זאת במסגרת דיון על בחינת המשך השימוש באיכוני השב״כ ובמשמעות היקפי ואורך הבידוד על המשק.

אבי בן אסאייג, מנכ"ל קבוצת אסם צילום: איציק שוקל

בן אסייאג אמר בדיון כי "את הגל הראשון צלחנו לא בגלל שהיינו מוכנים, לצערי, אלא בגלל תושיית העובדים. מספר העובדים המבודדים שחווינו היה מצומצם ולכן יכולנו לאתגרים. הגל השני הוא לא פחות מצונאמי, והיקפי המבודדים מאיימים על רציפות הייצור במפעלים השונים. היו לי קווי ייצור שנאלצתי להפסיק".

בן אסאייג חשף כי אסם רשמה מתחילת משבר הקורונה למעלה מ-14 אלף ימי בידוד. "ש לנו אותה סטטיסיטיקה של חולים כמו בכל הארץ", אמר בן אסייאג. "אבל היקף המבודדים גבוה לאין שיעור מהאחוז באוכלוסייה, בגלל שכל נשא מכניס שתי הסעות לבידוד, בממוצע כ-20 עובדים".

מליס ציין כי "תנובה היא ראי של החברה הישראלית, ובחודשיים האחרונים אנחנו מתמודדים עם 5%-8% מכח האדם בחברה שהוא בבידוד, כאשר יש אתרים מסוימים שיכולים להגיע ל-15% וזה כבר יכול לסכן יציבות ייצור והמשכיות האספקה של המוצרים״.

מליס ובן אסאייג הוסיפו שהחברות עורכות חקירות אפידמיולוגיות עצמאיות, בנוסף לאלה של המדינה, ע"י ממוני הביטחון פנים ארגוניים. בן אסאייג הוסיף כי לאסם יש מעבדות שייתכן ויכולות לבצע בדיקות לעובדים אם זה יעזור בשחרור מבידוד.

על רקע חשש שתעשיית המזון לא תוכל לעמוד בביקושים בתקופת החורף שתשלב תחלואה קורונה עם שפעת עונתית, פנה מנכ״ל משרד הכלכלה דוד לפלר למנכ״ל משרד הבריאות חזי לוי וביקש לקבוע כי תקוצר תקופת הבידוד לעובד חיוני בתעשייה שיקבל תשובה שלילית משתי בדיקות, כפי שנהוג עם עובדי הצוותים הרפואיים. עוד ביקש לפלר לקצר את משך זמן השחרור מבידוד שווא דרך תגבור מערך החוקרים האפידמיולוגים והקצאת מכסה של 4,000 בדיקות חודשיות לעובדים חיוניים בתעשייה. ״בשבועות האחרונים, לאור גידול משמעותי במספר החולים והמבודדים במדינת ישראל, התעשייה החיונית חווה מחסור בכוח אדם במפעלים אשר מביא את התעשייה לגבול היכולת התפעולית שלה ועשוי להביא את המפעלים לסגירה זמנית של קווי ייצור ומחסור במוצרים״. כתב לפלר.