מבקר המדינה: לא ניתן לדעת כמה מובטלים יש בישראל
בדו"ח ביניים ראשון שפרסם מתניהו אנגלמן בנושא תפקוד הממשלה בזמן משבר הקורונה הוא מבקר את המצב הקיים, בו שלושה גופים ממשלתיים מפרסמים נתוני אבטלה סותרים, וממליץ לחייב את המעסיקים בדיווח מפורט חודשי לביטוח הלאומי על מצבת ושכר העובדים. אנגלמן אף הודיע שיפרסם דו"ח נרחב על המשבר בקרוב
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתריע על כך ש"למוסד לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, על שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה". הוא קובע ש"מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות המשבר, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה". אנגלמן ממליץ לחייב את המעסיקים להעביר לביטוח הלאומי דיווח מקוון חודשי על המועסקים ועל שכרם.
- בדרך לסגר הבא: אסור לחזור על מחדל החל"ת
- הון פוליטי מאבטלה
- על רקע דיווחי המעסיקים - שירות התעסוקה הוריד את מספר המובטלים ב-65 אלף
המבקר מפרסם הבוקר (ה') דו"ח ביניים ראשון בנושא תפקוד הממשלה במשבר הקורונה, לאחר שביום שלישי פרסם דו"ח של נציבות תלונות הציבור באותו נושא. בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח הכולל 15 פרקים בנושא הקורונה. בכך סוטה המבקר לחלוטין מדרישת אנשי הימין בכנסת שלא לחקור בזמן אמת, ומהמדיניות שהוא עצמו הציג עם כניסתו לתפקיד. הוא מאמץ למעשה את עמדת קודמו יוסף שפירא, לפיה מצבי משבר מחייבים חקירה בזמן אמת.
במהלך משבר הקורונה הוגשו כ-1.1 מיליון תביעות .לדמי אבטלה, כולל של מובטלים מלפני המשבר. המבקר מציין, כפי שהתריע "כלכליסט" שוב ושוב, ששלושה גופים מפרסמים נתונים סותרים על מספר המובטלים: ביטוח לאומי סופר את מקבלי קצבת האבטלה; שירות התעסוקה סופר את דורשי העבודה שפנו אליו, גם את מי שאינם זכאים לדמי אבטלה; והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על סמך סקר כוח האדם שלה. המבקר מציין שמספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה ביוני 2020 גדול ביותר מפי שניים ממספר הבלתי מועסקים לפי סקר כוח האדם של הלמ"ס.
אנגלמן קובע כי "אחד האתגרים המרכזיים שעולה מניהול המשבר הוא המחסור בנתונים זמינים ושוטפים, על עובדים שעבודתם הופסקה; על עובדים שחזרו לעבודה, שכרם ומאפייניהם; וכן נתוני שכר לגבי עובדים אשר משרתם צומצמה". לדבריו, "הדבר פוגע בתשתית קבלת ההחלטות, שלהן משמעויות כלכליות עמוקות במיוחד בעת הזו שבה המדינה מתמודדת עם משבר הקורונה". עם זאת, הוא אינו מפרט אילו החלטות נפגעו.
הצוות הבין משרדי לנושא התעסוקה מתכוון להמליץ על הקמת חדר מצב שירכז את הנתונים בנושא התעסוקה והאבטלה, וכן על הרחבת דיווחי המעסיקים לביטוח הלאומי ולרשות המיסים - אלא שנראה שעד שהמלצות הצוות יפורסמו וייושמו, משבר הקורונה ייגמר או שישראל תלך שוב לבחירות - או שניהם.
המבקר מסתפק בהמלצה אחת ספציפית: כיום המעסיקים מדווחים מדי חודש על שכר כל עובדיהם במרוכז ורק פעמיים בשנה מעבירים דיווח מפורט של שכר כל העובדים. "המשמעות, ברמה המקרו-כלכלית", כותב המבקר, "היא חוסר בנתונים זמינים ואמינים שעל בסיסם ניתן לקבל החלטות מדיניות מיידיות. צורך זה חיוני במיוחד בעת משבר כלכלי". הוא מציע לחייב את המעסיקים לעבור לדיווח מפורט חודשי "נוכח הצורך הברור והמיידי בקבלת נתונים באופן מהיר ומהימן ונוכח העובדה כי המידע נמצא בידי המעסיקים". לדבריו, המהלך "יכול לשפר משמעותית את התשתית לקבלת החלטות מושכלות בנושא שוק העבודה".
מתניהו אנגלמן מסר: "החלטתי להציג בפני המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר המלצות לצעדים שיוכלו לשפר את הסיוע למובטלים ואת השירות הניתן לציבור. ממצאי הביניים מצביעים, בין היתר, על מצב שבו מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית, וזו מטרתי. יישום ההמלצות יסייע להמשך ניהול המשבר, לבחינת חלופות לתוכניות סיוע רלוונטיות ולייעול המענה לאזרחים". יצוין שאלה הנימוקים הניתנים בדרך כלל בעד ביקורת בזמן אמת, שאנגלמן התנגד לה בעבר.