"ביטוח קורונה" ממשלתי יכול להזניק את הכלכלה

בזמן שאנחנו מתמודדים עם החמרת המגבלות וסגירות של פעילויות חינוך, ספורט, ובילוי, זה הזמן להכין את התשתית הכלכלית לפתיחתם מחדש.

האופוריה שאפיינה את המשק עם היציאה מהסגר הקודם, תתחלף בחששות כבדים מחזרתו של גל שלישי עם התרת המגבלות הבאה. בכדי למזער את הנזקים לטווח ארוך, חשוב שבעלי המסעדות, חדרי כושר, פעילויות נוער יניעו פעילות כלכלית מהר ככל שיתאפשר מבחינה בריאותית. אבל איך ניתן יהיה לבקש מבעלי עסקים שנכוו פעמיים לסכן שוב את כספם כשהשקעתם עלולה לרדת לטמיון באבחת החלטה ממשלתית אחת. הודאות שנדרשת כדי לקיים מהלך עסקים תקין כבר לא קיימת ויקח זמן רב להחזירה.

המדינה לא יכולה לנהל את העסקים ולא יכולה לממן אותם או את העצמאים. העברות ישירות לא יפתרו את הבעיה. למרות זאת, צמיחה מחודשת תבוא רק מיזמים פרטיים ואנחנו כמדינה חייבים לעזור ליזמים לנהל את הסיכון ואת אי הודאות שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו. כל עסק מתמודד עם מגוון סיכונים: מעבר לקוחות למתחרים, אובדן תוקף למלאי, או נטישה של עובדים. בימים כתיקונם עסק יודע לנהל את סיכוניו. אבל בתקופה זאת, העסקים חווים סיכון חיצוני שאותו אין להם אפשרות לנהל – הסיכון מסגירה בשל גל קורונה נוסף. החשש מהסיכון החיצוני, מוריד את הנכונות להשקיע וליזום. בארה"ב נמדדה ירידה של 36% במספר העסקים החדשים שנפתחים ובמקביל עליה בכמות העסקים שנסגרים. בארץ צפויים להסגר 85,000 עסקים השנה. באופן הזה נוצרת נסיגה בתוצר ועליה באבטלה.

מדד אי הוודאות העולמי נמצא כרגע בשיאו, ובהתאם אובדן היוזמה. מי ירצה להשקיע וליזום בתקופה כל כך מסוכנת? המדינה שבהחלטותיה סוגרת ופותחת עסקים מדי יום, חייבת לשנות כיוון מעמדה של פיצוי שלא בטוח יגיע, ולא ברור אם יספיק, לכיוון של נטילת חלק בסיכון שכל בעל עסק לוקח על עצמו.

מחאת העצמאים צילום: אי פי איי

הפתרון הוא להציע לבעלי עסקים "ביטוח קורונה". כל יזמת או יזם, כל בעל עסק או עצמאי שיקח על עצמו השקעה להקים מחדש או לפתוח שנית עסק שנסגר יוכלו לקנות מהמדינה ביטוח על ההשקעה לקראת פתיחה – תמורת לדוגמה 5% מההשקעה. ובתמורה אם בשנה הקרובה העסק ייסגר או יצטמצם בפעילותו בשל החלטות ממשלה הקשורות לקורונה, הוא יקבל עד 90% מהשקעתו בחזרה. באופן הזה המדינה תכניס ודאות כלכלית קריטית ומנגד תקצה פיצוי רק במצב של הידרדרות שמקורה בקורונה – מצב שבכל מקרה ידרוש מנגנון פיצוי כלשהוא.

כך מעודדים יוזמה פרטית, מורידים ליזמים את חששות הקורונה ומאפשרים להם לנהל את העסק שלהם בראש שקט. מדריך הגלישה יפתח קורס ובעל המסעדה יוכל להתמקד בסיכונים שהוא יודע לנהל כגון איכות ההון האנושי, ניהול מלאי האוכל ומשיכת לקוחות מהמתחרים. הם יהיו משוחררים מסיכונים שאותם הם אינם יודעים לנהל – סיכוני הקורונה. כך נביא לשיא את מהירות התגובה של עסקים להזדמנות הפתיחה מחדש ברגע שתתאפשר ונאושש את הכלכלה הריאלית מהזעזוע העמוק שחוותה.

במקרה המשמח שבו לא נתקל בסגירות של גל קורונה שלישי, הרי שהביטוח הממשלתי הזה "ספג" כסף מהשוק ותפקד כמס בתקופה שבה נדרשת הזרמה של כסף מהמדינה לשוק. זאת ההזדמנות, להביא לידי מימוש את המודל החדשני של חברת הביטוח למונייד – שהונפקה החודש בארה"ב כהנפקה המוצלחת ביותר של השנה. החברה, שפועלת בהכוונתו של פרופ' דן אריאלי, מעבירה את רוב רווחיה לגורמים שביקש המבוטח לתמוך בהם. בהתאם, המדינה יכולה להתחייב מול המבוטחים שכל "רווח" שיהיה למדינה מאי הפעלת ביטוח, יוחזר לגופים שאותם יבחרו המבוטחים שמקדמים את תחומם בארץ – למשל רווחי ביטוח התאטרון ילכו לאיגוד התאטראות.

קצב היציאה של הכלכלה מהמשבר תלוי ברמת האמון שתהיה ליזמים פרטיים והנכונות שלהם לקפוץ למים מיד כשיותר להם. העקרון של הורדת סיכונים על ידי המדינה הוכיח את עצמו בעבר כמאיץ כלכלי אדיר – למשל תמיכות המדען הראשי ביוזמות טכנולוגיות מסוכנות וביטוחי יצוא בביטוח לסיכוני סחר חוץ – גרמו להייטק לפרוח וליצוא לצמוח. זה הזמן לתכנן כבר את היציאה מסגרי הגל השני כדי להניע קטרים נוספים ליציאה מהמשבר.

אבנר הלפרין, יזם טכנולוגי, יו"ר חברת אייקונטרול וחבר מועצת המנהלים בארליסנס ובוועדה המייעצת של מכון היצוא