"שלחתי 500 קורות חיים. רק 5 מעסיקים חזרו אלי"
שלושה אנשים שאיבדו את עבודתם בעקבות משבר הקורונה ומצאו לאחרונה עבודה חדשה מתארים את התלאות שעברו בדרך ומסכמים את המספרים היבשים. מבחנים אינסופיים, ביטול חוזים ברגע האחרון או פשוט התעלמות, כך נראה חיפוש עבודה במהלך משבר כלכלי חסר תקדים
עם תחילת משבר הקורונה הוצאה ונסה פרפליס, כמו ישראלים רבים, לחופשה ללא תשלום. המעסיקים שלה אמרו לה שהם מוציאים אותה לחל"ת בגלל המצב אבל שלא מבטיחים שתהיה לה עבודה לאחר מכן. "הם אמרו לי שהם רוצים שאחזור אבל שכדאי שאחפש עבודה", היא אומרת.
- בגלל העבודה מהבית - התכונות שמעסיקים מחפשים עכשיו בעובדים
- החיילים לא רוצים להשתחרר: "שום דבר לא מחכה לנו בחוץ"
- שירות התעסוקה: עלייה עקבית ומתמשכת בשיעור הצעירים המובטלים
היא לא התמהמהה ומיד החלה לשלוח קורות חיים בכך דרך אפשרות, דרך לינקדאין, דרך גלאסדור וישירות לאתרי החברות. במהלך חודש שלחה 500 קורות חיים אך כמעט ולא קיבלה פניות בחזרה ממעסיקים. למעשה, חזרו אליה רק 5 מעסיקים איתם החלה תהליכי גיוס.
"בגלל המצב אף אחד פשוט לא גייס. שלושה מקומות הבטיחו לי חוזי העסקה אבל אחרי כמה שבועות אמרו שהם עוצרים את הגיוס. זה אף פעם לא קרה לי. בדרך כלל היה לי מאוד קל למצוא עבודה והיו לי מלא הצעות, הייתי מקבלת הצעות דרך הלינקדאין וזה פשוט עצר". היא נולדה בארה"ב אבל חיה בישראל כבר 14 שנה ויש לה 10 שנות ניסיון מקצועי.
"מקומת העבודה פשוט לא התקשרו. הם פרסמו משרות באתרים ובגלאסדור אבל לא חזרו אלי. בדרך כלל המקובל בשוק הוא שחוזרים אחרי שבוע או שבועיים אבל הפעם לא שמעתי מרוב המקומות אז נראה לי שסגרו את המשרות", היא אומרת.
המעסיקים שכן חזרו אליה התנהלו גם הם בחוסר החלטיות. "מקום אחד שאליו התראיינתי והבטיחו לי חוזה אמרו לי 'נחזור אליך תוך שבוע', אחר כך עוד שבוע ובסוף רק אחרי חודשיים חזרו אלי. אי אפשר למשוך בנאדם חודשים, זה היה תהליך מאוד מתסכל ומבאס, הייתי ממש בדיכאון מכל המצב. היו לי בעיות עם ביטוח לאומי בקבלת דמי האבטלה. תקווה היא משהו שמאוד מסוכן לשחק איתו. מעסיקים לא צריכים לפרסם משרות אם אין להם כוונה לגייס. יש משפחות שאין להן כסף עכשיו. צריך להתייחס למועמדים כבני אדם, להסביר להם את התהליך ולא למשוך אותם", היא אומרת.
על מנת למצוא עבודה פרפליס השתתפה ב-5 ירידי תעסוקה מקוונים ופנתה ל-10 חברות השמה. "כמעט ולא קיבלתי שיחות חזרה. הייתה אחת ממקום בחיפה שרצו לשלם לי חצי ממה שהייתי מרוויחה קודם ואחת ממקום שלא היו מוכנים לדבר איתי עד שאעשה שלושה מבחנים שכל אחד מהם כלל 10 דפי כתיבה. השקעתי בכל פרוייקט כזה יומיים ובסוף אמרו לי שנכשלתי. המצב היה די גרוע אבל אז קיבלתי שיחה ממנהלת משאבי האנוש של Lusha חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת מוצרי תכנה המנגישים דאטה לשיפור תהליכי מכירה וגיוס כח האדם בחברות B2B. התהליך היה מהיר, כך שמהזמן שהתחלתי לדבר איתם הם גייסו אותי תוך שבוע וחצי". אחרי מספר ראיונות ב-Zoom ומבחן מקצועי שהשלימה בבית פרפליס התקבלה לעבודה כראש צוות התוכן במחלקת השיווק של החברה, עבודה אותה היא מבצעת מהבית.
"פניתי למשרות שפורסמו ואמרו שהן לא קיימות יותר"
בחודש מרץ, עם פרוץ המגיפה, בעת שהשלים את הסימסטר האחרון ללימודיו לתואר ראשון במדעי המחשב, הופסקה עבודתו של רועי אהרונסון כאיש דאטה סיינס. עבודה בה הוא הועסק במשרת סטודנט. לקראת אפריל הוא הבין שכדאי לו לחפש עבודה חדשה. "בהתחלה חיפשתי משרות סטודנט והיו משמעותית פחות מאשר לפני המשבר. הרבה מקומות שכן השאירו מודעת דרושים אמרו, כאשר פניתי אליהם, שהמשרה לא קיימת יותר. מהר מאוד התחלתי לחפש משרות מלאות. הבנתי גם שעד שאמצא עבודה כנראה כבר אסיים את התואר", הוא מספר.
הוא שלח קורות חיים דרך גלאסדור ולינקדאין ודרך חברים אם היה אפשר. "חיפשתי עבודה גם לפני הקורונה, יותר למשרת סטודנט. בזמן הקורונה המבחר משמעותית היה דליל יותר ונאלצתי לשלוח קורות חיים למשרות שדרשו הרבה מעבר לניסיון שהיה לי, בהפרש של עד חמש שנים. שלחתי כי אין מה להפסיד אבל משרות של ג'וניור, שזה עד שלוש שנות ניסיון לא היו. משרות של בוגרי אוניברסיטה היו ממש בודדות".
במהלך ארבעה חודשים בהם חיפש עבודה, מתוכם כחודש למד למבחנים והיה במילואים, הוא שלח למעלה מ-100 קורות חיים ורוב המעסיקים לא חזרו אליו. היו כאלה שחזרו וגם מקרה אחד או שניים שהתקשרו ואחרי השיחה הבינו שאין לו את הניסיון שהם דורשים. הוא נרשם בשלוש חברות השמה והשתתף ביריד תעסוקה של האוניברסיטה העברית שהתקיים באופן וירטואלי. ביריד, הוא מספר, היו פחות משרות מאשר בירידים קודמים בהם השתתף. "לא חברות ההשמה ולא יריד התעסוקה עזרו לי למצוא עבודה. חפרתי בלינקדאין וחיפשתי משרות וחברות שמעניינות אותי. שלחתי מיילים וקורות חיים לאנשים שעובדים בחברות האלו, כולל למנהלים, גם אם הם לא פרסמו משרות", הוא אומר.
בסך הכל חמש חברות שלחו לאהרונסון פרוייקטים לעשות בבית, שלוש מהן שלחו פרוייקט אותו הוא מגדיר כרציני שכלל ממש כתיבת תוכנה. "השקעתי לפעמים כמה ימים בפרוייקטים האלה, יכול להיות שזה בגלל שהם היו מעבר לניסיון שלי והייתי צריך ללמוד דברים חדשים וזה מה שעשיתי". אחד הפרוייקטים היו עבור חברה שאליה בסופו של דבר הוא התקבל.
"בדרך כלל אם התראיינתי או עשיתי פרוייקט כן חזרו אלי. לפעמים, בעיקר חברות קטנות יותר או שלא חזרו או שהיה לוקח להן הרבה זמן. היה מקום אחד שביקש ממני לעשות פרוייקט קצר אותו שלחתי והם לא חזרו אלי. באיזשהו שלב הבנתי שעדיף במקום לשלוח קורות חיים לכל מה שאני רואה לשלוח רק למשרות שמתאימות לי יותר ואז השקעתי בלמידה למשרות האלה ושלחתי גם קורות חיים לחברות שלא פרסמו משרה. היה מקום אחד שהצלחתי לגשת להתראיין בו בלי שהם פרסמו", הוא אומר.
בסופו של דבר לחברה אליה התקבל הוא שלח קורות חיים דרך לינקדאין, הם שלחו לו מבחן טכני לעשות בבית שהיה מוגבל בזמן וארך כשעה. "אחר כך התקשרו וראש הצוות דיבר איתי בטלפון וקבעו איתי ראיון זום טכני שארך כשעה וחצי. מיד אחרי הראיון שלחו לי פרוייקט בית של כתיבת קוד, ואחר כך היה לי ראיון פרונטלי במשרד שהתקיים עם מסיכות ובהתאם להנחיות של אותו שבוע, ואחריו ראיון עם משאבי אנוש בזום". בסוף התהליך התקבל אהרונסון למשרת מפתח בחברת הסייבר גארדיקור, עבודה שאותה הוא החל לבצע מהבית כשהוא בבידוד.
"שולחים קורות חיים והם פשוט נעלמים במרחב האינטרנטי"
נתנאלה קוג'וקין היא סטודנטית שנה שלישית להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר ועבדה כפרילנסרית בתור בודקת QA עבור חברות הייטק, תפקיד בו היה לה ניסיון משירותה הצבאי. בעיצומו של המשבר, החלה לחפש עבודה בתחום שלה.
"זו בעצם העבודה הראשונה שהתחלתי לחפש בתחום וזה כלל כתיבת קורות חיים, השתתפתי בירידי תעסוקה, התייעצתי עם חברים, ממש השקעתי בתפעול עמוד הליקדאין שלי, נעזרתי בטיפים של אתרים ופשוט לא חזרו אלי, תקופה ארוכה, שלושה חודשים. שלחתי 30 קורות חיים ואף אחד לא חזר", היא מספרת.
היא השתתפה בחמישה ירידי תעסוקה מקוונים בהם שלחה קורות חיים לכל המשרות הרלוונטיות לתחום שלה אבל לא קיבלה תשובות. "בגלל שהכל מקוון, גם החיפוש וירידי התעסוקה, התחושה היא שקורות החיים פשוט נעלמים. ששולחים קורות חיים והם פשוט נעלמים במרחב האינטרנטי כי לא חוזרים אליך. התחושה היא של תסכול ואי וודאות, זה מפחיד אבל לא צריך לוותר", היא אומרת.
בסופו של דבר המשרה אליה התקבלה היא בחברה שאיתה עבדה כפרילנסרית בתור בודקת תוכנה. "ראיתי בפייסבוק שהם מגייסים וחשבתי לנסות את מזלי ולשאול אם יש משרה בסגנון ניתוח נתונים או ניהול מוצר. המנכ"ל ענה בחיוב, שיש משהו שיכול להתאים וביקש את קורות החיים שלי. משם התחיל תהליך הגיוס שכלל פרוייקט בית וראיונות". בסופו של התהליך התקבלה קוג'וקין לתפקיד מנהלת מוצר ג'וניור בחברת אייביטק (IVTech).