זה לא בג"ץ, זו חרדה תקציבית

המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה הודיעו אתמול כי יתנגדו להצעתה של ח"כ איילת שקד לחקיקת חוק פסקת התגברות. ההתנגדות הזאת לא נעוצה חלילה בעמדה עקרונית, שכן הן תומכות בחוק. לא רק שהן תומכות, אלא שרק לפני שבועיים איים יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה להעלות בעצמו הצעת חוק בעניין, לאחר שחברי כנסת מכחול לבן תמכו בהצעת החוק האוסרת על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה - וזו התקבלה בקריאה הטרומית.

אם כן, הסיבה להתנגדותן הצפויה להצבעה ביום רביעי, אף שהליכוד כבר הודיע על תמיכתו, היא ניסיון למנוע את התפרקות הקואליציה. יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן וגפני מודעים לכך שאם החוק יעבור בקריאה הטרומית, יו"ר כחול לבן וראש הממשלה החליפי בני גנץ יפרק את הקואליציה וישראל תלך שוב לבחירות. במפלגות החרדיות הודיעו כי הם "מחויבים לשלמות הקואליציה ומניעת קיום בחירות, פועלים להעברת תקציב המדינה ולמאבק בנגיף הקורונה".

מימין: שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יעקב ליצמן צילומים: עמית שאבי, אוהד צויגנברג

לחרדים יש כל הסיבות לחשוש מהקדמת הבחירות, בטרם יאושר תקציב המדינה ל־2020. כיום המדינה פועלת על תקציב המשכי, ובמצב כזה המוסדות החרדיים מתוקצבים בחסר. במפלגות החרדיות לרגע לא דואגים לעצמאות בית המשפט העליון, אלא רק לזרימת הכספים לאברכים, לכוללים ולסמינרים לבנות.

אלא שגם אם האיום הנקודתי של פסקת ההתגברות יוסר ביום רביעי, סכנת הבחירות עדיין באוויר. גנץ מתעקש על אישור תקציב דו־שנתי גם אם הדבר יוביל להקדמת הבחירות. מבחינתו זה שווה ערך להעברת תקציב חד־שנתי, שרק יאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת לבחירות במועד שנראה לו נוח יותר. מאמצי הפשרה של דרעי צפויים להיות ארוכים ומפרכים. וכעת, כשנותרו רק 3 שבועות ויום לפיזור הכנסת, המאמצים האלה מתחילים גם להיראות חסרי סיכוי.