חזקיהו הגיע ל"מילואים" באוצר - ופורש עם לא מעט מתנגדים

הכרזתו של החשב הכללי רוני חזקיהו כי יסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים, לא הפתיעה את מי שעוקב אחרי הנעשה במשרד האוצר. לכאורה מדובר בפרישה שגרתית של בכיר עם מינוי שר חדש, אך החלטת חזקיהו התקבלה כבר מזמן, עוד מתקופת כחלון בתפקיד. מריחת אישור התקציב על ידי הממשלה השאירה אותו הפקיד החשוב ביותר - זה שאמון על ניהול התקציב ההמשכי וועדות החריגים שמאפשרות למשרדי הממשלה לקבל תקציב עבור הוצאות שאינן שכר או חוזים קיימים. בתקופה בה התקציב ההמשכי נמשך כל כך הרבה זמן והפזרנות של הממשלה הקודמת קיצרה במיוחד את השמיכה, הופכים את התפקיד לחשוב ומאתגר יותר. משבר הקורונה כמובן לא הקל על העניין, אך מרגע שהוחלט כי הוא מאושר במסגרת של קופסה תקציבית, יצא למעשה מהמגבלה הנוקשה ובכך מהניהול הבלעדי של חזקיהו.

הגיע על תקן "מילואים"

מינוי של חזקיהו ב־2016 אמור היה לצנן את האווירה המתוחה בהנהלת האוצר ולהוות גורם ממתן במשולש מנכ"ל (שי באב"ד) - ממונה על התקציבים (אמיר לוי) - חשבת כללית (מיכל עבאדי בויאנג'ו). חזקיהו היה מינוי מובהק של כחלון אותו הכיר עוד מגבעת אולגה, אבל רחוק מלהיתפס כמינוי פוליטי. חזקיהו הגיע על תקן "מילואים" לאחר שכיהן ב־2008 בזמן המשבר העולמי כמפקח על הבנקים ובין 2012 ל־2016 כיו"ר הבנק הבינלאומי.

החשב הכללי רוני חזקיהו. כחלון הביא אותו ב־2016 על תקן מצנן האווירה המתוחה שהייתה במשרד צילום: דנה קופל

להבדיל מעבאדי בויאנג'ו, רו"ח שהייתה מחזירה לפקידיה את הדוח השנתי עם הערות בעט ותיקונים בחישובים שעשו, חזקיהו ביקש להתמקד בשני נושאים, העיקרי בהם היה קידום תוכנית 2030 לפיתוח התשתיות של ישראל בראייה ארוכת טווח, ושיפור "עשיית העסקים" בישראל. את המהלך השני, שזכה לגיבוי רב בממשלה הנוכחית, צלח חזקיהו בהצלחה יחסית. אמנם במדד עשיית העסקים ישראל עלתה 19 מקומות בשנים הללו, אך בין היתר לאור התמקדות של הממשלה בשיפור ישראל במדד ולא בהכרח בהקלה על הבירוקרטיה בארץ. זה לא רע בראייה בינלאומית, אך לא עוזר ממש לעסק הקטן כאן לשרוד את מכשולי הבירוקרטיה היומיומיים.

התקוטט עם מרידור

עם עולם התשתיות, התמונה פחות ורודה. אמנם אגף החשכ"ל הצליח לא רע בפרויקטים בתחום אחריותו באמצעות שילוב המגזר העסקי (באמצעות פרויקטי PPP) דרך ועדות מכרזים כמו הרכבת הקלה בירושלים, אבל הממונה על התקציבים שאול מרידור לא אפשר לו להשתלט על התחום שהיה קרוב לליבו של מרידור.

בין חזקיהו למרידור זו לא הייתה המחלוקת היחידה. הגרעון שצמח במהלך 2018 וצנח בדצמבר היישר ליעד המקורי שנקבע, היה סלע מחלוקת בין השניים. מרידור האשים את חזקיהו כי שיחק עם ההוצאות והביא לדחייתן באופן שמעוות את מצבה האמיתי של הממשלה כדי לרצות את השר באותה עת כחלון.

אותה מחלוקת שהביאה לקרע בין באב"ד וכחלון למרידור, יצרה מתיחות גם מול חזקיהו. למרות זאת, חזקיהו הצליח לשמור במידה רבה על ריחוק מקרבות הבוץ המכוערים שאפיינו בשנים האחרונות את הנהלת המשרד. בשונה מיתר הבכירים, תפקידו וסמכויותיו מוגדרים בחוק, במובן הזה הוא אינו חייב דין וחשבון לאף אחד.  

גרעון 2018 לא היה הפעם היחידה ששאלת תפקודו של חזקיהו כשומר סף עלתה. מתן הגושפנקא להרחבת תוכנית מחיר למשתכן על שבמהותה משחקת עם החשבונאות של המדינה. בשנה האחרונה הסכים להגדיל את מתן הקצבאות לישיבות למקסימום במסגרת התקציב ההמשכי, מה שיצר מחלוקת עם אגף התקציבים והעלה שאלה האם לא מדובר בהחלטה פוליטית שבאה בעיקרה על חשבון עמותות רבות שנותרו עם תמיכה מוגבלת הרבה יותר.

ישראל כץ. כיבד את חזקיהו, אך פגע בסמכויותיו צילום: לע"מ

העדר העצמאות לפעול לקידום פרויקטים רק התעצם עם כניסתו לתפקיד של כץ, שמבהיר בכל הזדמנות שלפקידים שלו לא יכולה להיות מדיניות ותפקידם הוא לבצע את המדיניות שלו בלבד. אז גם התעצמה תחושת המיצוי.

כץ, לפי גורמים באוצר, כיבד את חזקיהו אך הבהיר כי מי שמנהל את המשרד, מלבדו, הוא אגף התקציבים זאת על רקע המינוי של המנכ"לית יוצאת האגף, ומילוי שורות הלשכות בנציגי האגף. מעבר לכך, בכירים במשרד הזכירו שהממשלה לא עשתה לחזקיהו חיים קלים עם הקמת מטה התשתיות הלאומי עליו אחראי כץ.  

פגיעה בסמכויות

לפני כחודשיים אישרה הממשלה הקמת מטה חדש שיסייע "לקדם את פרויקטי התשתית הלאומיים". המטה החדש אמור לתאם עבודות בין כלל הגורמים הנוגעים לפרויקטי התשתיות ולסייע ליישם את מדיניות הממשלה לקידומם הפרויקטים. קשה לומר שבחשב"ל ראו את הקמת מטה התשתיות בעין יפה - מדובר בגישה לכל פרוייקטי התחבורה, התפלת המים וייצור החשמל שהאגף ניהל עד היום ביד רמה, אולם בממשלה הקרובה כל צמרת האוצר, לרבות הפרויקטור של התשתיות שזהותו עוד לא נקבעה, יתערבו בפעולות החשב הכללי. הכניסה לתחומי הניהול של החשכ"ל החלה למעשה עוד בשנה שעברה ועם הקמת מטה המטרו בחברת נת"ע, שאחראית על הקמת מערכות הסעת ההמונים במרכז המדינה. נת"ע מנהלת את הקמת שלושת הקווים של הרכבת הקלה, והממשלה רוצה להגם את פרויקט התחבורה הגדול במדינה בעלות של 150 מיליארד שקל. בעת הקמת המטה נרשמו חילופי דברים בין מנכ"ל רשות החברות ינקי מקווינט לחזקיהו. סופו של עניין שחזקיהו הפסיד בקרב ההוא ונת"ע קיבלה על עצמה שינוי מבני שיוביל לקבלת אחריות על פרויקט התחבורה הגדול בתולדות המדינה.