באוצר מעריכים: המשק לא יחזור לעצמו גם ב־2023

תחזיות בכירי משרד האוצר לגבי עתיד המשק הופכות קודרות יותר: התחזית המטרידה נחשפה בין השורות בדיון כלכלי של מכון אהרן בבית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, שנערך בחמישי בערב.

לפי נתונים שהציגה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, התחזית העדכנית של האוצר היא שהמשק ייתכווץ ב־2020 ב־5.9%, אך במשרד מחזיקים גם בתרחיש מחמיר יותר המעריך התאוששות אטית יותר של המשק, שלפיו הוא יתכווץ השנה ב־7.2% מהתוצר. בנוסף, התרחיש הנוכחי מעריך כי הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 5.7%, ולפי התרחיש המחמיר על 2.2% בלבד.

לפי חוסר האמון שהציגו מרבית הכלכלנים בדיון ביכולת הפעולה של הממשלה, נראה כי המרחק בין מימוש התרחישים אינו גדול. הנתונים מבטאים בעיקר את הציפיות מחזרת המשק לשגרה. בעוד שישראל התרגלה שלאחר שהמשק שחווה זעזועים כמלחמות, הוא מצמצם את הפער באמצעות זינוק בצמיחה ברבעון העוקב, הפעם התמונה שונה. מהנתונים שהציגה גרינברג (ראו תרשים) גם ב־2023 המשק לא יכפר על אובדן הצמיחה כתוצאה ממשבר הקורונה.

שאלת המפתח היא האם הממשלה עושה דיה כדי לצמצם כעת את הפגיעה וכדי לבסס צמיחה עתידית. לדברי פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין, ראש מכון אהרון ובעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, "משבר זו הזדמנות טובה להשקיע. אם נשקיע במורים ובתלמידים ונכשיר אותם, במקום לזרוק להם 750 שקל (מתייחס לתוכנית המענקים — ע"מ), התועלת תצמח". אקשטיין התייחס לתוכנית שבנה עבור הממשלה והוסיף כי "אם לא ישקיעו עכשיו 29 מיליארד שקל בשנה, מתי שלא נצא מהקורונה לא נחזור ל־3% צמיחה. לצערי אני לא חושב שזה מה שעושים".

תחזיות חריפות לעומת הנתונים המקבילים ב־OECD

מהנתונים שהציגה גרינברג עולה כי הגירעון צפוי לעמוד השנה על 13.1%, החמרה מתוכניות קודמות בהן הוערך הגירעון ב־11%. בפרק הזמן שחלף מאז התחזית הקודמת הממשלה אמנם הציגה תוכנית כלכלית חדשה, אך גם התחוור כי הזמן שקנתה ההתמודדות בגל הראשון של משבר הקורונה בוזבז, ולא גובשה אסטרטגיה שתשמור על פעילות המשק.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

בתרחיש המחמיר של האוצר להתאוששות אטית, הגירעון השנה עשוי לטפס גם ל־14.2%, אך גם בתרחיש האופטימי יותר הוא צפוי להיות רחוק מאד מיעד הגירעון הממשלתי השנתי של 3%. התרחיש המרכזי של האוצר מעריך כי הגרעון ב־2021 יעמוד על 9.4% ובשנה לאחר מכן על 6%, בשעה שהתרחיש המחמיר מעריך את הגרעון בשנה הבאה ב־12.5% ובשנת 2022 ב־8.9%. ברקע ההערכות החמורות לא עומדות חבילות סיוע נדיבות, אלא העובדה שבניגוד למדינות אחרות ישראל נכנסה למשבר עם גרעון גבוה של 3.7% בשל אובדן שליטה על הוצאות הממשלה בתקופת נתניהו־כחלון.

עליית הגירעון פירושה זינוק ביחס החוב־תוצר: מ־60% ל־75.8% בתרחיש המרכזי, עד שיגיע ליחס של 85.1% בשנת 2023. התרחיש המחמיר יותר מעריך כי היחס יזנק עוד השנה ל־77.9% ויגיע ב־2023 לרמה של 98%. אף שהכלכלנים מסכימים בכלליות כי יש צורך בהרחבה פיסקלית עדיין מתקיימת מחלוקת על היקפה, שכן כל שקל שיינתן במסגרת חבילות הסיוע ממומן בהגדלת החוב, שיהיה צורך לפרוע לאחר המשבר.

תחזיות הגירעון לישראל בולטות בחריפותן לעומת הנתונים המקבילים למדינות ה־OECD, שם צפוי הגירעון הממוצע לעמוד השנה על 8.6%. השוואה לנתון הרלבנטי יותר של ממוצע מדינות הייחוס מחמיא עוד פחות, שכן שם צפוי הגירעון הממוצע לעמוד השנה על 7.9%, ויחס החוב־תוצר על 62%.

"גם להרחבה פיסקלית צריך לשים מסגרת ולעמוד בה"

ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור אמר בדיון כי היכולת להסביר את חשיבות השמירה על מסגרות היא אתגר מורכב בעת הזו. "אני מסכים שזו העת להרחבה פיסקלית, אבל גם לגביה צריך לשים מסגרת ולעמוד בה", אמר.

שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באורצ צילום: יריב כץ

"באיזשהו שלב צריך לחשוב על היציאה מהמשבר ומה יהיה אז היחס בין החוב לתוצר", אמר בדיון המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר. "המשבר הבא יבוא, ונצטרך להיות במסלול של ירידה (ביחס החוב־תוצר — ע"מ). ומסלול ירידה מ־80% או מ־100% הוא מאוד שונה. היום כשאנחנו כבר קרובים ל־80% צריך לחשוב טוב מאד על על מיליארד שקל שמוציאים, לכל מיליארד יש משמעות".

אביר התייחס גם לאופן קבלת ההחלטות בממשלה: "אני מתקשה לראות עבודה מסודרת בחלק גדול מהדיונים", אמר. "חייבים לעצור, לקחת זמן ולבנות תוכניות מסודרות, אחרת נצא במצב שיכול להיות גרוע יותר מזה שאנחנו נמצאים בו היום".