החוק לדחיית התקציב יובא להצבעה ביום ראשון; בכיר בליכוד: "העסק לא עובד"

השותפות הקואליציוניות הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמה שלפיה ועדת הכספים תכונס ביום ראשון הקרוב לאשר את החוק לדחיית אישור התקציב עד ה-3 בדצמבר 2020. עד לאישור התקציב המדינה תפעל לפי תקציב המדינה לשנת 2019. החרדים דורשים למצוא פתרון להגדלת תקציב הישיבות עד לאישורו הסופי של החוק. בליכוד דורשים להגדיל ב- 250-300 מיליון שקל גם את התקציב למוסדות הציונות הדתית.

בתוך כך, בכיר בליכוד התייחס היום למצב בקואליציה ואמר כי "זה אולי היום רביעי האחרון לכנסת ה-23". לדבריו, "העסק הזה לא עובד. מראש לא היו לי ציפיות גבוהות, אבל לא חשבתי שזה יהיה ככה. בלתי ניתן לעבוד". הוא הבהיר: "האם נלך ביום שני לבחירות? זה יהיה נורא. אבל להמשיך במצב הזה נראה לי אפילו נורא יותר". הוא הבהיר: "האם נלך ביום שני לבחירות? זה יהיה נורא. אבל להמשיך במצב הזה נראה לי אפילו נורא יותר".

הבכיר בליכוד הוסיף: "אם לא מוצאים פתרון לכל מה שעל הפרק, להמשיך במתכונת הזו אין הרבה טעם". לדבריו ישיבת המו"מ האחרונה הסתיימה למעשה שלשום בלילה. "שני הצדדים הסכימו שאין טעם לקיים את הדיון באף אחת מהנקודות שבמחלוקת, ומאז אין מגעים אין שיחות".

 בליכוד מבקשים להגדיל את תקציב הישיבות ב-400 מיליון שקל

ואכן, במערכת הפוליטית מעריכים כי למרות ההסכמה בין הליכוד לכחול לבן לקיים ביום ראשון ישיבה של ועדת הכספים לדיון והצבעה על החוק לדחיית פיזור הכנסת אזי איום הקדמת הבחירות עדיין קיים. להערכת גורמים בליכוד רה"מ בנימין נתניהו החליט להקדים את הבחירות בשל חוסר שביעות רצונו מממשלת החירום ורצונו להימנע מחידוש משפטו בינואר 2021.

משמאל: ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ צילום: חיים הורנשטיין

הבוקר דנה ועדת הכספים בהצעת החוק לדחיית פיזור הכנסת אם לא יאושר תקציב המדינה עד יום שני הקרוב, 24 באוגוסט 2020, לקראת הצבעה בקריאה השנייה והשלישית. הוועדה התפזרה מבלי להצביע על החוק.

בליכוד מבקשים להגדיל את תקציב הישיבות ב-400 מיליון שקל כתנאי לאישור החוק לפיזור הכנסת - בהתאם לדרישתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני לאישור מיידי של הגדלת תקציב הישיבות עוד לפני הקדמת הבחירות. על כן, בהצעת החוק מוצע להגדיל את תקציב הישיבות, כדי שאם הכנסת תתפזר בסופו של דבר אזי הישיבות יקבלו את הכסף. הליכוד פוזל למפלגת ימינה ולציונות הדתית ועל כן מבקש להגדיל את תקציב הגרעינים התורניים. 

מיקי זוהר הציב תנאים לאישור החוק המוצע: האחד - מתן אפשרות לממשלה לפעול עם גמישות של 5% בתקציב המדינה לשנת 2020, מאחר שהמדינה פועלת לפי תקציב חודשי המשכי משנת 2019; השני - אישור תקציב להמשך מימון הפרוייקטים היל"ה וקרב לנערים; השלישי - אישור תקציבים לציונות הדתית בהיקף של 250-300 מיליון שקל באמצעות כספים קואליציוניים; והרביעי, כאמור - הגדלת תקציב התמיכות בישיבות החרדיות. בשל חילוקי הדעות בנוגע לדרישות החדשות התפזרה, כאמור, הוועדה מבלי להצביע.

זוהר הודיע כי אם הנושאים הללו יהיו כלולים בגוף החוק, אזי הליכוד יתמוך בו, וכי הוא יגיש מספר הסתייגויות. "כל הסתייגות תהווה 10 ימים של דחייה, נגיש 25 הסתייגויות, כל אחת ל-10 ימים, סה"כ 250 יום - כך שתישמר לנו האפשרות למגעים עד שיבשילו ביננו לבין כחול לבן, אם בכלל". הדברים של זוהר עוררו סערה באופוזיציה, וחברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) ועודד פורר (ישראל ביתנו) טענו שמדובר בנושא חדש שאינו מהווה חלק מהחוק.

מיקי זוהר צילום: אוהד צויגנברג

לפי הצעתו של זוהר, אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ידחה עד ה-20 בינואר 2021, כלומר 250 יום לאחר כינון הממשלה. המשמעות היא ששנת 2020 תסתיים מבלי שאושר תקציב מדינה, אבל הממשלה תוכל להגדיל את תקציבה ב-5% - כלומר תוספת של 21.5 מיליארד שקל לתקציב השנה הנוכחית.

באם תמצא פשרה, ועדת הכספים תכונס ביום ראשון או שני לאישור החוק. אם לא תהיה פשרה בין שתי המפלגות, ביום שני בחצות הכנסת תתפזר לבחירות. אם החוק לדחיית פיזור הכנסת לא יאושר עד ליום שני אזי ועדת הכספים תתבקש להגדיל את תקציב הישיבות והמוסדות הציונים, ואולי אף את מסגרת תקציב 2020 כולו, בדיון על הצעת חוק להגדלת תקציב החינוך ב-4.2 מיליארד שקל.

היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, אמרה בדיון כי הצעתו של זוהר לאפשר הגדלה של תקציב 2020 שטרם אושר על ידי הכנסת ב-5% מהווה בעצם "סמי תחליף תקציב", והציעה לגבש מודל לחלוקת תקופות: עד לאישור התקציב בממשלה תהיה הגדלה מסויימת של התקציב, שימשיך לפעול לפי 1 ל-12 ולפרט לאן ילך הכסף; והחל ממועד אישור הממשלה של תקציב 2020 היא תוכל לפעול לפי תקציב שאישרה, עם שינוי של הסכומים בהתאמה. לדבריה, הדבר נעשה בעבר.

ח"כ מיקי לוי טען כי "הדרישות לתוספות תקציביות לחרדים הן חרפה לבית הזה מצד הליכוד וכחול לבן. זה שוד לאור היום". לדבריו מדובר בתוספת של 21.5 מיליארד שקלים (הגדלת המסגרת של 5%).

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) התנגד להסתייגויות של זוהר ואמר כי מפלגתו תשקול להכריז על הבקשה של זוהר כנושא חדש. עוד אמר כי "יו"ר הקואליציה אמר דברים שהם לא על דעת הקואליציה. ההסתייגויות שלו לא הונחו עד השעה 9 וחצי. אם יש רצון של סיעות להביא תקציב נוסף דרך פיצול חוק זה לא דבר שמקובל. כולנו שותפים לדעה שהכנסת לא צריכה להתפזר ויש רק דרך אחת לדחות את מועד אישור התקציב. כל דבר אחר יוביל את כולם לבחירות".

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שניהל את הישיבה הודיע כי "בהצעת החוק לא יוכנסו סעיפים תקציביים. נקבע איך הממשלה יכולה להתנהל ולהגדיל את תקציב עד לאישורו הסופי, כי היא צריכה לתפקד".

סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס אמר כי "בשעות האחרונות שר האוצר ושר החינוך פועלים לאפשר גם את פתיחת התוכניות המשלימות בחינוך, כמו קרב והיל"ה". הוא הוסיף כי "מסגרת התקציב ההמשכי היא מסגרת התקציב של 2019 בתוספת השינויים שאושרו". הוא לא שלל את הגדלת מסגרת התקציב עד לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית.

מכחול לבן נמסר כי "מועד ההוכחה מתקרב והשטיקים והטריקים מתגברים. הליכוד מפר את הבטחתו לאחדות ויציבות ומחפש בכל יום תירוץ חדש לבחירות. מי שטובת ישראל לנגד עיניו יפעל להעברת תקציב אחראי ולא ישפוך כסף פוליטי כדי להתחזק לקראת הבחירות. כחול לבן תפעל ותמשיך לפעול מתוך מניע אחד בלבד: למנוע בחירות למען מיליון מובטלים ולמען עם ישראל כפי שהתחייבה".