הון פוליטי מאבטלה

המובטלים כל כך יקרים ללבו של שר האוצר ישראל כץ, עד שהוא מוכן שהם יישארו מובטלים בזמן שהוא יקים מטה חדש, ימנה מינויים וישלוט בתקציבים. שירות התעסוקה אינו גוף לוחמני או ביקורתי במיוחד.

לכן היה זה די מפתיע כאשר בשבוע שעבר הוא פרסם דו"ח שהתריע שמדיניות הממשלה מעודדת אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. זאת, משום שהממשלה מבטיחה דמי אבטלה עד יולי 2021, כמעט בלי צעדים מקבילים לעידוד תעסוקה.

ישראל כץ צילום: אבי מועלם

שירות התעסוקה כמובן צודק. טיפול הממשלה במשבר הקורונה מתאפיין כולו במלים גבוהות ללא כיסוי. אבל ספק אם יש עוד תחום שבו זה כל כך נכון כמו התוכניות לעידוד תעסוקה. שוב ושוב מבטיחים תקציבים, שוב ושוב מדברים על הכשרה מקצועית המונית — אבל המובטלים נשארים בבית. הבעיה היא שככל שאנשים נמצאים יותר זמן מחוץ לשוק העבודה יותר קשה להחזיר אותם. לכן הנזק שגורמת השתהות הממשלה הוא בלתי הפיך.

אם עד עכשיו חשבנו שזו סתם אוזלת יד, בימים האחרונים התברר שיש כאן מאבק כוחות ופוליטיקה קטנה: יש אמנם שתי רשויות שמטפלות במובטלים, שרות התעסוקה וזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה. אבל השר ישראל כץ רוצה להקים מטה באוצר ולהעביר את הסמכויות אליו, למנות מינויים ולחלק תקציבים בעצמו.

המובטלים כל כך יקרים ללבו של השר עד שהוא מוכן שיישארו מובטלים עד שיפיק מהם רווח פוליטי מקסימלי. זאת אולי דווקא בגלל שהיועץ המשפטי לאוצר מסביר לו שהמהלך אינו תקין.

חיי מאות אלפים נהרסו בקורנה. הם מרגישים שכבודם נלקח מהם ורבים מצויים בחרדה ודיכאון. לחלקם אין כישורים מספיקים כדי לחזור לשוק עבודה דיגיטלי. התוכנית לעידוד העסוקה וההכשרה המקצועית צריכה לצאת לדרך במסגרות הקיימות ומיד. כי למובטלים, בניגוד לשר האוצר כץ, אין זמן.