נתניהו לא עוצר גם באדום בוהק

ההתבטאות המזלזלת שהשמיע באחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי נשים מהווה תרומה נוספת שלו לדרדור השיח הציבורי. כאשר מצטרפת לכך הטחת עלבונות בשפה לא ראויה כלפי שרים, נראה כי נתניהו איבד לגמרי את הבלמים.

ביום ראשון הממשלה אישרה הרכב מצומצם של “קבינט הקורונה” שממנו הודרו שתי השרות מירב כהן (כחול לבן) ומירי רגב (ליכוד) — לצד ארבעה שרים נוספים שהיו חברים בקבינט לפני הצמצום. כהן הצביעה נגד ההחלטה ושאלה את רה”מ אם זה הגיוני בעיניו שלא יהיו נשים בקבינט. בתגובה נתניהו קרא כלפיה: "גם כשאני נוסע בלילה ורואה רמזור אדום, אני לא תמיד חושב שזה הגיוני, אבל זה המצב".

ראש הממשלה בנימין נתניהו

אולי מפני שהוא רגיל להתנהל באאודי משוריינת ועם סירנה, נתניהו כנראה שכח למה אור אדום מיועד. מדובר בהתבטאות מתריסה ומיותרת כלפי נשים בכלל וכלפי כהן בפרט. היא הרי צדקה. נתניהו היה צריך למנות שרות בקבינט המצומצם.

לאוסף העלבונות של נתניהו מהשבועות האחרונים מצטרפים קריאתו לעבר שר התיירות אסף זמיר שמחה על שאכיפת המשטרה לא מורגשת: "פה זה לא עיריית תל אביב"; ותגובתו לשר הרווחה איציק שמולי, שקבל כי "התוכנית הכלכלית היא חבל תלייה לא חבל הצלה", אליו קרא: "אתה שר צעיר ונמרץ, אל תשתמש בסלוגנים. מי שלא רוצה להיות פה שלא יהיה פה".

כשנתניהו מדבר כך אל שרים ושרות, אין פלא שהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה דורש בבוטות ממפקד מחוז ירושלים לאסור את ההפגנות בבלפור ולהפסיק "עם הברדק והאנרכיזם". הברדק הזה מחלחל מלמעלה. נתניהו מלין על הסתה נגדו, אבל הוא לא גינה את את אנשי הימין שתקפו את המפגינים בבלפור או את השלטים שהניפו אנשי "לה פמילה" בהפגנה — "שמאלנים זונות" ו"בוגדים". במקום להרגיע את השיח ולתת דוגמה אישית ראש ממשלה שלא עוצר באדום עושה בדיוק את ההיפך.