כתב חשדות הוא עילה מספקת לפסילה ממכרז

סוגיה עקרונית בנוגע לזכות של חברה ממשלתית לפסול השתתפות במכרזים של ספק שהתגבש נגדו כתב חשדות פליליים בתחום זה, עלתה לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז. פסק הדין גם סיפק תשובה ברורה לשאלה האם גיבוש כתב חשדות על ידי הפרקליטות וזימון החשוד לשימוע מהווים "עליית מדרגה" ו"שינוי סטטוס" בתיק החקירה.

החודש דחה שופט המחוזי מרכז רמי אמיר עתירה של חברת א.ב שירותי תעופה, המספקת שירותי צביעה ושיפוץ למטוסי התעשייה האווירית, שנפסלה מלהשתתף בשני מכרזים של האחרונה מכיוון שהיא ובעליה חשודים בפרשת השחיתות בתע"א. השופט קבע כי החלטת ועדת המכרזים של תע"א למנוע את השתתפותה של א.ב במכרזים לאחר שהחברה ומנהלה זומנו לשימוע בטרם כתב אישום בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בחודש אפריל האחרון, היא עילה מספקת עבור פסילתה, גם אם הצעת המחיר שלה היא הנמוכה ביותר.

התעשייה האווירית צילום: אבי מועלם

השופט כתב בפסק דינו כי "העובדה שמשתתף במכרז מעורב בעבירה של טוהר מידות, ובפרט קבלת דבר במרמה, וקל וחומר כאשר מדובר בקשר למכרז קודם אצל אותו בעל מכרז – עובדה זו היא פקטור מרכזי, שנכון וראוי להישקל כאשר הוא מגיש הצעה במכרז חדש".

"אנחנו הזולים ביותר"

שני המכרזים שאליהם ניגשה א.ב, פורסמו על ידי תע"א בינואר ובפברואר השנה. הראשון הוא לצביעת מטוסים והשני להחלפת טפטים במטוסים. בחודש אפריל זימנה המחלקה הכלכלית בפרקליטות את א.ב שירותי תעופה ומנהל התפעול שלה אמג'ד ביראני לשימוע בטרם כתב אישום ושלחה להם את כתב החשדות נגדם.

מימין: עו"ד ליאור אפשטיין, השופט רמי אמיר ואלי כהן צילומים: שאול גולן, עמית שעל, אייל טואג, אתר בתי המשפט

החשד הוא כי אלי כהן, בכיר לשעבר בוועד העובדים ובעל השפעה בתעשייה האווירית, התערב באופן פסול לטובת ביראני ואחיו, בעלי א.ב, כדי שהחברה תזכה במכרז בהיקף של 524 אלף דולר מהתעשייה האווירית לצביעת וניקוי מטוסים במפעל בעטרות. על פי החשד, לשם כך, כהן הפעיל את השפעתו על מ"מ מנהל מפעל בתעשייה האוויריית שמעון פריתס - שכהן סייע קודם לכן במינויו - כדי שיגלה לביראני את המחיר ששולם במשך השנים לספק הקודם. באופן זה, א.ב זכתה לכאורה ביתרון פסול ויכלה להציע מחיר אטרקטיבי שהביא לזכייתה במכרז. בנוסף, כהן הביא לכך שא.ב. תזכה ליחס של "ספק מועדף" מהתעשייה האווירית במפעל אביזרים שכהן עבד בו. ביראני, בתמורה, הרעיף על כהן טובות הנאה שונות - מתיקון רכבו ועד מוצרי מזון כמו שמן זית ולבנה. כהן, אגב, המיוצג בידי עו"ד ליאור אפשטיין, מכחיש את החשדות נגדו.

בסוף חודש מאי התקיימו ישיבות ועדת המכרזים של תע"א בנוגע לשני המכרזים שאליהם ניגשה א.ב. בעקבות זאת ערכה הוועדה דיון ארוך במשמעות ההחלטה לזמן את החברה המתמודדת לשימוע. הוועדה קבעה כי הצעותיה אינן מתאימות ויש לפסול אותן לנוכח החשדות הפליליים נגדה ולכן אין לנהל עמה כל משא ומתן, גם אם יימצא שהצעותיה הן הזולות ביותר. הוועדה החליטה להתקדם בהליכי המכרז עם ספקים אחרים, ובחרה בהם כזוכים.

בעקבות זאת הגישה א.ב עתירה למחוזי מרכז לביטול החלטות ועדת המכרזים וביקשה, באמצעות עו"ד רמי חלבי, להכיר בה כזוכה במכרזים או לחלופין לקיים מכרזים חדשים שבהם היא תוכל להשתתף. לטענתה, לא היתה לוועדת המכרזים כל סמכות לפסול את השתתפותה בשל החשדות נגדה, והיה על הוועדה לשקול רק את קריטריון המחיר. עוד היא טענה, כי גם אם עניין החשדות הוא שיקול לגיטימי שניתן להביאו בחשבון – הרי שזהו שיקול אחד מני רבים, ואינו השיקול היחיד.

לטענת א.ב, דבר החשדות היה ידוע לתע"א מאז 2017, וזימונה לשימוע אינו משנה את התשתית הראייתית בתיק ואינו מספק כדי להתערב בהליכי מכרזים, מה גם שהחשדות פחתו במהלך הדרך עד לגיבוש כתב החשדות על ידי הפרקליטות, שאיננו מהווה "שינוי סטטוס" בתיק החקירה. על כן, נטען, על תע"א לעמוד בסיכום שלה עם א.ב, שלפיו היא לא תמנע את השתתפותה במכרזים רלבנטיים כל עוד לא יחול שינוי בסטטוס החשדות.

עו"ד רן שפרינצק צילום: אייל טואג

"תנאי מסנן"

מנגד טענה התעשייה האווירית, אשר יוצגה בידי עורכי הדין רן שפרינצק, גיל לבקוביץ' והדס פרסקי ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', כי שיקול אמינות המשתתפים במכרזים, בעיקר מכיוון שמדובר בחברה ממשלתית שהיא חלק ממערכת הביטחון, הוא "שיקול רלבנטי וחשוב ביותר". לטענת עורכי הדין, היות שהחשד הפלילי נגד א.ב שירותי תעופה נוגע למכרזים קודמים, יש לתת לו משקל קריטי, "גם אם לא כתנאי סף, אזי לפחות כתנאי מסנן".

עוד טענה תע"א כי עצם החקירה המשטרתית יוצר תשתית ראייתית מספקת לצורך שיקול הדעת לגבי פסילת החשודה מהמכרזים, "ואולם כתב החשדות מעלה אותן בדרגה, משום שהדבר עבר כבר בחינה של הפרקליטות, ולא רק של גורמי החקירה". לפיכך, טענו עורכי הדין, מדובר בשינוי סטטוס החשדות והפסילה נעשתה בסמכות.

"החשד עלה מדרגה"

השופט אמיר קיבל את טענות תע"א ודחה את העתירה בקובעו כי נכון היה לתת שיקול מרכזי לגיבוש כתב החשדות הפלילי נגד א.ב שירותי תעופה ולנושא האמינות של המשתתפים במכרז. הוא פסק כי "התשתית הראייתית הנדרשת לצורך זה היא תשתית העומדת ברף של ראיות מינהליות בלבד, ולא נדרשת עמידה ברף הפלילי של למעלה מספק סביר. לא נדרשת גם הרשעה בפלילים, ודי בחקירה משטרתית ובחשד סביר".

לשיטתו של השופט, שהיא עמדה עקרונית לדבריו, "נכון ומותר היה לשקול את עניין החשדות נגד העותרת, במיוחד כשמדובר בחשד לקבלת דבר במרמה בקשר למכרז קודם של התעשייה האווירית".

הוא כתב גם כי אף שחלק מהחשדות המקוריים שהיו נגד א.ב הוסרו, החשד המרכזי "דווקא עלה מדרגה, כאשר נכנס לגדרו של כתב החשדות שהתגבש בעניינה של העותרת". הוא נימק זאת בפסק הדין: "כתב חשדות מעביר את התשתית הראייתית לרמה גבוהה יותר מהנדרש במשפט המינהלי, ובוודאי שכתב חשדות מבטא שינוי סטטוס בחשדות".

לפיכך הוא פסק שוועדת המכרזים של תע”א פעלה בסמכות ולא חרגה ממתחם הסבירות, ופסק לחובת א.ב שירותי תעופה גם תשלום הוצאות ושכר טרחה בגובה 100 אלף שקל.