שר המסחר של דובאי: "בהסכם השלום יש פוטנציאל סחר של מיליארד דולר בשנה"
הצורך בהעצמת הביטחון התזונתי עולה בכל שיחה, אבל האמירתים "רוצים להיות הפיילוט לכל טכנולוגיה אפשרית". ביקור בדובאי ממחיש את מעורבות הממשל בעסקים, ואת הצורך בתשובות על אתיקה עסקית
אתמול (ג') בערב נחתמו בוושינגטון חוזה השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, והצהרת השלום עם בחריין. מרגע שהשגת הבנות על ההסכמים הללו נהפכה לפומבית לפני כמה שבועות סיפרו אנשי עסקים רבים בישראל על פניות רבות שמגיעות אליהם מדובאי ומאבו דאבי. ואנשי העסקים הישראלים מגלים עניין רב בשוק שנפתח בפניהם כעת באופן רשמי, בדומה, למשל, לפתיחת השוק הסיני לישראלים לפני כשלושה עשורים.
- בנק לאומי חתם על הסכמים לשת"פ עם שני הבנקים המובילים באיחוד האמירויות
- בנק לאומי יחתום על הסכם שת"פ עם שני בנקים גדולים באבו דאבי ובדובאי
- מהן המשרות המבוקשות ביותר באמירויות?
במפגשים שהתקיימו ביומיים האחרונים בדובאי בין שורת אנשי עסקים בולטים מישראל, בהובלת בנק לאומי לבין אנשי ממשל ואנשי עסקים מקומיים, ניכר היה כי האמירתים עשו לא מעט שיעורי בית. אם לשפוט על פי מבט ראשון — הידע שלהם על מה שיש לישראל להציע גדול יותר ממה שאנחנו יודעים על הצורך שלהם.
אבל גם ללא הידע המוקדם הזה ברור מיד כי מדובר במדינה עשירה שהרצון שלה לעשות קפיצה קדימה בכל הנוגע לקדמה וטכנולוגיה עובר כחוט השני כמעט אצל כל אזרח שלה שבא במגע עם ישראלי.
ביטחון תזונתי קודם לכל
"לשתי המדינות תוצר דומה וקיים פוטנציאל מסחר של כ־300־500 מיליון דולר ביניהן, ולצדו היקף דומה של השקעות בחברות ישראליות מצד האמירויות", כך העריך שר המסחר של דובאי תאני בין אחמד אל זאיודי, במפגש עם משלחת אנשי העסקים שישראלים שמנתה בין היתר את תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת פוקס, מיקי דיין, הבעלים של קבוצת דיון, דני ומייקי זלקינד, מאלקו, רן שחם, מנכ"ל משותף של אלטשולר שחם, חיים שני, שותף מייסד בקרן IGP, גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט.
מלת מפתח שחוזרת על עצמה כמעט בכל מפגש באיחוד האמירויות היא "ביטחון תזונתי". האיחוד מייבא 95% מהמזון לצריכת אזרחיו והתפרצות הקורונה שיבשה את שרשרת האספקה העולמית וחידדה את הצורך בהגדלת העצמאות בגזרה זו: "מים ומזון חשובים לנו, לישראל יש טכנולוגיות מים והתפלה: האיחוד השיק השנה אסטרטגיה חדשה בתחום הביטחון התזונתי וגם כאן ישראל יכולה להשתלב, בדומה לתוכנית החלל שלנו ולתחום המפותח אצלנו של אנרגיית השמש. נוכל לגשת ביחד למכרזים בתחום הזה גם במדינות אחרות", הצהיר השר.
בהיבטים אחרים הוא צופה פוטנציאל שיתוף פעולה בתחבורה אווירית וימית: "הפוטנציאל הגדול קיים בהסכמים עם חברות התעופה אמירייטס ואיתיהאד, כך שלנוסעים תהיה יותר בחירה והמחירים ירדו. הנמל הימי של דובאי, ג'בל עלי הוא אחד הגדולים בעולם ויכול להתחבר לנמל חיפה ואשדוד", ממשיך אל זאיודי בחזונו, וזאת כשברקע עסקה שנחתמה רק בימים האחרונים בין קבוצת DP WORLD המפעילה את הנמל בדובאי לבין חברת DOVERTOWER של שלומי פוגל, בעלי מספנות ישראל, קבוצת אמפא וגולד בונד. כן הוסכם שהשתיים ישתפו פעולה בהקמת שירות ספנות בנתיב ישיר מהנמל בדובאי ועד לנמל אילת בזמן הפלגה של עשרה ימים. ל"כלכליסט" נודע עוד כי גם חברת הספנות השוויצרית msc שמנוהלת בישראל על ידי עדני סימקין תתחיל להוביל מטענים ישירות מנמל ג׳בל עלי לנמל חיפה במסלול שיארך 16 ימים.
בתשובה לשאלה מפורשת של המשלחת הישראלית אילו סקטורים מעניינים במיוחד את האמירויות, ענה טאריק בין הנדי, מנכ"ל מרכז ההשקעות של דובאי: "אנחנו אדישים לסקטורים, אנחנו רוצים להיות הפיילוט לכל טכנולוגיה אפשרית".
קשר עסקי לבכיר השלטון
DP WORLD היא חברה ממשלתית, וכל מגע של אנשיה עם תקשורת מחייב נוכחות של נציג מלשכת הפרסום הממשלתית של דובאי. בהקשר הזה, ביקור בדובאי מזכיר את אופי המשטר שם, והדומיננטיות של מנהיגי האיחוד — השייח מוחמד בן זאייד, המכונה בקיצור MBZ, יורש העצר שעומד בראש איחוד האמירויות ומי שהוביל את המהלך לנורמליזציה ואביו זאייד בין סולטן על נאיין, שמכונה כאן "האב המייסד". תמונותיהם מפארות שלטי חוצות אבל גם החללים הפנימיים במקומות רבים דוגמת בתי מלון ומרכזי קניות ומסחר. גם אם אנשי עסקים מקומיים מבקשים להצניע את חלקה של הממשלה בזירה, בסופו של דבר, לחלק ניכר מהחברות הגדולות יש קשר לבכירי השלטון. כך למשלהבעלים של אחת מהקבוצות העסקיות הגדולות במדינה בשם National שמחזיקה בנק, פעילות בתחום הנפט ופעילות נרחבת בנדל"ן הוא אחיו של MBZ גם לשרים בממשלה ונציגי ממשל אחרים יש לפנות בתואר "הוד מעלתו", מה שמזכיר את היותם בעלי תארי מלוכה ולא נבחרי ציבור.
שתי נשים לבושות גלביות שחורות וכיסוי ראש שפניהן גלויות מתלוות לשר המסחר. שיחה קצרה עימן מעלה כי הן בוגרות הרווארד, וחברות בקבינט, המקבילה של דובאי לכנסת. הן אמנם לא נבחרות ציבור, אלא נבחרו לכהן מטעם משפחת המלוכה, אך זו מקפידה לקדם צעירים בני 24־35 מקרב בוגרי אוניברסיטאות היוקרה שעובדים בשלב הראשון בחברות ממשלתיות והמצטיינים שבהם נבחרים לקבינט. שם מקפיד יורש העצר שהחלוקה תהיה שוויונית ולכן בקבינט יש חלוקה שווה בין גברים לנשים ו־35% משרי הממשלה הן נשים.
וכך בעוד עיניים ישראליות רבות נוצצות נוכח הפוטנציאל האדיר שטמון במדינה עתירת המשאבים, מן העבר השני יש גם החשש גדול. יש מי שמנסים לתהות תחילה על עומק המעורבות של המדינה בעסקים, על שיטות עבודה, ואתיקה העסקית, בעיקר מי שנכוו בעבר בסין וראו כיצד הצמא לטכנולוגיה הפך לעתים לניסיונות לגנוב טכנולוגיות. והאמירתים? הם מצדם מקפידים לפתוח כל שיחה או נאום ב"שלום" בעברית ומחמיאים לפיתוחים הישראליים.
הכותבת היתה אורחת בנק לאומי.