האוצר למערכת הבריאות: עברו לשלם שוטף פלוס 30

משרד האוצר דורש ממערכת הבריאות לשלם לחלק מספקיה תוך שוטף פלוס 30 בהתאם לחוק מוסר התשלומים ממנו הוחרגה ב־2017, כך נודע לכלכליסט. זאת במסגרת תוכנית הסיוע של משרד האוצר והשר העומד בראשותו ישראל כץ, שאושרה לאחרונה בכנסת והקצתה 8.5 מיליארד שקל האצת המשק.

מערכת הבריאות ידועה כבר שנים במוסר תשלומים בעייתי. כאשר חוקק החוק לפני כשלוש שנים, משרד הבריאות בתמיכת החשבת הכללית התעקשו לקבל החרגה לאור הגירעונות העמוקים של גופי הבריאות הציבוריים, שכן אחרת אלו עלולים היו לקרוס. במסגרת התוכנית הכלכלית, חצי מיליארד שקל יועבר למשרד הבריאות וייצבע באופן ייעודי לטובת צמצום ימי האשראי של חלק מסוגי החברות, כמו קבלנים, עובדים פרא־רפואיים,יצרני ציוד וקבלני ציוד. באוצר בחנו תחילה לקבוע רף של מחזור שנתי לגביו תהיה חייבת מערכת הבריאות לשלם בזמן, אולם חששו כי הדבר יביא לכך שבתי החולים וקופות החולים יעדיפו לעבוד בהמשך עם חברות שייתנו להם ימי אשראי רבים יותר.

אלפי עסקים יהנו מהמהלך

במשרד האוצר מעריכים כי מדובר באלפי ספקים שאמורים לקבל תשלום מהגופים הציבוריים כמו משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים. תשלום בזמן יסייע כמובן גם לספקי המשנה שמקבלים מהספקים תשלומים, מה שמרחיב את המעגל לאלפי עסקים קטנים ועצמאים.

אין זו הפעם הראשונה שסוגיה זו עולה לסדר יומה של הממשלה. באותו חוק ממנו הוחרגו מערכות הבריאות והביטחון, נקבע כי תוך שלושה חודשים יציגו משרדי האוצר והבריאות מתווה חלופי. זה לא קרה עד היום, ובינתיים נערמו תלונות בנושא. בסוף יוני שלח אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, מכתב לשר האוצר בו ציין כי "ספקי מערכת הבריאות מממנים את מערכת הבריאות באשראי, שעומד על שוטף פלוס 90 ואף 180".

שר האוצר ישראל כץ צילום: אבי מועלם

עוד הזהיר כי "החברות לא תעמודנה במימון של יבוא ציוד רפואי נדרש כדי להתמודד עם גל נוסף של התפרצות קורונה ועם המשך היבוא של ציוד רפואי לישראל. לדאבוננו, מחלות אחרות עדיין דורשות טיפול רפואי ועדיין קיים מחסור בחומרי הרדמה וחומרי חיטוי שמשמשים לטיפול בחולי קורונה אך גם בחולים בכלל ובמיגון צוותים רפואיים. משכך, היבואנים הישראלים נמצאים בעמדת נחיתות אל מול יבואנים במדינות אחרות, שכן הרכש בחו"ל מתבצע היום על בסיס מזומן והחברות הישראליות אינן יכולות לממן אותו".

באוצר העבירו לאחרונה מיליארדי שקלים במסגרת משבר הקורונה למערכת הבריאות במטרה לפתור את הבעיה, אולם מאחר שלא הוקדשו במפורש לצמצום ימי האשראי, אלו שימשו לצרכים אחרים במערכת הכחושה גם כך. כעת התקציב אמור להיות ייעודי לבעיה זאת. באוצר מקווים כי צמצום חד פעמי של ימי האשראי לספקים יפתור בעיה ארוכת השנים שכן מדובר בסכומים שמגולגלים בכל פעם מחדש. קיצור חד פעמי יביא לקיצור התשלומים גם בעסקאות הבאות, שכן הכסף שיגיע במסגרת התקציב או התקציב ההמשכי ככל שלא יאושר תקציב בקרוב, יופנה לעסקאות החדשות.

8.5 מיליארד להאצת המשק

במסגרת אותה תוכנית כלכלית בהיקף של כ־90 מיליארד שקל, הוקצו 8.5 מיליארד שקל לסיוע למשרדי הממשלה ולהאצת המשק. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מדובר במהלכים שאמורים לסייע בעקבות המשבר אך גם פרויקטי תשתית שקידומם אמור להוסיף משרות ולהגדיל את ההוצאה הציבורית דרך תשלומים לחברות ועצמאים.

בין היתר קיימת תוכנית בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לעידוד ההייטק שטרם נקבעה, יחד עם קידום תשתיות תומכות דיור, מימון של 650 מיליון שקל למסילה המזרחית של הרכבת, 500 מיליון שקל למימון התייקרות הקו האדום של הרכבת הקלה, 100 מיליון שקל לפיתוח ערי תיירות בגליל שנפגעו בעקבות המשבר, ועוד.